נהיגה ראשונה: רנו מגאן סטיישן

את ההבדלים מרגישים מיד - אין קשר ולו הקל ביותר בין הפלואנס שבה אנו נדרשים להסתפק בישראל לבין הרנו מגאן שהאירופים מקבלים. למרות ההתעקשות של נציגי היצרנית עם הבדלים מינוריים, הגרסה שמיוצרת בטורקיה נעזרת בשלד שונה, במנועים מרמה נמוכה יותר, בגימור מוקפד פחות ובמיעוט חומרי בידוד – באחרון מבחינים כבר עם שמיעת צליל טריקת הדלת - החלול של הפלואנס לעומת תחושת הכספת על גלגלים של המגאן, עוד לפני שיוצאים לנהיגה.

אבל לצד ההעדפה הברורה לגרסאות האירופיות של המגאן, אהבנו עוד יותר את גרסת הסטיישן ובה בחרנו לפצוח את מסע ההיכרות עם משפחת המגאן המתחדשת על כבישי דרום ספרד. הגרסה שהייתה עד כה מסורבת עליה (איש ברנו לא חשב שהישראלים אוהבים סטיישן - מה שהפורד פוקוס ויונדאי I30 הוכיחו כמובן אחרת) קיבלה מגוון מנועים ולאחר שתשלים את השידוך עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים (בחודשים הקרובים), גם אתם בארץ תוכלו להכניס גם אותה לרשימת הלבטים שלכם.

לכאורה, שלוש סיבות חזקות שדי היה בכל אחת משלושתן כדי לגרום לרבים מכם לעקם את האף ולגשת לאולם תצוגה של יבואן מותג קוריאני או יפני אחר. אולם, מה שהחל כאנטי סופני, התחלף באימוץ מרצון מצד רבים מצרכני הרכב בישראל. פתאום, נהגי ליסינג רבים גילו את התועלות הרבות של גרסאות הדיזל - יש תשומת לב מיוחדת לשימושיות, יש מקום לילדים וכל מטלטליהם מאחור ואפילו לאופניי השטח החדשים שרכשתם יש מקום בלי לפרקם לגורמים.

רנו עדיין לא השלימו את הקליעה לטעם המדויק שלכם ועדיין מציעים באירופה את גרסת הסטיישן עם מנוע דיזל ותיבה ידנית, אך לאור מחירי הדלק הגואים, שני אלה מתחילים לעשות את הקאמבק שלהם (כ-800 יחידות מהפלואנס דיזל כבר נמכרו בישראל בחודשים הספורים מאז הגיעה בזכות החיסכון ו-1.2 מיליון בעולם). לחצי היבואן המקומי על היצרנית הניבו פרי ובמהלך ההשקה בספרד הוחלט כי גרסת הסטיישן תעשה בקרוב עליה עם מנוע הדיזל המוכר (1.5 ליטר, 110 כ"ס) כשהוא משודך לתיבת הילוכים רובוטית אוטומטית כפולת המצמדים החדשה של רנו.

מתוך הרצון של רנו לקלוע למירב הלקוחות, לא פחות מ-13 מנועים ישכנו בחזיתה של המגאן המחודשת ואילו גרסת הסטיישן שנמסרה לנו נעזרה במנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר שבעבר נעשה בו שימוש אך ורק בגרנד סניק. כעת הוא מעניק למגאן המוארכת שלנו 130 כ"ס ב-4,000 סל"ד וכן 32.6 קג"מ הזמין כבר ב-1,750 סל"ד.


עם תיבה ידנית, המנוע הזה מרגיש מצוין בחזית של המגאן סטיישן. בנסיעה רגועה סביב מהירות השיוט החוקית, המנוע נותר חרישי כשהוא פועם במעט פחות מ-2,000 סל"ד ב-100 קמ"ש בהילוך השישי והאחרון. הצמדת הדוושה הימנית אל הרצפה יוצרת דחף קבוע, הגם אם לא מסעיר, לעבר מהירות תלת ספרתית גבוהה שמסוגלת לחצות את רף ה-200 קמ"ש.


תגובותיו של המנוע חדות וחסרות השתהות, וכאשר נדרשים לבצע עקיפה מהירה, זה נעים לדעת שהכוח נמצא זמין שם מתחת לרגל ימין. גם צריכת הדלק של מנוע זה השאירה מקום לאופטימיות עם כ-17 קילומטרים לליטר, למרות תנאי הנהיגה הקשים שהעמדנו בפניו. אולם כשמושכים אותו גבוה יותר בסל"ד, אל עבר שיא ההספק (4,000 סל"ד) קולו של המנוע מתגבר ומזכיר בעצם את הרגלי השתייה שלו (סולר).


גם התיבה הידנית משאירה אותנו מרוצים. מהלך הידית קצר ומדויק וגם חלוקת יחסי ההעברה בתיבה מבטיחה שלא להפיל את המנוע לבורות חסרי עזוז בין ההילוכים. אנחנו אוהבים מנועי דיזל ועכשיו גם את זה החדש של רנו.

במסגרת הריענון שעברה המגאן גם המתלים ומערת ההיגוי כויל מחדש. כבישי דרום ספרד שמציעים תוואי שבור בדומה לשלנו בישראל, לא הצליחו לאתגר את המתלים של הצרפתיה הזו. אלה ספגו את השיבושים, גדולים וקטנים בלי להתרגש ובלי לערב יותר מדי את הנוסעים. אין חבטות, אין מכות וגם לא זעזועים מיותרים כשפוגשים באספלט גלי או סתם מוזנח וזה מרשים.

בשלב זה ניתן היה לצפות שמתלים שמטפלים באהבה בכבישים משובשים, יחסירו ביכולות להתמודד עם הקטעים המפותלים בדרך ולשמחתנו, המצב רחוק מכך. לא מדובר כאן (עדיין, יש למה לצפות) בגרסת ה-RS, אבל כבר גרסת הסטיישן מצליחה להתעופף כמו סנונית בזגזוגים מהירים בכבישי הנהיגה שנקרו בדרכנו. ההגה מרגיש מדויק מבעבר, הבלמים נושכים היטב, המתלים שומרים את המרכב מפולס לרוב גם תחת עומס פניות ובשקט בשקט נספר, שגם אפשר ליהנות ממנה בנהיגה.

רנו מקפידים להשתמש בכמות לא מבוטלת של חומרי בידוד במכוניות המיועדות לשוק האירופי, כך שגרסת הסטיישן שלנו נשארה שקטה לאורך כל הנסיעה ובכל מהירות בה בחרנו לשעוט. זה נוח כשרוצים לנהל שיחה בתא הנוסעים מבלי להצטרך להרים את הקול, או כשרוצים להפציץ עם מערכת השמע החדשה של BOSE שרנו ציידו את גרסאות המבחן, מבלי לפספס אף אקורד איכותי.

למרות כל שנאמר עד כה, יכולנו בעצם להסתפק בביקורת זו על תא הנוסעים של המגאן סטיישן. תשכחו מהסובארו DL של הצבעים - במגאן הזו נעים מאוד להעביר את הזמן. לא רק שתנוחת הנהיגה טובה מאוד (כוונונים רבים למושב הנהג), יש גם לא מעט מקום בכל אחד מחמשת המושבים. המושב האחורי יכול להכיל שני מבוגרים בנוחות, או שני ילדים במושבי בטיחות ייעודיים, כשבניהם יישאר מקום מספיק בשביל עוד נוסע מבוגר.

גולת הכותרת של גרסת הסטיישן מתחילה ונגמרת בתא המטען. פתיחת הדלת האחורית חושפת חלל גדול בנפח 524 ליטרים (אורכה 456.7 ס"מ) שיחד עם השכבת המושבים האחוריים ומושב הנוסע הקדמי, ניתן להעמיס בה מטען באורך 255 ס"מ. תא המטען שלה שטוח ושפת ההטענה בו נמוכה, כך שקל להעמיס לתוכו ציוד ואף להגיע בהושטת יד לכל פינה בו.

עוד מוצאים בתא הנוסעים חומרים משופרים (הדשבורד בנוי מחומרים רכים ונעימים, כולל נגיעות גימור שחור מבריק), מושבים בעיצובים שונים שעוטים מבד עמיד ועד עור מלא, אבזור בטיחות מלא עם 6 כריות אוויר וכל הבקרות האלקטרוניות, שני חלונות שמש, הפעלה אוטומטית למגבים והאורות (העברה אוטומטית בין אורות דרך לאורות מעבר כשהמצלמה בחזית מבחינה ברכב מתקרב, נוסע מלפנים או בכניסה לערים), בקרת סטייה מנתיב, מסך תצוגה צבעוני, מחשב דרך עשיר במידע ועוד.

לאחר ההתרשמות החיובית, למאחרים נשאר לסגור רק את עניין המחיר. "יהיה לנו קשה לתמחר אותה קרוב אל הפורד פוקוס, אך נעשה את כל המאמצים לשם כך" טען נציג היצרנית והשאיר מקום לאופטימיות. שכן הגרסאות המחודשות של הרנו מגאן שקיבלו מראה רענן ומצרפות את זה ליעילות של גרסת הסטיישן, יביאו אלינו מכונית מעניינת מאוד מבחינה צרכנית טהורה.

זו כאמור תציע בתחילת הדרך מנוע דיזל חסכוני עם תיבה כפולת מצמדים (גם תיבה ידנית אם תתעקשו) ובעתיד גם עם מנוע ה-TCe החדש - מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטר מוגדש טורבו שמפיק 115 כ"ס ו-19.2 קג"מ. אז תוכל המגאן להתחרות באופן רציני בגרסאות הסטיישן של הפורד פוקוס, האופל אסטרה, הסקודה אוקטביה, פיג'ו 308 ואף הפולקסווגן גולף שאינה משווקת בישראל בגרסה זו. עד אז, תצטרכו להמתין בסבלנות.

עוד על רנו בוואלה! רכב

כאן תמצאו את המכונית הבאה שלכם

מצטרפים אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל