פסלו מנהלתית את רישיונך? ניתן לבטל זאת

הטלפון מצלצל בשעה שבע וחצי בבוקר, המנהל הישיר בטלפון, גוער בך על מטלה שלא בוצעה ומבהיר לך חד משמעית, כי עליך להתייצב תוך מחצית השעה אצל הלקוח, שמאיים לבטל את ההתקשרות עם החברה. נשיקה לכל ילד , חגורת הבטיחות נרכסת והיום שלך מתחיל "בדהרה". בוקר טוב.

מתוך חשש קיומי שאם חלילה תאחר לפגישה – תפוטר, הגברת את מהירות הנסיעה. המהירות המרבית המותרת בכביש בו אתה נוסע הינה 90 קמ"ש, פנוי ולא נראה באופק כל רכב או אובייקט אחר שנמצא בטווח פגיעה, מלבד "מרפי", שלבש הפעם צורה של שוטר תנועה, עם מכמונת מהירות.

כל תחנוניך לא סייעו. האמנם, נתפסת נוהג במהירות של 133 קמ"ש, אך בחמש שנים האחרונות, לא ביצעת כל עבירה, ובמצטבר, במהלך עשרים שנות נהיגתך, מעולם לא זומנת למשפט.אינך הנהג הזהיר בתבל אולם אתה רחוק שנות אור מלהוות סכנה לשלום הציבור. 3 קמ"ש זו הספרה שמבדילה בין המשך נסיעה לשלום עם דו"ח מהירות לבין המשך נסיעה עם רישיון נהיגה זמני.

אתה מביט בחשש בפניו של השוטר בעודו שוקד על כתיבת הדו"ח, אולם תפילותיך לא נענו. כעבור כרבע שעה של מילוי טפסים, רישיון נהיגתך מוחרם והשוטר שאינו קצין שרשאי לפסול את רישיון נהיגתך, מניח בידך הרועדת הזמנה לשימוע, המהווה רישיון נהיגה זמני עד למועד בו הוא יתקיים.
השימוע היה קצר ותכליתי ובסופו נפרדת לשלום מרישיון הנהיגה למשך שלושים ימים. המדובר "בגזר דין מוות מבחינתך". פרנסתך תלויה ביכולתך להתנייד ועול כלכלת הבית מונח על ראשך.

האם עליך להשלים עם עול הגזירה ולהמתין בשקט למכתב הפיטורין? חד משמעית לא. ייתכן כי פסילה המנהלתית, הוטלה עליך שלא כדין, ובהליך משפטי אתה יכול לבטלה.

הדוגמא לעיל, מהווה אחת מיני רבות למקרים בהם נפסלים נהגים לאחר שימוע, מלהחזיק ברישיון נהיגה, על אף שלא היה ראוי לפסול אותם. מסתבר כי היד של קציני המשטרה קלה על הדק הפסילה המנהלתית . לרשות אותם נהגים עומד בית המשפט לתעבורה ,שהטה לא פעם את הכף, והשיב לנהג שקופח את רישיון הנהיגה. בפועל, מספר הבקשות המוגשות בנושא לבית המשפט קטן, לאור חוסר המודעות של הנהגים, שמקבלים את פסילת רשיונם על ידי הקצין כגזרה שלא ניתן לשנותה.


סעיף 47 לפקודת התעבורה, מעניק לקצין משטרה סמכות להטיל פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 יום ,בסמוך לביצוע אחת מהעבירות הבאות : נהיגה מהירות מופרזת {הזמנה למשפט}, עקיפה מסוכנת בפס לבן, עקיפה שהדרך לא פנויה, אי מתן זכות קדימה לרכב חוצה על פי תמרור, נהיגה בשכרות, משקל יתר 25% יותר וסיכון הולך רגל במעבר חציה. חובה שהעבירה תבוצע לעיני השוטר או לחילופין, אם הנהג נחשד בעבירה שגרמה לתאונת דרכים. כמו כן קיימת לקצין סמכות מקבילה לפסול את הרכב ולהורידו מהכביש לתקופות דומות של 30 יום זאת בעבירות של – נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, התרת נהיגה לבלתי מורשה ועוד.

ההחלטה בדבר פסילה מלהחזיק ברישיון הנהיגה מתקבלת רק אחרי קיום שימוע לנהג והיא מותנית בכך שלקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה קיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום נגד אותו נהג.

חשוב לדעת, כי הסמכות שנתנת לקצין המשטרה לשלול מנהלתית רישיון נהיגה, אינה נתונה לשיקול דעתו בלבד. לשון החוק מחייבת את הקצין לבחון האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה, כמו גם האם הנהג, על אף ביצוע העבירה, מסוכן לציבור. המדובר בשני תנאים מצטברים אשר אם אחד מהם לא מתקיים – קצין המשטרה אינו רשאי לפסול את רישיון הנהיגה.

וכך, בדוגמה שהובאה, המדובר על עבירה שבוצעה על ידי נהג ותיק, ללא הרשעות קודמות, ובמקרה חריג אשר אינו מאפיין את אופן נהיגתו של הנהג, ולכן אין סיבה מספקת מבחינת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה, בגין עבירה שנמצאת ברף התחתון של העבירות . לפיכך, נסיעה במהירות מופרזת שמחייבת הזמנה למשפט, אולם סוטה מהמהירות המותרת באופן מינורי – מהווה עילה לאי פסילה מנהלתית.

לצד ההכרח להוכיח כי הנהג מסוכן לציבור, מוטלת החובה על שוטרי התנועה לעמוד במבחן דיני הראיות, ואם התגלה פגם , הרי שקצין המשטרה מנוע מלפסול מנהלתית את רישיון הנהיגה. הגורם שנחלץ לא אחת לסיועם של הנהגים , הינו בית המשפט שקבע בתיקים רבים, כי ניתן היה שלא לפסול את הנהג, והשיב את רישיון הנהיגה לבעליו.

וכך לדוגמא, פסק בית המשפט בתיק של נהג שנפסל רשיונו והוחרם רכבו למשך 30 יום בגין נהיגה בשכרות וזאת על בסיס סרוב להיבדק, כי אין ממש בטענת המשטרה כי הנהג סירב להיבדק ולכן הורה על ביטול הפסילה של רשיון הנהיגה והשבתת הרכב. במקרה נוסף שהיה, נהג נתפס נוהג בשכרות ורשיונו נפסל מנהלתית, אולם במהלך הדיון התברר שהשוטר לא החליף פית נשיפה, עובדה שכרסמה משמעותית בתיק ובית משפט השיב לנהג את רשיון נהיגה והיכולת לפרנס את משפחתו.



גם בתאונות דרכים קטלניות בהן כמעט ואין שיקול דעת לקצין הפוסל ועליו לפסול את רשיונו של הנהג לתקופה של 90 יום, החזירו בתי המשפט, לעיתים רחוקות אמנם, רשיונות של נהגים. במקרה שהיה, שופטת בבית המשפט לתעבורה בחיפה פסקה, כי מחומר הראיות עולה שבוחן התנועה כתב שהנהג הפוגע לא יכול היה למנוע את התאונה משום שהולך הרגל התפרץ לכביש באופן שלא ניתן היה לצפותו מראש.

לסיכום,מחובתנו המוסרית כחברה להלחם באופן נחוש בנגע תאונות הדרכים שגובות מאתנו מחיר יקר, אולם אל מול זה, ניצבת חובת המדינה להשתמש בהדק הפסילה המנהלתית באופן מידתי, כזה שאינו מקפח את זכויות הנהגים ,שאין כל סיבה מספקת לשלול מנהלתית את רישיון נהיגתם. נדמה כי כוונת המחוקק היתה להעניק לנהג "תקופת צינון ולא מקדמה לעונש", אולם בפועל נוצר בלבול בין השניים.

הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה.

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

כנסו לדף הפייסבוק שלנו