וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבחן ראשון: אופל קורסה OPC

אופל קורסה OPC היא מכונית אטרקטיבית, מעוצבת וחזקה, שמסוגלת להעלות לכם הרבה חיוכים על הפרצוף. והיא אפילו לא יקרה כל-כך

יבואני הרכב בישראל נורא היו שמחים למכונית ספורט זולה באולם המכירות, בסמוך אל המשפחתיות האפרוריות. ואולם האופציה הזאת, שפועלת כמנוף תדמיתי, לרוב כרוכה באופי של היצרן להפיק מכונית יוצאת דופן. עם זאת, ישנן יצרניות בענף, כמו רנו למשל, בהן הנישה הפכה לסימן ההיכר והמיקוד התהפך: במקום להתמזג בזרם המרכזי עם מכונית עממית, המוניטין והחיבה כלפי המותג נבנים על ידי החטיבה הספורטיבית (רנוספורט) שנתח המכירות שלה קטן יחסית. אז איפה אופל מתברגת בכל הסיפור הזה, והקורסה בפרט?

קורסה OPC, כנגזר משמה, שייכת לסדנת הביצועים של אופל – 'אופל פרפורמנס סנטר'. שלוש האותיות הללו על דלת תא המטען מעידות על חיה מאומנת היטב. דיפלומה ממהנדסי החברה על התעסקות מיומנת עם המתלים, ההילוכים, המנוע, הבלמים, כשאת הקרביים ארזו בבודיקיט מוחצן. הנתונים על הנייר אגב מחמיאים לאופל, שמאז האסטרה GSI המקורית לא בישלה רכב ספורטיבי נגיש וכל כך מפתה. האם בשנות ה-2000 אופל מחזירה את הכיף בתמורה למחירים הוגנים? יצאנו לבדוק.

מבחן דרכים: אופל קורסה OPC. ניר בן טובים
מבחן דרכים: אופל קורסה OPC/ניר בן טובים

מושכת אש, יורקת עשן

קורסה OPC נראית כמו מכונית שרוצה לשחרר לך אחת לפרצוף. כל מי שמעיף מבט לכוון שלה חושב רק דבר אחד: "זה בטח נוסע כמו שזה נראה". אז כן, הקורסה OPC נראית פגז. החישוקים הענקיים של OPC בקוטר 18 אינטש אולי גונבים את ההצגה בשנייה הראשונה, אבל ככל שסוקרים את המרכב התוקפני מכל צד, מתבהר עד כמה הפרופורציות של הדור הרביעי מחמיאות למלתחה של OPC; המבנה נמוך וחסון, הפגושים קרביים ומלאי תפיחות וחריצים, והמפלט הממורכז מאחור עושה חשק לתת בגז ולפתוח את החלונות.

תא הנוסעים של הקורסה הוא מה שנקרא בז'רגון הצרכנים "מיס אנד היט". כלומר יש צדדים חיוביים ויש טובים פחות, אבל אין הרגשה זולה שעשקו אותנו. מייד כשמתיישבים במושב הנהג נעטפים על ידי כסא הרקארו התקני, שבא מוכן עם הכנה לרתמות מירוץ, ויעניק לכם תחושה הדוקה, נוסכת בטחון, שתתרום גם לשליטה מבוקרת על הרכב כשהעסק מתחיל להשתגע.

איכות החומרים היא די טובה בסך הכול, אבל הקיטוע של התרכובות יוצר תמהיל מפוזר, שמתפרס בין דיפון גמיש ונעים בחלק העליון של חיפוי הקונסולה, למשטחים פלסטיים מיושנים בדלתות ובקומה התחתונה של גלגל ההגה. את זה אגב אפשר לכוון בקלות, ותנוחת הישיבה תתאים לכל מידה נורמאלית, כולל מרחב רגליים יעיל, ומדרס שמאל מצוין לדחיפה כנגד גוף המושב.

רמת המפרט איננה גבוהה במיוחד. אין למשל ממשק בלו-טות' כסטנדרט ולא כניסות USB. גם מערכת השמע בינונית, אבל בקרת המיזוג די נוחה ואינטואטיבית לשימוש, ועושה עבודה טובה באקלים המקומי. רשימת התוספות האופציונאלית כוללת גג-שמש בהזמנה ומערכת שמע משודרגת עם מסך גדול בעלות נפרדת של כ-6,000 שקל. המרווח מאחור אם חששתם מצוין - לשני נוסעים ועוד תיק, וגם גבוהים ימצאו שיש להם מספק שטח הפרדה בין הראש לתקרה. הכניסה לשם זה מהלך קצת יותר מתיש כשאין עוד זוג דלתות.

מבחן דרכים: אופל קורסה OPC. ניר בן טובים
מבחן דרכים: אופל קורסה OPC/ניר בן טובים

הרבה כוח, מומנט בשפע

מנועי טורבו עברו סוג של רפורמה בשנים האחרונות. פעם, משהו כמו עשר שנים אחורנית, היית מוחץ את דוושת ההאצה עד הרצפה, והשיהוי של הטורבו היה ארוך מספיק כדי להשיג את הרכב בהליכה. ברגע שהיצרניות בחרו לכווץ את המנועים, ככה גם המניפות של הטורבו הצטמקו והפעולה הוסבה למערכת יותר לינארית ואחידה, בניגוד ל"בעיטות" שהיו מדביקות אותך למושב ומעקמות את הטחול.

הקורסה היא בוגרת הטכנולוגיה הכי עכשווית. מנוע ה-1.6 ל' טורבו הוא סופר חזק, מדויק, סוחף (23 קג"מ ב-2,000 סל"ד ועד 26 קג"מ באובר-בוסט), ומסוגל לנוע על רצועת כוח רחבה וגמישה. החל מרצפת הסל"ד ועד ל-6,000 סל"ד - שם עדיין יש למנוע רזרבות לנפק עוד דחיפה קטנה. הכוח נערם בערך מ-2,000 טורים, והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת קצת פחות מ-8 שניות (יצרן 7.2 ש'), ועקיפות היא מבצעת בקלילות של אצן אולימפי. גם דלק אגב היא לא מחסלת כמו שיכורה, ומניבה צריכה ממוצעת (תחת עומס) של כ-9 ק"מ לליטר.

הציוות בין המנוע לתיבת ההילוכים הידנית (ששה יחסי העברה), עושה לקורסה OPC חיים קלים בעבודת התרגום לתנועה, ולנהג משדר שאפשר לשחק עם ההילוכים בביטחון, ולקבל בתמורה לקפדנות זמינות כוח מיידית, בלי להיתקע שרועים באמצע העלייה נטולי מומנטום. הבחישה של הידית לעומת זאת קצת "עצית", בייחוד במעברים בין הילוך ראשון לשני, וההורדה משלישי לשני גם לא פוגעת בול. נהגים מלוטשים יחושו בכפות הידיים כי הנ"ל פוגם בזרימה של המכונית, אבל זה בפרוש לא מספיק כדי להחסיר ממעלותיה.

ומה עם הסאונד? נו, יציאת מערכת הפליטה אולי נראית כמו משהו מגרסאות ה-VXR הברוטאליות של ווקסהול בריטניה, אבל הנהמה של המנוע רחוקה מלהיות סימפוניה ערבה לשוחרי הספורטיביות. העלייה בסל"ד מלווה בצליל מתכתי, חסר נפח ועומק, שגם פריקת הטורבו שלו מושתקת ואינה נושאת החוצה שאון היקפי שכיף להאזין לו שוב ושוב. מי שמחפש צליל משכר עד איבוד חושים, מוטב שיפנה לכתובת אחרת.

מבחן דרכים: אופל קורסה OPC. ניר בן טובים
מבחן דרכים: אופל קורסה OPC/ניר בן טובים

ניסוי ריסוק, על הנהג

בום, בום, בום, בום. מי שתכנן את המתלים של הקורסה OPC אף פעם לא ביקר בישראל, בדוק. נדמה שאופל לקחו את המושג "קיצון" קצת יותר מידי רחוק על גבי הסופר-מיני החמה שלהם. כושר הספיגה הלקוי של הקורסה במרחבי המטרופולין, הוא מתכון בטוח לרסק לכם כל עצם בגב, ולשלוח אתכם להוציא רצפט לתרופות נגד בעיות ובליטות לא נעימות ברקטום.

התנועה של המכונית כל-כך קצרה על המתלים, עצבנית ואלרגית לסלילות מקומיות, שכל גרגר בכביש עובר בלי סינון לתא הנוסעים ומזעזע את הקבינה. ה-OPC - וזה גם נכון לגביי האינסיגינה OPC, נשענת על חתך נמוך - שממילא מחדיר רעש כביש פולשני פנימה מלמטה, אבל מוסיף על חטא, ומעלה תמיהה אם אפשר לחיות עם זה בערים ובכלל על בסיס יומי. כלל לא בטוח שמותר להתעלם מכך, עם כל הכבוד לעניין הבא.

בסעיף ההתנהגות, ואין דרך אחרת לתאר את זה, הקורסה OPC היא פשוט פרטנרית מרתקת. אותה תכונה מענישה של נוחות קופצנית בעיר, מתגמלת מהצד השני עם קשר צמוד לאספלט, ונותנת לנהג את המקסימום בשליטה כשהדופק מתחיל לטפס. הנוקשות של המתלים נוטעת את הקורסה בכביש ומגיבה עם אחיזה גבוהה, שהופכת להיגוי יתר רק אם הנהג מתגרה בה תוך שינוי כיוון, ומבקש לשחרר את החלק האחורי.

במקרה כזה, ההיגוי של הקורסה מהיר דיו כדי לשמור על רמת בטיחות נאותה, והוא הרבה פחות מלאכותי מהגאים מקבילים בקבוצה הזו שזורקים קצוץ על הנהג, ומתייחסים אליו כמו אל דחליל. רק אם מ-מ-ש מגזימים בפרובוקציות, היא עלולה לעקוץ בתחת וההיגוי יתקשה להשתלט על העסק. הבלמים לעומת זאת תפקדו ללא דופי לכל אורך המבחן, ולא הפגינו גסיסה תחת תנאים קשים.

מבחן דרכים: אופל קורסה OPC. ניר בן טובים
מבחן דרכים: אופל קורסה OPC/ניר בן טובים

התמורה עולה על הכול

אופל קורסה OPC היא הוט-האץ' קלאסית. יש לה מנוע חזק, הנעה קדמית שלא מתחרבשת מעדרי-מומנט, גיר ידני מעולה (עם קצת בעיות בעידון) ויכולת ניהוג טבעית. הערכים המספריים שלה גם הם מרשימים ביחס של תמורה לשקל: 192 כ"ס על 1.1 טון ב-150 אלף שקלים, זה לא מחזה נפוץ על כבישי הארץ.

יחד עם רנו קליאו ספורט, שאמנם יקרה ממנה בכ-30 אלף שקלים, קורסה OPC מצייתת לכיף מזוקק, מופרע, שכמעט ושכחנו מקיומו. מי שבכל זאת רוצה נוחות ואבזור כתוספת, מוטב שיבחר בפולו GTI הרובוטית, לה 180 כ"ס ושיכוך יעיל יותר על מהמורות. מאידך, ולאניני טעם נוסטלגי, ה-OPC היא מכונית ספורט מדליקה, שפיצית וקורעת, שגם עטופה במראה משחר לטרף. בקיצור, מומלצת בחום.

עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב

כנסו לדף הפייסבוק שלנו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully