פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מבקר המדינה: הרשויות במגזר הלא יהודי נכשלו בטיפול בבטיחות בדרכים

      37 אחוזים מההרוגים בתאונות הדרכים הם מהמגזר הלא יהודי. נתון המהווה עליה של 18 אחוזים. הגורם: כישלונן של הרשויות המקומיות

      דוח מבקר המדינה מעביר ביקורת חריפה כלפי המגזר הלא יהודי בכל הקשור לטיפול בבטיחות בדרכים, בייחוד בתחום העירוני. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 74 אחוז מתאונות הדרכים מתרחשות בתחומי היישובים, לעומת 26 אחוז בדרכים בין-עירוניות. כ-60 אחוז מכלל הפצועים קשה, היו מעורבים בתאונות שהתרחשו בתוך המרחב העירוני.

      לצד נתון מטריד זה, חושף מבקר המדינה כי בעוד שהמגזר הלא יהודי מהווה 20 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה, שיעור מעורבותו בתאונות הדרכים כפול מכך. בשנת 2010 נהרגו 126 בני אדם מהמגזר הלא יהודי בתאונות לעומת 352 הרוגים בכל הארץ. נתון זה חושף גם עליה מטרידה של 18 אחוזים במספר ההרוגים (בין השנים 2006 ל-2010) במגזר לעומת ירידה מקבילה של 26 אחוזים במגזר היהודי.

      הגורם האנושי אינו הגורם היחיד

      לדברי המבקר, את הגורם למרבית התאונות ניתן לשייך לגורם האנושי, אך ממחקרים שבוצעו במגזר הלא יהודי ובחנו את היבט הבטיחות בדרכים עולה כי ישנה חפיפה מסוכנת בין הגורם האנושי, לגורמי תשתית וגורמים מכאניים במגזר הלא יהודי בעיקר. מחקרים אלה גם העלו סימנים, בין היתר, לרמה נמוכה של תשתיות הדרכים במגזר זה ועל פי דין, הרשות המקומית היא האחראית לנושא הבטיחות בדרכים בתחומה.

      את הדגש נתן משרד המבקר לעיריות כפר קאסם וקלנסווה ועיקרי הממצאים חושפים ליקויים חמורים האופן הטיפול של העיריות בנושא הבטיחות שבתחומן. כך למשל, הרכבי הוועדות לבטיחות לא תאם את הנדרש בפקודת העיריות, הוועדות שהוקמו התכנסו לעיתים רחוקות (בקאסם לא התכנסה הוועדה מאז שנת 2008, בקלנסווה התכנסה הוועדה פעם אחת בלבד), הוועדות לא ביצעו מיפוי מקיף של בעיות הבטיחות בדרכים ולא איתרו את הצרכים בתחום, לא אספו נתונים סטטיסטיים על התאונות שאירעו ולא ניתחו את היקפן ואופיין ולא הכינה תכנית עבודה לטווח ארוך לטיפול מונע במפגעי הבטיחות שבתחומן.

      כשלים ביצועיים והעמדת הציבור בסכנה

      לצד הכשלים הניהוליים של העיריות, חוסר התפקוד של הרשויות גם יצר מפגעי בטיחות רבים שהעמידו את הציבור בסכנה: תמרורים לא הוצבו כנדרש, מעברי חציה לא נצבעו ותקציבים ממשלתיים שניתנו לטובת סלילת כבישים ומדרכות נוצלו לצרכים שונים. לפי הערכות מחלקת ההנדסה של עיריית כפר קאסם, היו בתחומה בתחילת שנת 2011 כ-30 ק"מ כבישים וכ-60 ק"מ מדרכות לא סלולים ולפי הערכות מחלקת ההנדסה של עיריית קלנסווה היו בתחומה בתחילת שנת 2009 כ-15 ק"מ כבישים וכ-20 ק"מ מדרכות לא סלולים.

      עוד מלין מבקר המדינה כי מרבית הכבישים הסלולים סדוקים ומשובשים, בריכות הביוב בולטות מעל פני הכביש בצורה מסוכנת וקולטני הניקוז אינם מכוסים במכסים. כמו כן, הולכי רגל נאלצים ללכת מרחקים גדולים על הכביש במקום על המדרכות משום שאלה לרוב חסומות על ידי תושבים שהניחו את מכלי האשפה שלהם על המדרכה, סוחרים שהניחו את מרכולתם על המדרכה וכלי רכב שחנו עליה. גם העיריות עצמן חסמו במספר מקרים את המדרכות על ידי נטיעת עצים והצבת עמודי תאורה במרכז המדרכה, ולא השאירו מקום למעבר הולכי רגל.

      תחזוקה לקויה ומסוכנת

      אי ביצוע פעולות תחזוקה בדרכים גם מגביר מאוד את הסכנה בשימוש בהן. כך למשל מצא המבקר כי מעקה הבטיחות שהציבה עיריית כפר קאסם בכביש הכניסה ליישוב התפרק לחלוטין בחלקו האחד, וחלקו האחר התעקם והפך מפגע בטיחותי ומעקות ההגנה להולכי רגל בסמוך לבתי ספר ניזוקו בתאונות ולא תוקנו מעולם.

      גם את עמודי התאורה בישובים לא דאגו העיריות לתקן ולכן רחובות, כבישים וצמתים רבים נותרים חשוכים לגמרי בלילות. בנוסף לכך, עמודי חשמל רבים מוצבים בכפר קאסם באמצע נתיבי הנסיעה של כלי הרכב ובאמצע המדרכה.

      בתחומן של שתי העיריות נמצאים גם מספר מעגלי תנועה, אך אלה לא מסומנים או נבנו בצורה שמסכנת את עוברי הדרך במקום - בכפר קאסם ובקלנסווה נבנתה בגבולות האי המעגלי גדר מבטון קשיח בגובה של כ-60-70 ס"מ. במעגלים מסוימים בכפר קאסם נבנה מבנה והוצבו סלעים גדולים שחסמו את שדה הראייה. הגדר, הסלעים, העצים והמבנים עלולים לסכן את חיי הנהגים והנוסעים הנקלעים לאי המעגלי.

      עיריות כפר קאסם וקלנסווה גם עשו שימוש מוגזם ולא ראוי בפסי האטה. רוב פסי ההאטה אינם עומדים בהוראות שנקבעו בהנחיות השונות של משרד התחבורה הנוגעות לגובהם ולמרווחים שביניהם ויש בהם סכנה בטיחותית של ממש: אלו נמצאו כצרים, גבוהים וצפופים מדי כך שללא שילוט מתריע, מדובר בסכנה ממשית לכלי רכב הפוגע בהם. במקום רוחה של 4 מטרים, רוחבם של פסי ההאטה עמד על 1.5 מטרים בממוצע במקום כ-4 מטרים וגובהם מגיע עד 25 ס"מ בממוצע במקום עד 8 ס"מ. בחלק מהמקרים התושבים בחרו להתקין פסי האטה בעצמם וללא אישור כנדרש.

      לא חוקרים תאונות ולא מנהלים רישומים וסטטיסטיקה

      כשנשאלו, עיריות כפר קאסם וקלנסווה לא הצליחו להציג דוחות נתונים אודות תאונות הדרכים שבשטחן, משום שלדברי המבקר, אלה לא דרשו מהמשטרה נתונים בנוגע למוקדי התאונות שאירעו בתחומן, לא ניהלו קובץ מידע על מוקדי התאונות ובו ניתוח הסיבות לתאונות, האמצעים שנקטו למניעת הישנותן והערכת האפקטיביות של אמצעים אלה.

      חוסר מעקב אחר נתוני התאונות ומאפייניהן מנע מהעיריות לבצע הערכת מצב ולתקן את הליקויים הסביבתיים שגרמו או תרמו לתאונות. זו גם הסיבה מדוע גם לאחר קרות תאונות, לא בוצעו פעולות מנע ותיקון ליקויים כדי למנוע את התאונות הבאות במקומות אלה.

      אין מקום לאופטימיות

      מבקר המדינה מציג תמונה עגומה במיוחד בדוחו האחרון ומציין כי "יש להניח שהמצב ברוב הרשויות האחרות במגזר הלא-יהודי אינו שונה ואולי אף גרוע יותר". מלבד הדרישה מהרשויות המקומיות לתקן את דרכן ולהתחיל לפעול בנושא, הוא מבקש לעורר גם את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כדי שיקבל עליו אחריות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומן של רשויות מקומיות שלא פעלו דיין בנושא וכן יגביר את מעורבותו בנושא. כרמז, על משרד התחבורה ואף על משרד הפנים לשקול הפעלת סנקציות על עיריות אלה במידה ולא תתקבל אחריות על נושא הבטיחות בדרכים ברשויות אלה.

      "בטיחות בדרכים היא נושא של חיים ומוות. על הרשויות המקומיות למלא את החובות המוטלות עליהן ולהפעיל את הסמכויות המוקנות להן בתחום חשוב זה כדי ליצור תשתית ומערכת בקרה שיבטיחו רמה נאותה של בטיחות בדרכים עבור ההולכים ברגל והנוסעים ברכב כאחד." מסכם מבקר המדינה את דבריו.

      תגובת משרד התחבורה: "הרשויות המקומיות אחראיות לתכנון, ביצוע ותחזוקה של הסדרי התנועה והבטיחות בתחומן. משרד התחבורה אינו ממונה על הרשויות המקומיות ואין בסמכותו לכפות עליהן את ביצוע התכניות."

      עוד חדשות בנושא בטיחות בתחבורה בוואלה! רכב

      מצטרפים לקהילה המוטורית הגדולה בישראל