פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חברות הביטוח משוכנעות שאתם רמאים

      כל ישראל רמאים" - אולי זו לא מדיניות מוצהרת, אך זו ללא ספק דרך הפעולה המועדפת על חברות הביטוח כשמבוטחים מעזים לדרוש מהן פיצוי על אירועים ביטוחיים שקרו להם

      לא צריך הרבה בשביל להפוך כל אחד מאיתנו לרמאי ולחשוד בהונאת ביטוח. במקרה של ח"ג, די היה בכך שנהג הרכב שפגע בו היה בן דודו, ושנמצאו "אי התאמות" כביכול בגרסאות. מזל שיש לנו מספיק שופטים במדינה שעובדים דה-פקטו עבור חברות ביטוח כמסלקי תביעות, ופנויים לדון בשלל ההאשמות שיש לחברות הביטוח נגד אזרחי המדינה. אגב, אנו – אתם ואנחנו, משלמים את משכורות השופטים האלה.

      ח"ג ובן דודו מתגוררים באותו היישוב. ח"ג ודאי שמח על הקרבה המשפחתית והגיאוגרפית, ולא ידע שמשמעות הדבר היא, שהוא חייב בכל מחיר להמנע מתאונה דווקא עם רכבו של בן הדוד. אז הנה המסר הראשון של חב' הביטוח – אל תגורו ליד בני דודים שלכם ותקפידו תמיד לתאם מראש ולא להיות איתם על הכביש באותו הזמן. והמסר השני - אם כבר קרתה לכם תאונה בה פגע בכם בן הדוד – תצטרכו אתם להוכיח שהפרטים שמסרתם אינם כוזבים, כי "כידוע", בני דודים תמיד משקרים.

      בבית המשפט, חב' הביטוח הלינה בפני בי"המ על כך שבן הדוד (שאגב, נתבע יחד איתה כמבוטח שלה) לא התייצב לתת עדות על אופן קרות התאונה. אבל הלא יש לך עדים משלך– מקשה בית המשפט - מדוע לא הבאת אותם?

      כמו כן טענה, שבעוד שלחוקרים מטעמה מסרו ח"ג ובן דודו שלא היה נוסע נוסף עם ח"ג ברכב, הנה "צץ" לפתע נוסע נוסף זה כעד במשפט עצמו. אנו באמת נפעמים מיכולת חיזוי העתיד של חב' הביטוח – שכן היא דחתה את דרישתו של ח"ג לפיצוי עוד לפני ש- "צץ" העד...

      זה כל מה שיש לך? שאל ביה"מ את חב' הביטוח. לא ולא, השיבה – יש באמתחתי עוד הפתעות! יש "חוסר התאמה במספר נקודות נוספות", כגון – מיקום הפגיעה ברכב, מיקום בדיקת השמאי (נודה, לא הבנו מה הקשר), המקום ממנו יצאו בני הדודים לפני התאונה (כנ"ל), ותוואי הכביש במקום התאונה (האם בני הדודים הם המרכז למיפוי ישראל? האם הם עובדים במע"צ?). וחוץ מזה, ח"ג שילם את ההשתתפות העצמית של בן דודו שפגע בו והנה ההוכחה הניצחת לכך שהוא בעצמו אשם בתאונה.

      ביה"מ לא התרשם לא מקרבה משפחתית, לא מ- "חוסר התאמה" ולא מחשדות מעורפלים שחלקם צצו רק בדיעבד. קודם כל, שאל ביה"מ מי צריך להוכיח מה. הקביעה חד משמעית- חברת הביטוח היא זו שצריכה להוכיח את המרמה. ולא רק זו, אלא היא נדרשת לרמת הוכחה מוגברת, שכן היא העלתה טענת הגנה המייחסת לח"ג עבירה פלילית, באופן המטיל עליו סטיגמה ושיש עמו קלון. את אותה תרמית נטענת, יש להוכיח "על כל חלקיה ופרטיה, על כל תגיה ודקדוקיה, ובדרגת שכנוע לגבי כל עניין ועניין".

      קביעה חשובה מאוד של ביה"מ במקרה זה, הינה שחוסר התאמה אין בה כדי להוכיח את הטענה החמורה של מרמה. בעניין זה קבע, ש- "אי ההתאמות, ככל שקיימות, אינן נובעות מרצון להסתיר או לרמות אלא מחולשת הזיכרון לאור הזמן הרב שחלף". אז הנה, ביה"מ הכיר בכך שאנו רק בני אדם וגם אנו לפעמים שוכחים. זה עדיין לא עושה אותנו רמאים.

      ביה"מ מתפלא ושואל את חב' הביטוח – אם כל כך את משוכנעת וכל כך רצית לשכנע אותי שח"ג רמאי, וכבר העברת אותו את מסע הייסורים הזה ושלחת אותו לתבוע בבית המשפט – לא יכולת לטרוח ולהגיש לי את העדויות שגבו החוקרים שלך בנוסח מודפס, במקום לאלץ אותי, בית המשפט, "לבלות" שעות בפענוח כתבי יד בלתי קריאים? ולא יכולת גם לצרף את ההקלטות של החקירות? ולא יכולת לגרום לזה שהחוקר מטעמך יתייצב בבית המשפט? אז אולי לא היה לך באמת כל כך חשוב לשכנע אותי, אלא רק להתיש את ח"ג.

      וכך בפסק הדין: " (חב' הביטוח) היתה צריכה לוודא כי ראיות אותן היא מגישה לבית המשפט יהיו ראיות אשר ניתן לעשות בהן שימוש ולא ראיות אשר מוגשות כלאחר יד על מנת לצאת מידי חובה. אציין כי בית המשפט השקיע זמן רב לשווא בנסיונות חוזרים ונשנים לפענוח ההודעות אולם ללא הועיל". אז הנה, השופטים לפי שיטת חב' הביטוח אינם רק מסלקי תביעות אלא גם בלשנים וגרפולוגים.

      ואגב, חב' ביטוח יקרה, אומר ביה"מ – גם לא ממש דייקת בטענה שח"ג שילם את ההשתתפות העצמית של בן דודו. אם בכלל, היה זה אחיו אבל מצד שני אולי לא – לעולם כבר לא נדע, כי לא טרחת להביא עדים. ובכל מקרה: "מדובר במרקם של יחסים משפחתיים, וביחסים מסוג זה, יש אפשרות, כי בני

      משפחה נושאים בתשלומים של בני משפחה אחרים". מזל, שביה"מ הכיר בזכותנו להיות אנושיים ולסייע לקרובי משפחתנו.

      אנו בטוחים, שחב' הביטוח חשבה למוזר שביה"מ טורח לשמור על שמנו הטוב ועל כבודנו כאנשים, שהרי בעיניה אנו כנראה רק שורת מספרים באקטואריה. אבל אנו, כאנשים, מאוד שמחים שביה"מ ממקד ומשתית את הכרעתו דווקא בסוגית הכבוד האנושי הבסיסי המגיע לנו ועל חזקת החפות- כל עוד לא הוכח אחרת.

      ולא לשכוח מי צריך להוכיח את המרמה – חב' הביטוח ולא אתם.

      לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב