האם חלק ניכר מהתאונות הקשות נגרם בגלל מהירות הנסיעה? תלוי את מי שואלים. בנתונים שחשפה משטרת התנועה הארצית, מהירות הנסיעה היא הגורם השני בגודלו לתאונות דרכים, כאשר גם זה הראשון, סטיה מנתיב, הוא תולדה של מהירות הנסיעה. נתון זה נחשף על ידי אגף התנועה במסגרת סיכום שנת 2011 ותוכניות הפעולה של האגף לשנת 2012.
עיקרי תוכניות הפעולה של האגף נוגעות, איך לא, להגברת האכיפה והענישה. שבעה יעדים עיקריים הוגדרו לאגף התנועה, הראשון לטפל בעבירות בריונות בנהיגה (סטיות מנתיבים, הידחפות נהגים בצמתים, נהיגה בשוליים ועוד), השני להגביר את אכיפת המהירות, השלישי להגביר את מספר בדיקות השכרות המבוצעות כדרך קבע בסמוך למוקדי בילוי (ומעבר להם), הרביעי להגביר את פעילות המעצרים של נהגים הנוהגים תחת פסילה, החרפת היחס כלפי נהגים רצידיביסטים (נהגים שנגדם נרשמו עבירות תנועה רבות), השישי נוגע לשיפור השירות לאזרח והשביעי והאחרון לפעול לפי יעדים מקומיים בהתאם לגזרות ומרחבים.
מעדיפים דוחות 'איכותיים'?
לצד אלה ולהמשך הקמת עמדות המצלמות בישראל, יידחף אגף התנועה לביצוע שיפוט מהיר של עברייני תנועה (לצורך הגברת ההרתעה). גם שינוי 'איכות' הדוחות שיחולקו יעמוד על הפרק כשדוחות בעלי משמעות נמוכה או אלה המכבידים על מערכת המשפט (דוחות על נסיעה ללא ביטוח בתוקף) לצאת ממרכז הבמה ואת אלה יחליפו דוחות 'איכותיים' יותר שלהם השפעה ישירה, לדברי האגף, על הבטיחות בדרכים - מהירות, בריונות בכביש ושכרות. בכך מציין ניצב ברונו שטיין, מפקד אגף התנועה בשיחה שערכנו עמו, כי בהתאם להנחיה זו, ירדה כמות הדוחות שניתנו על ידי שוטרי האגף בכרבע מיליון דוחות, לכדי מיליון דוחות איכותיים יותר בשנה.
עוברים ללוחמה אלקטרונית
ואיך כל זה יעשה? על ידי שיפור גם הסעיף הטכנולוגי. השנה תחל משטרת התנועה הארצית להשתמש גם באקדח לייזר חדיש בתפיסת נהגים ממהרים וזה צפוי להיות קל, מהיר ומדויק יותר מהממל"ז הקיים. מכשיר הינשוף לגילוי אלכוהול נשוף ישודרג (כדי שפחות נהגים יוכלו לטעון לאי דיוק בו), מצלמות המהירות המותקנות בניידות (F6) ישודרגו ויהפכו לדיגיטאליות (הפקת תמונה ודו"ח מהירות מהירים יותר), מצלמות יותקנו על קסדות רוכבי האופנועים של האגף כדי לתעד את העבירות ואפילו בלון תצפית עם ציוד אופטי יקר יחל לפעול השנה במוקדים מועדים לפורענות.
גם מצלמות המהירות החדשות כחלק מפרויקט א3 (אכיפה אלקטרונית אוטומטית) נכנס תחת כנפי המערך הטכנולוגי של האגף. תפקידן של אלה ליצור הרתעה של ממש כלפי כל הנהגים בדרכים, ההרתעה בתורה תיצור לדברי האגף שינוי בדפוסי הנהיגה בכבישי הארץ וזה לפי כל הערכותיהם יביא לירידה במספר תאונות הדרכים. האמנם? זה עוד לא הכל, שכן לפי הסברי האגף, מצלמות המהירות החדשות מוקמו בכבישים בהם התרחשו תאונות דרכים שסיבתן היא מהירות מופרזת, ולא 'כבישים אדומים' כפי שהוסבר עד כה.
קשה בכביש, קשה בבית המשפט
הגברת האכיפה בדרכים תזכה גם ליחס הולם מצד מערך התביעה במשטרה. תובעי המחוזות הונחו להחמיר את המדיניות ביחס לעבריינית תנועה מועדים וכן במקרים של עבירות תנועה חמורות. הכוונה היא, להעלות את רף העונשים הנדרשים בכתבי האישום על עבירות אלה לשלילות ממושכות, החרמות ואפילו עונשי מאסר, במקום עונשים 'על תנאי' המקובלים היום. הרתעה נוספת מפני ביצוע עבירות תנועה מסוכנות, תהיה בזכות פינוי מועדים קבועים בלוח הזמנים של בתי המשפט לטובת שיפוט מהיר וטיפול בתיקים דחופים.
מבחינת החקיקה, מכשירי המדידה של אגף התנועה צפויים לקבל חזקת אמינות חלוטה, כלומר, את תעודת ההכשר שלא תאפשר לערער על אמינותם בבתי במשפט - בעיקר לנוכח אוסף המקרים בהם ביטל בית המשפט כתבי אישום על עבירות שכרות ומהירות לאחר שהועלה ספק אודות מהימנות המכשירים בהם נעזרו השוטרים.
כדי להפחית את העומס על בתי המשפט, יכבדו התנאים גם על המבקשים להישפט. לאחר שאלה חויבו בשנה האחרונה לשלם קודם למשפט כערבון את סכום הדו"ח, דורש האגף כי בשנה הקרובה יעלה סכום זה ועמו גם עונש המינימום שיכול להיגזר על נהג שביקש להישפט במידה וזה נמצא אשם. הכבדות אלה ימנעו מנהגים רבים לנסות להוכיח את חפותם בבתי המשפט ויגרמו להם לשלם את הקנסות ובעצם להודות בביצוע העבירה, מחשש להיענש באופן חמור יותר במשפט.
על מה מבוססת התוכנית להגברת האכיפה?
את התוכנית להגברת האכיפה והענישה כלפי עבריינית נועה מבסס אגף התנועה על סמך שלל נתוני תאונות שנאספו על ידי המשטרה. כך למשל, מלבד שנת 2009 בה נרשמו 1,885 תאונות חמורות, שנת 2011 המשיכה את מגמת הירידה הכללית במספרן עם 1,949 תאונות לעומת 2,973 תאונות חמורות בשנת 2000 (ירידה של 50 אחוזים). לפי נתוני האגף, מרבית התאונות חמורות מתרחשות בתחום העירוני (1,049 בשנת 2011) לעומת התחום הבינעירוני (611 בשנת 2011).
גם מספר התאונות נפגעים שהתרחשו במדינה נמצא במגמת ירידה עם 14,160 תאונות בשנת 2011 לעומת 20,736 בשנת 2000. בהתאם לכך, ירד מספר הנפגעים בתאונות בישראל מ-42,585 נפגעים בשנת 2000 לכדי 27,010 נפגעים בשנת 2011, ירידה של 37 אחוזים. שנת 2011 הציגה בהתאם גם ירידה במספר ההרוגים בתאונות ואת זו סיימנו עם 388 הרוגים, ירידה של 130 הרוגים לעומת שנת 2000, אז איבדו את חייהם 518 בני אדם.
על מה קיבלתם דוחות השנה?
את הסיבות לירידות אלה במספרי הנפגעים זוקפים, איך לא, גם לזכות שינוי מדיניות האכיפה השנה. כך למשל מציגים באגף התנועה כי בששת החודשים הראשונים של השנה, 20.4 אחוז מהדוחות נרשמו על עבירות בריונות בכביש ו-11.8 אחוז על עבירות מהירות שבגינן ניתן גם זימון לדין. בששת החודשים הבאים של השנה עלו אחוזים אלה ל-28.6 אחוז בעבירות בריונות ו-14.2 אחוז לאכיפת מהירות גבוהה.
בבחינה רחבה יותר של דוחות התנועה שנרשמו לנהגים בשנת 2011 נמצאת במקום הראשון אכיפה כנגד אי שימוש באביזרי בטיחות (לרבות חגורות) עם 21 אחוזים מכלל האכיפה. במקום השני, אכיפת מהירות עם 14 אחוזים ובאגף התנועה מציינים כי למרות היות אכיפת המהירות במקום השני ברשימה, ישנו עדיין חסר באכיפה תחת סעיף זה בשל היות המהירות לגורם עיקרי בהיגרמות תאונות דרכים. במקום השלישי חניה עם 13 אחוזים, במקום הרביעי אי ציות לתמרורים עם 11 אחוזים, שימוש בטלפון נייד עם 10 אחוז מכלל הדוחות, עבירות רישוי ורישיונות עם 6 אחוזים, סטיות מנתיבים בשיעור דומה של 6 אחוזים, עבירות הולכי רגל עם 5 אחוזים ובהמשך, תקינות רכב (3 אחוזים), פניה לא נכונה (3 אחוזים), אי ציות לרמזור (2 אחוזים), נהיגה בחוזר זהירות (2 אחוזים), שכרות וסמים וכן גרירות ומטען עם 1 אחוז.
יש גם אוכלוסיות מיוחדות
הסקירה שנתית של אגף התנועה התייחסה גם אל האוכלוסיות הבעייתיות בכבישים, אלה שנהגיהן מעורבים בתאונות בשיעור הגבוה בחלקם מהאוכלוסייה. האוכלוסייה המובילה בנתונים אלה שייכת לנהגים במגזר הערבי. בעוד שחלקם מגיע לכדי 21 אחוז מהאוכלוסייה הכללית ורק ל-15 אחוז מהנהגים במדינה, הם מהווים 43 אחוזים מהנהגים המעורבים בתאונות קטלניות בפרט ו-27 אחוז מהנהגים המעורבים בכלל התאונות במדינה. הסיבות לכך לדברי אגף התנועה, הן תחושת הניכור והקיפוח בחברה, היעדר חינוך ונורמות התנהגות, תשתיות לקויות ותחזוקה ירודה של כלי הרכב.
האוכלוסייה הבעייתית השניה הנה זו של הולכי הרגל. אלה ממשיכים להוות כשליש מכלל ההרוגים בתאונות ולהעמיד את ישראל במקום גבוה מאוד בטבלת המדינות המסוכנות בעולם. לפי הנתונים שנאספו, ילדים עד גיל 4 (14 אחוזים מהנפגעים) ומבוגרים מ-54 (41 אחוז מהנפגעים) שייכים לקבוצות הסיכון הבולטות ביותר.
הבאים בתור הם נהגי המשאיות שמעורבים בתאונות בשיעור של פי 3 מחלקם באוכלוסיה, בשל המסה של המשאיות והנזק שהן מסבות בשל כך בתאונות. לאחר מכן, נמצאים רוכבי הדו-גלגלי שבשל פגיעותם והתנהגותם על הכביש מעורבים בתאונות בשיעור של פי 7 מחלקם באוכלוסייה.
אחרונים הם הנהגים הצעירים שמעורבותם בתאונות בשעות הלילה גבוהה בשיעור של פי 2 מחלקם באוכלוסייה.
האם האכיפה טובה לבטיחות?
את הנתונים אסף אגף התנועה לכל אורך שנת 2011 והם אלו שהובילו את בכירי האגף לשנות את יחסם אל הנהגים ובעיקר להעלות את רף האכיפה, הענישה והנוכחות בכבישים של לובשי המדים. זאת למרות כי לפי נתוני עבר, לכל אלה אין השפעה ישירה על מספרי התאונות ובמספר מקרים, מספרי התאונות התגברו לנוכח מבצעי האכיפה הללו.
באגף התנועה מסבירים זאת בכך שתוכנית זו לשנת 2012 כוללת את כל מערך האכיפה, מהאכיפה בשטח, דרך סוג העבירות הנאכפות, האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות השוטרים, מערך התביעה וכמובן הענישה בבתי המשפט. לדעת האגף, הגברת האכיפה והנוכחות בדרכים תיצור אפקט הרתעתי (הפחדה בלשון פשוטה) שאף נהג, נורמטיבי או מועד לפורענות, לא יוכל להתעלם ממנו.
האם תפישת האכיפה החדשה תשפר את רמת הבטיחות בדרכים? קשה לדעת, אך כן ניתן לומר כי נהגים רבים יותר יחוו את נחת זרועו של הגוף המבצע והשופט השנה.
עוד על משטרת התנועה בוואלה! רכב
האם האכיפה יעילה? מדברים על כך בפייסבוק של וואלה! רכב