פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מבקר המדינה: הנתיב המהיר על חשבון הרחבת הרכבת

      מבקר המדינה חושף סדרה של כשלים בהקמת הנתיב המהיר, מהגבלת כמות המשתמשים, דרך פערי תקציב ועד סכנה לפיתוח עתידי של מסילות הרכבת לדרום הארץ

      ביקורת חדשה מופנית אל פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לתל-אביב והפעם מצד מבקר המדינה בדוחו האחרון. על פי ממצאי ועדות הבדיקה, נתיב האגרה הפרטי שהוקם על כביש ירושלים-תל אביב הוקם תוך ביצוע סדרה של כשלים מצד משרד התחבורה במגוון תחומים, שהעיקרי בהם הוא פגיעה בעתיד פיתוח תוואי רכבת ישראל ממרכז הארץ ודרומה.

      נתיב שנולד בחטא?

      בינואר 2011 החל לפעול הנתיב המהיר אשר הוקם בעקבות החלטת ממשלה שמטרתה לצמצם את עומס התנועה בכניסה לתל אביב. אולם סדרת הכשלים בהקמת נתיב האגרה מתחילים כבר בשלב התכנון, כאשר על פי דוח מבקר המדינה, משרדי האוצר והתחבורה החלו לקדם את הפרויקט ובכלל זה פרסמו מכרז לביצוע הפרויקט עוד לפני שהושלמה מלאכת החקיקה שעליה התבססו תנאי המכרז. פעולה שבה היה כדי לסכן, מהבחינה הכלכלית והמשפטית, את הליך המכרז ואת יישום הפרויקט, גם אם בפועל סיכון זה לא התממש.

      כמו כן, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים המלמדים כי נבדק מהי הסיבה לפער תקציבי של 282 מליון ש"ח, בין סכום האומדן שקבעה המדינה (100 מיליון ש"ח שהמדינה התכוונה לשלם) ובין סכום ההצעה הזוכה (182 מיליון ש"ח שהזכיין התחייב לשלם למדינה).

      פגיעה קשה בתוואי הרכבת

      ענייני רכבת ישראל זכו לתשומת לב ציבורית רבה בשנים האחרונות, לאחר שזו עלתה על סדר היום של משרד התחבורה, גם לנוכח מאבקי כוח מול וועדי העובדים בה. אולם, דווקא הקמתו של הנתיב המהיר שאמור לסייע בהזרמת התנועה אל תל אביב, נעשתה תוך התעלמות מצרפי הפיתוח העתידי של קו המסילות מדרום לתל אביב.

      מדוח מבקר המדינה עולה כי בעת שהוחל בגיבוש הפרויקט להקמת הנתיב המהיר בשנת 2002 כל הגורמים שקידמו את המכרז, ובהם מתכנני הפרויקט, משרד האוצר ומשרד התחבורה, היו ערים לכך שכביש מס' 1, שהוקם כ-40 שנה לפני כן, חופף בחלקו לתחום רצועת מסילת הרכבת, וכי הפעלת הנתיב המהיר בתוואי זה עלולה לפגוע בפיתוח תוואי עתידי של מסילת רכבת בין צפון הארץ לדרומה שתעבור דרך תל אביב. אף על פי כן, משרד האוצר ומשרד התחבורה, פעלו להקמת הנתיב בלי שניסו למצוא פתרון יסודי לבעיה. במקום זאת הם התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שיוחלט להקים את המסילה הרביעית. אולם, אלה לא שציינו את מקור התקציב שיידרש למימון העתקתו של הנתיב הרביעי ואת הערכת הנזקים ההיקפיים לתחבורה בשל כך.

      כמו כן, משום שמשרד האוצר ומשרד התחבורה יצאו למכרז לסלילת הנתיב המהיר בלי שחלקים מכביש מס' 1 הנמצאים בשטח הפרויקט הוסדרו מהבחינה התכנונית והסטטוטורית, נגרמו הפסקות עבודה על הפרויקט ונוצר סכסוך בין הזכיין ובין המדינה. התוצאה של מהלך זה הנה הגדלת רשת הביטחון התקציבית לזכיין מעבר למתוכנן. סכסוכי עבודה אלו אף גרמו לעיכוב בסיום העבודות ולאיחור של שנה בהקמת הנתיב המהיר.

      תמונה מהאוויר של הנתיב המהיר, ינואר 2011 (יח"צ , רודי אלמוג)
      צילום: רודי אלמוג

      לא כולם נהנים מהנתיב המהיר

      נתיב האגרה אמור להציע לנהגים הנכנסים לתל אביב יכולת לעקוף את עומס התנועה שבמקום בתמורה לתשלום. על פי התוכניות, אמור נתיב זה לספק את צורכיהם של כל המגיעים מהמזרח בנפח תנועה של עד כ-1,600 כלי רכב בשעה ואלה יכלו לנוע בו במהירות ממוצעת של 70 קמ"ש. אולם, מדוח מבקר המדינה עולה, כי תכנון לקוי של הנתיב מונע מנהגים רבים את השימוש בו.

      לכאורה, רק רכב המגיעים מכיוון ירושלים, מודיעין, רמלה ולוד המתחברים לכביש מס' 1 לפני מחלף שפירים יכולים להשתמש בשירותי הנתיב המהיר, בעוד הדבר נמנע מנהגים המבקשים לעשות זאת מכביש 412 מצפון או מכביש 4 מצפון או מדרום וכלי רכב שיוצאים מנתב"ג אין גישה ישירה לנתיב זה ועקב כך נפגע פוטנציאל השימוש בנתיב והכנסותיו. פרויקט זה אמור להציע לנהגים גם את האפשרות להחנות את רכבם במתחם החניה החינמי הכולל 2,000 מקומות ולהשתמש בשירותי ההסעה של הנתיב.

      אולם, ככל הנראה, כתוצאה מכשל תכנוני זה, נפח התנועה בנתיב המהיר בשעות השיא בלבד עומד על כ-1,200 כלי רכב בלבד ומהירות נסיעתם הממוצעת גבוהה מהמתוכנן - 93 קמ"ש. בנוסף, תפוסת החניה במתחם החינמי עומד על 900 כלי רכב ביום בלבד, פחות ממחצית מכיבולת החניה. מבקר המדינה ראה לנכון להעיר גם לשירותי ההסעה המונהגים במקום. שני קווי 'שאטלים' מביאים את החונים במקום לנשי מוקדים בלבד - מתחם הבורסה ברמת גן והקריה בתל אביב, כאשר לדברי המבקר, היה על השאטלים להציע יעדים נוספים במקומות מרכזיי בתל אביב כמו התחנה המרכזית בתל אביב.

      הנתיב המהיר: רקע להקמה

      בחודש יולי בשנת 2002 החליטה הממשלה להקים ולהפעיל באמצעות זכיין פרטי "נתיב מהיר" בכביש מס' 1, בקטע שבין מחלף נמל התעופה בן גוריון שבלוד (נתב"ג) למחלף קיבוץ גלויות, מתוך המטרה לצמצם את עומסי התנועה הכבדים בכניסה לתל אביב. במסגרת פרויקט הנתיב המהיר, הוחלט להקצות נתיב אחד לנסיעת כלי רכב ציבוריים וכלי רכב פרטיים שתפוסתם גבוהה ללא תשלום אגרה, וניתנה גם האפשרות לכלי רכב פרטיים שתפוסתם נמוכה לנסוע בנתיב תמורת תשלום אגרה.

      על פי התוכניות, הנתיב יועד לשרת כ-1,600 כלי רכב בשעה שמהירות נסיעתם לא תפחת מ-70 קמ"ש, ולרשות הנהגים בנתיב יועמד מתחם חניה ל-2,000 כלי רכב סמוך למחלף שפירים (מתחם חנה וסע). נהגים אשר ישאירו את רכבם בחניון שבמתחם, הפועל ללא תשלום, יוכלו ליהנות משירות הסעות חינם לאזור הקריה בתל אביב והבורסה ברמת גן. באוגוסט 2006, כך נכתב בדוח מבקר המדינה, הוכרז כי חברת הנתיב המהיר הציעה לשלם למדינה תמלוגים בסך 182 מיליון שקל מהפעלת נתיב האגרה.

      תגובת משרד התחבורה

      את הביקורת על הנתיב המהיר מסכם מבקר המדינה בדרישה ממש רד התחבורה ומשרד האוצר להפיק לקחים מהליקויים האמורים בנוגע לאופן בו הוקם הפרויקט, כדי למנוע את הישנותם בעתיד. כמו כן, דורש המבקר כי על משרד התחבורה והאוצר לבחון דרכים לתיקון המצב נוכח הצרת כביש מס' 1 ונוכח הצורך לפנות את הנתיב שעליו מיועדת להיסלל המסילה הרביעית.

      תגובת משרד התחבורה לסעיפי הביקורת בדוח מבקר המדינה בנוגע לנתיב המהיר:

      קידום הפרויקט ופרסום המכרז טרם השלמת החקיקה
      פרסום המכרז במקביל לחקיקה בוצע בהתייעצות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. קידום הפרויקט נעשה לאחר תהליך ניהול סיכונים שקבע כי הנזק מאי קידומו צפוי היה להיות גבוה מהנזק שבקידומו.

      היעדר מסמכים המעידים על בחינת הסיבה לפער בין האומדן לסכום ההצעה הזוכה
      וועדת המכרזים ערכה בדיקה לבחינת הסיבות לפער ולאחריה אישרה את סבירות ההצעה. מדובר בסטייה של 5% בלבד באומדני ההכנסות וההוצאות. ההצעה השנייה והשלישית היו גבוהות מהאומדן בהרבה.

      חפיפה עם תחום רצועת מסילת הרכבת
      במידה ויוחלט על הקמת מסילת רכבת רביעית ייבחנו מספר אפשרויות להתאמתה לכביש מספר 1. אחת האפשרויות היא הזזתו של כביש מספר 1, ואיתו הנתיב המהיר. עם זאת קיימים גם פתרונות אחרים שכלל לא משפיעים על הנתיב המהיר וכאלה שעלותם נמוכה. היות וסוגיית המסילה הרביעית איננה קרובה לפתרון, לא בזמן קבלת ההחלטה בנושא הנתיב המהיר ולא כיום, הוחלט, לאחר ניהול סיכונים מחושב, שלא להתנות את קידום הנתיב המהיר בפתרון סוגיית המסילה הרביעית.

      הוצאת המכרז מבלי שחלקים בכביש מספר 1 הוסדרו מבחינה תכנונית וסטטוטורית
      סמוך לסגירה הפיננסית התברר שהמתכנן טעה ותיכנן את סלילת הנתיב בניגוד לתכניות הסטטוטוריות התקפות. התקלה תוקנה, לאחר פחות משנת הפעלה אחת במתכונת זמנית ומבלי שרמת השרות בכביש נפגעה.

      השתלבות של כלי רכב המגיעים מכביש 4, כביש 412 מצפון ומנתב"ג
      השתלבות מכל המסלולים המצוינים אפשרית.
      מכביש 4 ניתן להשתלב בנסיעה מזרחה (השתלבות באזור מחלף גנות נשקלה אך התבררה כיקרה מאוד).
      מכביש 412 ניתן להשתלב באמצעות מעגל התנועה במושב משמר השבעה. כן נבחנות אפשרויות חלופיות ליצירת גישה משופרת.
      מנתב"ג ניתן להשתלב בנתיב המהיר בשימוש ביציאה המזרחית. השתלבות מהיציאה המערבית נמנעה בכוונה מסיבות בטיחותיות.

      מסלול קווי ההסעה ממתחם "חנה וסע"
      מסלול קווי ההסעה נבחרו לאחר בחינה מקצועית ומקיפה והם מובילים לשני מרכזי התעסוקה הגדולים בתל אביב. כיום, לאחר הצלחת הפרויקט נעשתה בדיקה נוספת ובעקבותיה יתווסף קו נוסף, לשדרות רוטשילד. בנוסף החל לפעול קו 100 ממתחם "חנה וסע" לירושלים.

      התחייבות מול הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לשיפוי מלא על סכום הפיצויים שתידרש לתת בעתיד
      ההערכה הייתה שלא יהיה צורך בתשלום שיפוי כלשהו. הערכה זו התבררה כנכונה.

      עוד חדשות רכב בוואלה! רכב

      כאן תמצאו את המכונית הבאה שלכם

      אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל כבר הצטרפתם?