כמעט מידי שבוע אנו שומעים על תאונה בה נגדעו חייו של אדם והנהג נעלם. כלי התקשורת מסקרים אירועים אלו באופן אינטנסיבי, המשטרה פועלת בכל אמצעי אפשרי על מנת להעמיד את הנהג העבריין לדין ואף בית המחוקקים הביע את מורת רוחו והחמיר משמעותית את הענישה על עבירות ההפקרה אולם הסטטיסטיקה מלמדת כי לא חלה ירידה בהיקף התופעה הבזויה.
האם ההחמרה בענישה מביאה לעליה במקרי ההפקרה ?
הייתכן כי דווקא החמרת הענישה בתאונות בהן מואשם הנהג בגרם מוות ברשלנות היא הגורם הישיר לעלייה בשיעור ההפקרה וההפקרות הבלתי נסלחת ? לפני כ - 10 שנים, נהג שהיה מעורב בתאונה קטלנית בה נהרג אדם וזאת כתוצאה מרשלנות, נענש וחויב לבצע עבודות שירות, ולהיפרד מרישיון נהיגתו לפרקי זמן של 5 עד 8 שנים, כאשר סורג ובריח - היה מנת חלקם של מעטים וחריגים. כיום התהפכו היוצרות: על פי רוב תיקים, אלו מסתיימים בענישה של מאסר בפועל ופסילות רשיון לתקופות של 10-15 שנים.
כל הנוגעים בדבר, החל מהתובע הזוטר בשטח ועד אחרון חברי הכנסת, מאוחדים בדעה שככל שתוחמר הענישה - כך תפחתנה תאונות הדרכים, אולם אין בנמצא מחקר מבוסס המוכיח כי המדובר באמצעי בעטיו הצטמצמו תאונות הדרכים. סביר להניח כי רבים מהקוראים ירימו גבה על שום הטלת הספק באפקטיביות של ההחמרה, אולם במציאות עגומה, בה מתינו מוטלים על הכביש "והשיירה עוברת", יש בהחלט מקום לקיים על כך דיון שמשוחרר מכל קיבעון מחשבתי.
המציאות תתפוצץ לו בפנים
לצורך הדיון, נרתום את שאול, רואה חשבון בן 33, אזרח שומר חוק, ללא עבר פלילי, ובעל עבר תעבורתי ממוצע,אב לשני ילדים קטנים. במסגרת הלו"ז היומי שלו, לא נכללה מעורבות בתאונת דרכים אשר תגבה את חייה של עוברת אורח, כל שכן שהוא מקפיד להימנע מלקיחת סיכונים מיותרים על הכביש. חרף זאת, הגורל הפגיש את חזית רכבו באותו הבוקר עם גופה של משתמשת בדרך, וזאת בשבריר שניה במהלכה התעטש ואיבד עקב כך את ריכוזו בנעשה בכביש.
השניה הגורלית הזו, העקצוץ באפו , צפוי לשנות לו את החיים מקצה לקצה, ממצב של מגורים בדירת חמישים מטר בתל אביב, הוא צפוי למקם את חפציו בתא בגודל חמישה מטרים במעשיהו. לכשייצא מהתא, תתפוצץ לו המציאות אל מול פניו הנפולים, רישיון ראיית החשבון נפסל, אישתו בזרועות גבר אחר, ילדיו בגרו בהיעדרו, והסביבה רואה בו כנפולת של אסיר משוחרר עם אות קלון על מצחו המקומט.
אין הכרח להיות פיזיקאי גרעין על מנת להבין כי הכנסתו של שאול מאחורי סורג ובריח לא תמנע את תאונת הפגע וברח הבאה, ולפיכך אין זה פלא כי לא קיים מחקר משמעותי שתומך בכך, שהרי כאשר מדובר ברשלנות, לא קיים יסוד של תכנון מוקדם ומחשבה קודמת שיש ביכולתה למנוע את אותה התנהגות רשלנית.
זה רק עניין של זמן עד שכל העבריינים ייתפסו
הנהג שמעורב בתאונת דרכים קטלנית כתוצאה מחוסר תשומת לב רגעי, מבצע חישוב הסתברותי : אם יישאר במקום התאונה, ההסתברות כי ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח ללא כל סיכוי ממשי לשקם את חייו הינה בשיעור של 100%. ואולם אם יעזוב את מקום התאונה, להבנתו, הסטטיסטיקה עשויה למלט אותו מגורמי האכיפה ואימת הדין.
האמנם, לרוב, אחוזי הפענוח של משטרת ישראל במקרים של הפקרה כמעט מוחלטים ולפיכך בריחה ממקום התאונה הינה טעות גסה, אולם נדמה כי פרומיל האפשרות כי הנהג לא ייתפס, לצד ההחמרה הבלתי יעילה, הם הגורמים לעליה בשיעור מקרי ההפקרה והשחתת הקוד המוסרי של החברה הישראלית. הכנסתו של שאול או של עליזה - אזרחית נורמטיבית ואם לשלושה ילדים למאסר מאחורי סורג ובריח בגין רשלנות הינה החלטה לא מוסרית, אשר צפויה להביא לקיצו של תא משפחתי מתפקד נוסף.
אין ספק כי גם הטלת עונש של מאסר בעבודות שירות בלבד לנהג שגרם למוות אינו תואם את חומרת העבירה, ולפיכך לשכת עורכי הדין ניסתה בעבר לקדם הצעת חוק לפיה במקרים כאלו, ניתן יהיה להטיל מאסר בעבודות שירות לתקופות ארוכות יותר שיבוצעו בעבודות שירות. בפועל, הצעת החוק נקברה, כמו גם רבים מהמשתמשים בדרך.
כסיכום, אין ספק כי המדובר על חשיבה "מחוץ לאגרטל", שלמרבה הצער גם מונח על קברם של רבים מאיתנו, אולם תחושת הנקם אינה עולה בקנה אחד עם כוונתנו לקיים כאן חברה מוסרית ועשיית משפט צדק. נכון יעשו נציגינו אם ייעדו את סכומי העתק שנגבים כקנסות לצורך ניהול מלחמה אפקטיבית בנגע תאונות הדרכים, וישקלו בכובד ראש להחיות את הצעת החוק של לשכת עורכי הדין.
הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה.
לאתר של עו"ד אלעד שור
עוד משפטי וביטוח בוואלה! רכב