רכבה של א' ניזוק בתאונה. חברת הביטוח מינתה שמאי מטעמה. השמאי העריך את הנזק הכולל לרכב ב 34,000 ש"ח. חוות דעתו לא הניחה את דעתה של א'. היא פנתה לשמאי פרטי מטעמה שהעריך את הנזק ב 72,000 ¤ וקבע כי אין כדאיות בתיקון הנזק. בהתאם להמלצתו מכרה המבוטחת את הרכב במצבו כניזוק. חברת הביטוח המשיכה לדבוק בהערכת השמאי מטעמה ופיצתה את המבוטחת בהתאם. אך א' לא ויתרה ותבעה את היתרה בבית המשפט לתביעות קטנות.
גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, הוא 17,800 ¤ ולכן נאלצה א' לצמצם תביעתה. במשפט טענה חברת הביטוח, כי ע"פי הפוליסה היה על א' ליזום ולדרוש להעמיד את המחלוקת להכרעת שמאי מכריע ומכיוון שלא דרשה זאת, הפנתה החברה את שתי חוות הדעת להכרעת ועדה מקצועית של איגוד השמאים. הדיון בפני איגוד השמאים בוטל משהוברר כי א' פנתה לבית המשפט. לאור זאת, ביקשה החברה מבית המשפט למשוך ידו מהכרעה ולהעביר את התיק לוועדה המקצועית של איגוד השמאים.
אך השופט לא קיבל עמדה זאת. הפוליסה מדברת על מוסד של שמאי מכריע בין שתי חוות דעת שמאיות, שצריך לתת הכרעתו בתוך שלושה ימים, על כן קבע השופט כי הפניית המחלוקת לאיגוד השמאים אינה תואמת את הוראות הפוליסה. השופט גם דחה את טענת חברת הביטוח כי היוזמה לדרוש מינוי שמאי מכריע מוטלת על המבוטחת. האחריות לביצוע ההליכים הדרושים על פי הפוליסה, קובע השופט, מוטלת על חברת הביטוח ולא על המבוטח.
בידי חברת הביטוח יש הכלים והכשירויות לביצוע הליכים אלה. אשר למחלוקת בין השמאים, השופט העדיף את חוות דעתו של השמאי מטעמה של א'. החברה חויבה אפוא לשלם לא' את מלוא סכום התביעה המהווה כאמור את גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. חשיבותו של פסק הדין היא בכך שהוא מטיל על חברת הביטוח את האחריות להפעלת מנגנון השמאי המכריע. חברת הביטוח אינה רשאית לשבת בחיבוק ידיים ולשלם רק את מה שהשמאי מטעמה קבע.
בתי המשפט קורסים
בשנת 2011 מתוך כ- 400,000 תביעות שהוגשו לבתי המשפט כ- 25% מתוכן הן תביעות ביטוח, ללא כל ספק, עומס שבתי המשפט אינם יכולים לעמוד בו!
חבל שחברות הביטוח אינן מיידעות את המבוטחים על מנגנון שאין בידי ספק שבאפשרותו להפחית באופן ניכר את העומס על בתי המשפט.
בשנת 2007 הורה המפקח על הביטוח על הקמת המנגנון של שמאי מכריע וחייב את איגוד חברות הביטוח ואיגוד שמאי הביטוח ליישם את המנגנון, על פי חוזר ביטוח שמאות ביטוח רכב (רכוש וצד ג') שהוציא המפקח באותה שנה שני האיגודים חייבים בתפעול המנגנון וביידוע הציבור לגביו. עפ"י החוזר שהוציא המפקח על הביטוח, איגוד חברות הביטוח ואיגוד השמאים ירכיבו רשימת שמאים מכריעים, אשר ישומו את הנזק בכל מקרה של מחלוקת בין שתי הצעות תיקון או שתי שומות. הרשימה תכלול מספר סביר של שמאים בפיזור גיאוגרפי נאות, והיא תהיה זמינה לציבור. במידה והמבוטח או המבטח הודיעו על רצונם לערער על הצעת התיקון או השומה, ייקבע השמאי המכריע אקראית מתוך רשימת השמאים המכריעים. השמאי המכריע לא יהיה שמאי בית או שמאי חוץ של אותו מבטח.
המנגנון אכן הופעל מספר שנים אך לצערנו על פי נתוני איגוד שמאי הביטוח בשנים שבין 2007 ל 2009 היו רק 8 פניות למנגנון זה וזאת חרף העובדה כי בארץ, ישנן 350,000 תביעות רכב בשנה.
כיצד ייתכן שמנגנון זהה לזה שמופעל בשמאות מקרקעין זוכה למאות פניות לשנה? ועוד נשאלת השאלה - מדוע אם כן מנגנון זה נשאר מיותם וכמעט ללא שימוש? האם זה מכיוון שחברות הביטוח מנצלות את תלות הצרכן בהן ואינן מיידעות אותו על קיומו של המנגנון? או האם זה כיוון ששמאי הרכב המספקים שירותי שמאות לחברות הביטוח ולצרכנים פרטיים הם בעלי מקצוע ברמה מקצועית גבוהה עד שאין מערערים על השומות שלהם?
אם תשאלו את חברות הביטוח, הן לא יסכימו לא עם זה ולא עם זה. הלא חברות הביטוח טענו לא פעם לפיחות במעמדו המקצועי של השמאי משום שהשמאים מתעסקים במחיר השירות במקום להתעסק באיכותו ולדאוג לחוות דעת מקצועית ראויה (השמאים טוענים כי שכר טרחתם איננו הוגן ולא מאפשר להם להתפרנס בכבוד). אם לדעת חברות הביטוח חוות דעת השמאי איננה מקצועית מספיק, הכיצד זה שלמנגנון שמאי מכריע הגיעו כה מעט פניות? אולי דווקא חוות הדעת הן ברמה איכותית, ולכן אין מערערים עליהן? מהצד השני, חברות הביטוח גם לא יסכימו להודות בכך שאין הן מיידעות כראוי את המבוטחים בקיומו של מנגנון שמאי מכריע.
וראו זה פלא לפני מספר חודשיים הרמתי טלפון למספר החינם של מוקד שמאי מכריע ולהפתעתי נתחוור לי כי המנגנון הפסיק פעולתו. כבעל תפקיד באיגוד השמאים הבעתי פליאה על כך שאין האיגוד מודע להפסקת פעילות המנגנון. לאחר ברור קצר התברר כי המנגנון נסגר בגלל חוב פעוט, איגוד חברות הביטוח ידע על כך אך לא טרח ליידע את איגוד השמאים למרות שהוא צד לעניין.
מנגנון משולב לטיפול בתביעות
איגוד השמאים פעל מיידית להקמת המנגנון במחדש בשיתוף פעולה מלא עם המפקח על הביטוח. מאחר וחברות הביטוח אינן מעוניינות לידע המבוטחים ואף לא עשו דבר על מנת למנוע סגירת מנגנון שמאי מכריע, מחובתנו לפעול להגברת המודעות בקרב הציבור לקיומו של המנגנון החשוב הזה.
אם רכבך היה מעורב בתאונה, זכותך לקחת "שמאי אחר" - כל שמאי שאינו "שמאי בית" ואינו "שמאי חוץ", מומלץ חבר איגוד שמאי ביטוח בישראל. בחרת ו/או בחרו לך "שמאי חוץ" השייך לרשימות של המבטחת ואתם לא מרוצים מהשומה שהוא קבע לכם? מומלץ לקחת שמאי פרטי חבר איגוד השמאים.
אך מה לעשות כאשר חברת הביטוח לא קיבלה את חוות דעתו של השמאי שלכם? במקום לרוץ לתביעה ארוכה,מסובכת ומיותרת בבית המשפט מומלץ לפנות לשמאי מכריע, שמאי אובייקטיבי ובלתי תלוי שיכריע בין שתי השומות זאת של שמאי חברת הביטוח וזאת של השמאי הפרטי שלכם.
בפני השמאי המכריע ניתן לערער על עניינים שלא נקבעו בהצעת התיקון, על עניינים שנכללו בהצעת התיקון אך שונו בשומה ועל עניינים שיכלו להתברר במהלך תיקון הרכב בלבד. על חברת הביטוח להסביר למבוטח את ההבדל בין בחירת שמאי חוץ לשמאי הבית ומנגנון שמאי מכריע ולהפנותכם במקרה שתרצו להשתמש במנגנון למוקד "ניהולית" בטלפון-700-700-888 -1 שם יפנו אתכם לשמאי מתוך רשימת שמאים מכריעים.
שכרו של השמאי המכריע ייקבע מראש והוא אשר יקבע גם את אופן חלוקת שכרו עפ"י תוצאות הערעור. זכותו של המבוטח לקבל החזר בעבור עלות שכ"ט של "השמאי האחר".
במידה ואתם חשים שהמקרה שלכם ראוי לחוות דעת שנייה משמאי מכריע, אך אינכם בטוחים וברצונכם לקבל יעוץ בעניין, כדאי לפנות לאיגוד שמאי הביטוח. שם תקבלו הסבר קצר על ההליך.
הכותב הינו יהודה יגן, יו"ר ענף רכב באיגוד שמאי הביטוח בישראל.
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל