באמצע העשור הקודם, מעט אחרי שהושק הדור החמישי לגולף GTI, הזדמן לי לנהוג באחת כזו בין האנובר לוולפסבורג, העיר הרשמית של פולקסווגן. על האוטובאהן הגרמני, כשמד המהירות מדגדג את שיא המהירות המוצהר של מכונית זו, הרגשתי כאיש המהיר ביותר על פני כדור הארץ. העולם נראה אחרת בכמעט 240 קילומטרים לשעה. קווי ההפרדה הלבנים כמעט מתחברים לאחד רצוף וארוך, הנוף מחלונות הצד הופך לכתם ירוק ולי אין זמן אפילו למצמץ כשהעיניים תרות אחר חוצפנים החודרים אל הנתיב השמאלי.
פתאום, צמד אורות קסנון כחלחלים מושכים את תשומת הלב שלי אל המראה המרכזית והקצב בו הם מתקרבים אלי שכנע אותי מיד לסור אל הנתיב המרכזי. למרות שהרגל הימנית דוחסת את דוושת הדלק עד לרדיאטור ואני נוהג במכונית כלל לא איטית, מכונית הפורשה 911 וככל הנראה מדגם GT3, חלפה על פנינו במהירות כזו שהרגישה כאילו נסענו לאחור.
כן, זהו האוטובאהן - רשת הכבישים המהירה של גרמניה בה המהירות המרבית הנה לרוב המלצה בלבד. אם על מסלול מירוצים ניתן לנהוג מהר ככל שיכולים, על האוטובאהן ניתן לנהוג מהר ככל שרוצים וכשחוסר במגבלת מהירות פוגשת דייקנות גרמנית, מקבלים מוקד משיכה לנהגים מכל רחבי העולם. זהו המקום היחיד בעולם הפתוח לכל אדם, שמאפשר חיבור כמעט רומנטי בין נהגים חובבי מהירות למכוניות חזקות. כל מה שרציתם לדעת על האוטובאהן.
היסטוריה של מהירות ודיוק
הרעיון לסלול רשת של כבישים מהירים בכל רחבי המדינה עלה עוד בשנים הראשונות של המאה העשרים, מתוך הרצון לאפשר לאזרחי הרפובליקה תנועה חופשית ומהירה, בעיקר מתוך הרצון להמריץ את הכלכלה. אולם, בעקבות קשיים כלכליים וחוסר בתמיכה פוליטית, העבודות בפועל לסלילה רחבה החלו רק לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, תחת הוראתו של היטלר. העבודות החלו מיד וכללו 100 אלף פועלים.
הכביש המהיר הראשון שאורכו היה 90 קילומטרים, נסלל עוד בשנת 1913, ושמש דווקא כמסלול מירוצים. אולם מאוחר יותר, הפך כביש סמלי זה לחלק מהתעמולה של המפלגה הנאצית וזו דחפה את הרחבתו לאורך כל המדינה. קטע הכביש הרשמי המהיר הראשון חיבר את העיר פרנקפורט (אם-מיין) עם דרמסטאדט בשנת 1935. בכביש זה, על גבי ישורת אחת מפורסמת, קבע רודולף קרקיאולה שיא מהירות יבשתית לאותם ימים של 432 קמ"ש. עד שנת 1942 סלל הרייך השלישי רק מעט פחות מ-4,000 קילומטרים מהאוטוסטרדה המהירה וזו חיברה את מרבית הערים הגדולות בגרמניה זו עם זו.
מלחמת הועלם השניה שתקה לחלוטין את עבודות השתית להקמת האוטובאהן, אולם שמונה שנים לאחר סיום המלחמה, התחדשו העבודות להקמת האוטובאהן ומאז נוספו אלפי קילומטרים למערך הכבישים המהירים.
עשרות שנים של מתנגדים
כאשר רשת הכבישים המהירים של גרמניה הייתה עודנה על לוח השרטוט, עמדו נגדה שורה של מתנגדים. אלה טענו כנגד העלויות הגבוהות שבהקמת המערכת ובתחזוקתה (לעומת התמורה והעדפת מסילות הברזל). מאוחר יותר עמדו לה מתנגדים בשם הסכנה שבנהיגה מהירה (תאונות במהירות גבוהה מסתיימות כמעט תמיד עם מספר גבוה של כלי רכב מעורבים וכן הרוגים) ואף מתנגדים מהצד הירוק של המפה הפוליטית שכמעט והצליחו לחסל את חגיגת המהירות לפני שנים אחדות משום שבעת נהיגה מהירה, שורפים לטענתם כלי הרכב כמויות גדולות של דלק ופולטים כמות גדולה של מזהמים.
אולם, מקדש המהירות הגרמני ועדת מעריציו הצליחו להדוף את המתקפות זו אחר זו. בצד המצדדים בהמשך השמירה על האוטובאהן כמו שהוא (לא מוגבל מהירות) נמצא גם ה-ADAC, ארגון הבטיחות, ההצלה ופיקוח התחבורה של גרמניה. לפי נתוניו, כלי הרכב המודרניים נעשים חסכוניים בדלק באופן משמעותי ביחס לעבר וגם פולטים הרבה פחות מזהמים לסביבה, גם בנהיגה מהירה. הצהרה שכמובן סתמה את פיות שוחרי הסביבה, לפחות לעת עתה.
ומבחינת הבטיחות, כך עולה מהנתונים, האוטובאהן נחשב למערכת כבישים מהבטוחות בעולם עם 2.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה בלבד. כלומר, מדי שנה, נהרגים כ-4,000 נהגים בכבישי גרמניה (מתוך אוכלוסייה של כ-70 מיליון), אך מדובר בשיפור תמידי משנה לשנה בשיעור שנע בין 5 ל-9 אחוזים הודות לחשיבה מתקדמת בתכנון התשתיות, לעליה המתמדת בבטיחות כלי הרכב ובדאגה לסילוק כלי רכב מיושנים (מזהמים יותר ובטיחותיים פחות) מהכבישים.
מה הופך את האוטובאן לבר קימה?
מעבר להנדסה מתקדמת שלוקחת את כל הפרמטרים האפשריים בחשבון, כולל גודל הספרות והמילים בשלטים, את קטעי התאורה ועוצמתה, את שולי הדרך, את רדיוס העקומות, שיפוע הכביש (מקסימום 4 אחוזי שיפוע) וכדומה, אוטוסטרדות האוטובאהן נבנות עם החומרים הטובים ביותר - אספלט שיוצר אחיזה גבוהה במיוחד ותחתיו יסודות בטון שעשויים להגיע לעומק של מטר שלם (שומרים על ממוצע של 80 ס"מ). השקעה שכזו בתשתית מונעת כמעט לחלוטין בורות וסדקים באספלט ושומרת עליו יציב, מהודק וחלק למרות נפח התנועה האדיר והשינוי הקיצוני במזג האוויר.
כבישי האוטובאהן מצוידים במערכות בקרה אוטומטיות ואנושיות אדירות בהקיפן. אלה, בעזרת חיישנים מסוגים שונים ומצלמות, מודדים בכל זמן נתוני מזג אוויר (רוח, גשם, טמפרטורה וכו') כדי להתריע בפני משתמשי הכביש על כל סכנה ושינוי בתנאים העומדים בפניהם. אלה מסוגלים גם לסייע ליחידות ההצלה שמסוגלות להגיב במהירות לכל תרחיש ותקרית על הכביש.
כל המערכות הללו וכן ההנדסה המתקדמת, כולל התחזוקה, אינם זולים כפי שאתם מסוגלים לתאר. גרמניה משקיעה כחצי מיליון אירו מדי שנה לכל קילומטר בתפעול עורקי תחבורה אלה. תקציב אדיר לטיפול בכבישים מהירים אלה בלבד, גם בהשוואה להוצאות מרבית המדינות המערביות בתחבורה בכללותה - כפול מההוצאה הדומה של ארה"ב בכבישיה המהירים. כן, למהירות יש מחיר.
ואם כבר הזכרנו את המחיר, רק שני שלישים מ-13,000 הקילומטרים של האוטובאהן כשירים לתפקד כחסרי מגבלת מהירות. בשליש הנותר ישנה לעתים אכיפה משטרתית קשוחה ומתוחכמת שאינה מתגמלת, בלשון המעטה, נהגים שבוחרים להתעלם מהגבלת המהירות בקטעי הדרך המצוינים.
האם האוטובאהן יעבוד גם בישראל?
התשובה לכך פשוטה, אך עצובה - לא. האוטובאהן הוא לא רק חתיכת אספלט, הוא מערך שלם של אלפי בני אדם שעמלים לתחזקו על בסיס יומיומי, הוא דוגמה להנדסה מתקדמת, לחשיבה תחבורתית עתירת ניסיון והיסטוריה, לתקציב אדיר, לתכנון חסר פשרות ובעיקר למוצר משלים לתרבות מוטורית ארוכת שנים שמכבדת לא רק את חבריה, אלא גם את החיבור בין הנהג למכונה.
לא מעט נהגים בישראל בוחרים לנהוג במהירות גבוהה למדי, במיוחד על גבי כביש 6 שמזכיר באיכות סלילתו את המקובל במדינות מערב אירופה. אולם בעוד שמרבית כלי הרכב החדשים מסוגלים להעפיל למהירות תלת ספרתית גבוהה במיוחד, מרבית הנהגים בישראל לא כשירים לעשות זאת והניסיון לנוע במהירות גבוהה עם יכולת נהיגה בסיסית מדי, עלול להסתיים בתוצאה טראגית. אנחנו (וגם כל העולם מלבד גרמניה) פשוט לא בנויים לכביש כזה ולא רק משום שמדינתנו קטנה ולא במעט ממחוז בוואריה, אחדי מני רבים בגרמניה. אז כנראה שנצטרך להמשיך ולבקר בגרמניה אם ברצוננו להנות מנהיגה מהירה וחוקית למהדרין.
עשר עובדות על האוטובאהן הגרמני:
1. אורכן הכולל של הדרכים המהירות בגרמניה מסתכם בכ-13,000 ק"מ, רק מעט פחות מרשת הכבישים המהירים של ארה"ב וסין
2. מהירות הנסיעה המינימלית בכבישים אלה הנה 60 קמ"ש, אך קשה למצוא שם רכב שנע בפחות מ-110 קמ"ש
3. המהירות הגבוהה ביותר המומלצת הנה 130 קמ"ש, אך מהירויות נמוכות יותר נקבעות במקומות בהם נעשות עבודות בכביש
4. האוטובאהן הנו כביש חינמי לרכב פרטי ורק משאיות כבדות נדרשות לשלם תעריף סמלי על השימוש בכביש
5. אסור להיתקע על האוטובאהן ללא דלק. נהגים שיתפסו במקרים אלה יזכו לקנס גבוה. כמו כן, אסור לעצור בשום מקרה על הכביש או בשוליו, מלבד במקרים של תאונות, כמובן
6. לכל אורכם של הכבישים מוצעות שלל נקודות עצירה למנוחה, אכילה ושירותים לנהגים, כדאי מאוד להשתמש בהם
7. כשירות לנהיגה במהירויות גבוהות אינה נרכשת ביום אחד. תלמידי הנהיגה החדשים חייבים לנהוג באוטובאהן במהירות של 200 קמ"ש כחלק מהכשרתם
8. בלימה ממהירות של 300 קמ"ש מצריכה רק מעט פחות מקילומטר שלם של טווח עצירה. הכביש נפתח? הרימו את המבט הרחק לפנים
9. עובי בסיס הבטון של הכביש מגיע לרוב עד כדי 85 ס"מ כדי לספק לו עמידות גבוהה לאורך זמן. הכביש חזק כל כך שגם אם מטוס ג'מבו 747 ינחת עליו, לא יקרה לו דבר
10. עלות תפעול ותחזוק האוטובאהן נאמדת בחצי מיליון אירו בשנה לכל קילומטר, כפול ממה שארה"ב משקיעה בכבישיה המהירים
מהירות גבוהה גורמת לתאונות?
כאן תמצאו את המכונית החדשה שלכם
מצטרפים אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל