מבחן: ריינג' רובר איווק החדש

גלגלים גדולים מתגלגלים על הכביש, נמשכים על ידי מנוע טורבו שאפתני וקרני השמש חודרות מבין העננים אל הקבינה דרך גג שעשוי כולו זכוכית. פתאום, התנועה מאטה בכביש בית שאן - עמק הירדן. ריינג' רובר עתיק, קוביית השטח הסלונית מהדור הראשון מנסה להשתלב אל הדרך מכיוון שביל בוצי מאולתר. בקושי רב אפשר להבחין בחישוקי הפח הלבנים שלו, מבעד למסכת הבוץ שעטפה את הגוף כולו. אני עוצר, מאשר לו להשתלב ולא יכול להתעלם מהחיוך שלו, של ההוא מאחורי ההגה של הריינג' הישן.

האם מקורו של החיוך בגיחוך לנוכח הבייבי ריינג' החדש שלי או משום ההנאה שזה הפיק הרגע מהרייג' הישן שלו בשטח? המקום אליו לא הורשתי ללכת עם הריינג' החדש, משום שזה "בכלל לא מיועד לרדת מהכביש" כפי שהוסבר לנו באולם התצוגה. תהיה הסיבה אשר תהיה (יתכן בכלל ששתיהן נכונות), פער השנים שהוליד גם את הריינג' רובר איווק החדש ניכר.

כדי לדעת אם לטובה או לא, יצאנו עמו למבחן וחזרנו עם תשובה ברורה.

המפגש הראשון עם הריינג' רובר איווק מרחיב אישונים. כמו מכונית הקונספט שהקדימה אותו, האיווק נראה מעולה. הוא מצליח לקחת את הכריזמה של הריינג' רובר ספורט, לכווץ אותה, לדמות את קו הגג לאלכסוני וכוחני, לשמור על החזית התוקפנית, אך להוסיף להכל מודרניזציה ועיצוב שלוקח את החברה הבריטית בשליטה הודית אל העתיד. גם הריינג' המקורי הצליח לעשות זאת, כך שהאיווק הצעיר והקטן, מסמן וי גדול על סעיף הרושם והאיכות.

המראה הפחוס שלו והממדים הצנועים יחסית (אורך 435.5 ס"מ, רוחב 196.5 ס"מ וגובה 163.5 ס"מ) לא רק מקנים לו מראה בעל נוכחות חזקה, אלא גם מאפשרים עדיין יצירת תא נוסעים מרווח לארבעה נוסעים וילד. אלה גם יקבלו תא מטען בגודל בינוני וכמובן שלל תפנוקים מסביב.

רכב המבחן הגיע ברמת האבזור הגבוהה ביותר שקרויה פרסטיג' וזו תמורת טיפה פחות מ-450 אלף שקל מביאה עמה המון פאר והדר. כבר כשפותחים את הדלת, מוצאים את הארכיטקטורה האריסטוקרטית המוכרת של המותג, אך כמו במקרה של העיצוב החיצוני, עם קפיצה אחת קדימה בזמן.

החומרים מהם בנוי תא הנוסעים מעולים - העור רך ונעים, המושבים מחבקים בספורטיביות, הדשבורד תפור בקפידה וכל המתגים נעימים לתפעול.

הקבינה של האיווק מרגישה לא רק איכותית ומוקפדת, אלא גם הייטקית במידה הנכונה - היא מקבלת את בורר ההילוכים בצורת חוגה שפגשנו בעבר ביגואר XF ואפילו מערכת שמע סופר איכותית של מרידיאן - שם המוכר בעיקר לחובבי ה'היי-אנד' של המערכות הביתיות.

אחרי שפוגשים במנועים החדשים שהגיעו אחרי עידן ההתפקחות הסביבתית, מבינים שאין בעצם שום מקום להתבאס על היעלמות הסמ"קים והיכחדות הצילינדרים. כמו מתחריו מבית אודי (Q5) וב.מ.וו (X3), גם האיווק מקבל מנוע מוגדש וקטן נפח. מנוע זה מגיע בשלמותו מהגרסה הבכירה של פורד מונדאו. כלומר, לזה נפח של 2.0 ליטר והוא מצליח לחלץ 241 כ"ס ב-6,000 סל"ד וכן 34.7 קג"מ כבר מ-1,900 סל"ד. נתונים אלה נדרשים להתמודד עם משקל לא גדול של 1,670 ק"ג.

הנתונים שמצליחים להרשים על הנייר מרשימים עוד יותר במציאות. התנעת האיווק מתבצעת בלחיצת מתג וללא מפתח. המנוע שניעור מידי פועם באופן לא מורגש בתא הנוסעים וממשיך להיות כזה כל עוד שומרים על אופי נהיגה נינוח.

בכל שלב של הנסיעה, ישנה תחושה שהכוח נמצא קרוב וזמין מאוד לכל צורך, אם זה לשיוט נינוח ב-100 קמ"ש שמציב את הסל"ד על 1,800 סיבובים רגועים, או לרגעים שבהם פשוט מתחשק להדביק את הדוושה לרצפה. אז האיווק מתעורר ועוד לפני שמספיקים למצמץ, המנוע מפיק דחף מוחשי והתיבה הזריזה (6 הילוכים) מגיבה בהורדה של שניים ואפילו שלושה הילוכים במידיות. את הזינוק ל-100 קמ"ש הוא משלים תוך 7.7 שניות ומסוגל להעפיל ל-220 קמ"ש.

את המנוע הזה אהבנו כבר בעבר במונדאו, וגם כאן הוא מצטיין בכך שהוא מצליח להעניק לאיווק רבגוניות בשימוש - גם בשימוש יומיומי נינוח וגמיש וגם בכוח אמיתי לתחושה הספורטיבית. במבחן צריכת הדלק שלנו הציג האיווק נתון של ליטר דלק לכל 8.7 ק"מ בשימוש מגוון.

אם כבר הזכרנו את התחושה הספורטיבית, הרי שכבר בהפניית ההגה הראשונה, האיווק מצליח לשדר תחושה שונה ממתחריו. כאן לא תמצאו את אותה קלות בלתי נסבלת של ההיגוי ואותו חוסר דיוק שעליו התלוננו במספר הזדמנויות בעבר. ההגה של האיווק מציע משקל כבד ומציאותי יותר, לא כזה שגורם למאמץ בידיים, אבל כן מצליח ליצור תחושה שהידיים כן מחוברות למשהו שם למטה.

ההגה לא רק כבד יותר, אלא גם מהיר ותחושתי יותר. כשמעלים את קצב הנהיגה בכבישים מסולסלים, המהירות של ההגה (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה) משחקת לידי הנהג ודי בהפניה של רבע סיבוב כדי לגרום לבריטי הזה לתקוף פניות חדות. גם התחושה בהגה טובה מאוד ויחד עם היכולת של האיווק לייצר אחיזה גם במקומות בעיתיים (הנעה כפולה מתוחכמת עם צמיגי כביש דביקים), מקבלים רכב פנאי עם יכולות ספורטיביות של ממש - האיווק הוא רכב שכיף מאוד לנהוג בו.

במרבית המקרים, תכונות ספורטיביות כאלה נובעות מהקשחה של המתלים והגדלה של החישוקים, אבל למרות זאת, האיווק מצליח להצטיין גם בסעיף הנוחות. המתלים שלו יודעים להוציא את העוקץ מכל מהמורה שהם פוגשים, תוך שהם שומרים את המרכב מאוזן ומפולס גם תחת עומסי פניות משמעותיים וחישוקי ה-20 אינטש שלו לא מעבירים חבטות מעלה. אין בו (וזה טוב) את התחושה האמריקנית המתנדנדת והוא מצליח לשמור את הנהג מודע היטב למצע עליו הוא נוסע מבלי לסבול ממנו, כך שגם כבישים מצולקים נבלעים תחתיו ללא שום דרמה.

אחרונים ולא פחות חשובים במשוואה המוצלחת של האיווק, הם הבלמים. אלה מציעים נשיכה ראשונית טובה מאוד וזו מוסיפה להתגבר בליניאריות מצוינת. רק לאחר שהתעללנו בהם בנהיגה ספורטיבית בירידות ממושכות, הורגשה דעיכה קלה, אבל מדובר בתנאי קיצון חריגים מאוד.

את ריינג' רובר איווק לא יכולנו לקחת למבחן שטח מסודר בשל הגבלת היבואן. גם למרות העובדה שהוא מצויד במערכת המתקדמת להעברת הכוח בשטח של לנדרובר ובבקרת ירידת מדרון (יעילה מאוד) אלקטרונית יכולנו להביא אותו רק אל שבילי עפר מהודקים ועליהם הוא הרגיש כמעט כמו מכונית ראלי במידת ההנאה והדיוק שהוא מציע. אבל אפשר להבין מאין מגיעות דרישות היבואן - רכב פאר כמוהו שנועל כאמור חישוקי 20 אינטש וצמיגי כביש מתקשה לחרוג משימוש שבילים מהודקים והדבר נכון גם לריינג' רובר ספורט המוכר. אז הוא לא אוכל סלעים ולא זוחל על גחונו כמו סבא ריינג' רובר המקורי, אבל מה שהוא מפסיד בשטח, הוא מרוויח בכביש ובגדול.

פלח השוק שאליו מגיע האיווק תחרותי מאוד ומוצאים בו נציגות של כמעט כל מוצגי היוקרה בישראל. אבל נראה שהאיווק מצליח להביא עמו בשורה אחרת, רעננה יותר ורעננות חשובה מאוד לבעלי הממון שחיים בליגה הזו. האיווק מוצע בישראל בשלוש רמות מחיר המשקפות רמות אבזור וגימור שונות. הראשונה (פיור) מתומחרת ב-368 אלף שקל, רמת הפיור פלוס תעלה לכם 408 אלף שקל ואילו רמת הגימור פרסטיג' שמציעה את מיטב המחלפות והתפנוקים תאמיר לכדי 448 אלף שקל. המחיר, לא זול, אבל התמורה מעולה.

עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב

כנסו לדף הפייסבוק שלנו