פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כשהמכונית הופכת למכונת מוות

      כשאתם נוהגים החיים שלכם ושל הנוסעים ברכב תלויים על חוט השערה. החלטה אחת פזיזה ורשלנית יכולה לרסק משפחות שלמות. אל תעלו לרכב בקלות ראש

      ביום 11.01.2008, בשעה חמש בבוקר, בשבריר שניה, נהרסו חייהם של אנשים רבים. נוי קלדרון, בן 19 בלבד, שנהג ברכבו כשנוסעות בו גם מאי זיו ולידור זאב, היה, לדעתו, צריך לקבל החלטה שנראתה לו חשובה - האם לעבור את הצומת ברמזור אדום (קראתם נכון, זו לא טעות הדפסה). הוא אפילו התייעץ לגבי כך עם מאי ושאל אותה: "עוברים או לא עוברים", אך לא המתין לתשובתה כיוון שהוא כבר קיבל את ההחלטה – הוא המשיך בנסיעה. תחינותיה של מאי שיאט – נותרו מיותמות בחלל הרכב.

      בעקבות החלטה גורלית ומטורפת זו, החיים עבור נוי, מאי, לידור ומשפחותיהם כבר לא ישובו לעולם להיות כשהיו – נוי נכנס לכלא לשנים רבות, מאי נפצעה קשה ותישא את הצלקות הפיזיות והנפשיות כל חייה, ולידור – היא כבר לא איתנו. עבורה הכל נגמר באותו שבריר שניה, והיא בת 15 בלבד.

      כולנו נחשפים מדי יום לידיעות על הקטל בכבישים. רובנו המכריע, לא באמת מבינים עד כמה חיינו תלויים בחוט השערה, בכל החלטה והחלטה שמקבל הנהג בכל רגע נתון בכביש – אם זה אנו בעצמנו או הנהג שאנו נוסעים איתו.

      כנראה, שלא נוי הוא שקיבל את ההחלטה הגרועה ביותר בחייו – הסמים והאלכוהול שהיו בגופו הם שהחליטו. אבל! הוא שהחליט לצרוך סמים וגם אלכוהול, הוא שהחליט לעלות איתם לרכב, וגם מאי ולידור, אם ידעו על הסמים והשתיה, הן שהחליטו ליסוע איתו כשהוא במצב הזה.

      כתב האישום

      נוי קלדרון סירב להודות בכתב האישום החמור שהוגש נגדו, שכלל עבירות של הריגה, גרימת חבלה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, ועוד עבירות "קלות" אחרות כגון סטיה מנתיב נסיעה, מהירות מופרזת וחציית צומת באור אדום. נוי סבר, כי לא הוא שאשם בתאונה. לטענתו, רכב אחר פגע בו ובשל כך נגרמה התאונה. כמו כן, כפר בכך שצרך סמים, ושהיה שיכור. נוי תקף כל ממצא וכל טענה של המשטרה, החל בממצאים בזירת התאונה וכלה בבדיקת הדם לגילוי האלכוהול והסמים שנעשתה לו. ואכן, כל אדם הינו חף מפשע עד שהוכרזה אשמתו, ואף אחד אינו חייב להודות אם אינו אשם.

      גם נוי קלדרון, כמו כל אחד אחר מאיתנו, זכאי לחקירה הוגנת וחוקית מצד המשטרה, ולמשפט צדק. אמנם, נוי "לא הודה מיד" וגרם לעצם קיומו של המשפט – זכותו המלאה! אך דווקא מחדלי המשטרה הם שגרמו להתמשכות ההליך, להעלאת טענות הגנה שאחרת לא היו מועלות ולבזבוז כל הזמן והמשאבים האלה, וזו לא "זכותה" של המשטרה – לטעות על חשבוננו ועל חשבון משפחתה של לידור שחיה את הסיוט הזה שנים!

      עקב כך, העסיקה תאונה עצובה זו את המשטרה ואת מערכת המשפט שנים רבות, כשכל צד מביא עדים ומומחים רבים מטעמו. ואכן, השאלה המרכזית שעמדה בשני בתי המשפט שעסקו בעניין היתה האם המשטרה התנהלה כראוי הן במהלך החקירה והן בבית המשפט, ולאחר שנמצא שהיו ליקויים בהתנהלותה – האם יש בכך כדי להביא לזיכויו של נוי. בין היתר, מדוע לא נבדקו סרטי הרמזורים בצומת, ומדוע לא בדקה המשטרה את גרסת נוי לעניין הרכב האחר שגרם לתאונה, ומדוע לא הועבר כל החומר לסניגור מראש?

      נוי הצליח להוכיח, כי לא נהג תחת השפעת סמים. ביה"מ המחוזי קיבל את עמדתו, שאומנם השתמש בסמים קודם לנסיעה, אך השפעתם הינה לשעתיים – שלוש "בלבד", והיא פגה לפני שעלה לרכב. נאמר מיד, כי אולי זה נכון מדעית – אך אנו בהחלט ממליצים שלא לעלות לרכב עם מי שנטל סמים, גם לאחר "שעתיים – שלוש".

      המשטרה פישלה?

      "הישג" זה – היה היחיד של נוי במשפט. כל יתר טענותיו – נדחו. ביה"מ המחוזי קבע, שאמנם המשטרה לא בדקה את גרסת "הרכב הנוסף" ואף לא את סרטי הרמזורים, ובכך "פישלה". אך מנגד – גרסת נוי לגבי הרכב הנוסף היתה עמומה ולא אמינה, ומאי העידה כי לא היה כל רכב נוסף. במילים אחרות: מזלנו שהפאשלות של המשטרה לא הכריעו. כמו כן נקבע, שמחדלי המשטרה השונים, שבהחלט התקיימו - לא פגעו בזכותו של נוי להליך הוגן.

      במסגרת השיקולים לעונש, הסתבר כי אמנם נוי צעיר מאוד, אך לחובתו כבר נצברו עוד קודם לתאונה זו 4 הרשעות!
      הסאגה הסתיימה רק השבוע, בבית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורו של נוי על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו ע"י ביה"מ המחוזי, לרבות ארבע שנות מאסר בפועל, פסילה מלהחזיק רשיון במשך 15 שנה לאחר שחרורו מהכלאה ופיצוי להורי המנוחה. מאידך, קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש שנגזר, והחמירו כך שהעמיד את תקופת המאסר בפועל על חמש וחצי שנים.

      ולאלו מביניכם אשר סבורים כי רק רמת אלכוהול המביאה לאובדן שליטה מוחלט היא מסוכנת, נבקש להבהיר, כי הם טועים – ובגדול. המבחן הוא – השפעה על היכולת לנהוג במידת הזהירות המתחייבת. דווקא מומחה ההגנה מטעם נוי הוא שכתב, ביחס לשכרות ברף התחתון: "... ניתן להבחין בירידה בעכבות, עליה בבטחון העצמי, ירידה בתשומת הלב, ושיבוש בשיקול הדעת – בעיקר בנוגע לזמן ולמרחק...".

      כמו כן נזהיר, כי ההבדל בין עבירת הריגה לבין עבירת גרם מוות ברשלנות הוא קריטי מבחינת הנאשם, העונש להריגה הינו עד 20 שנות מאסר ואילו העונש לגרם מוות ברשלנות הוא עד 3 שנות מאסר. וההבדל ביניהם - האלכוהול.

      נוי קלדרון, יחד עם האלכוהול שצרך, הפכו, לפי הגדרת בית המשפט העליון, ל – "מכונת מוות נעה". אנא, אל תעלו למכונה כזאת.

      לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

      הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בארץ