פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האוטו נגנב? על הרדיו לא תקבלו פיצוי

      מבוטחים שרכבם נגנב עם רדיו לא מקורי לא קיבלו פיצוי על מערכת השמע משום שאינה אינטגרלית ומוגדרת כמרכיב נפרד. חברת הביטוח גובה כסף, אך מתנערת מאחריות

      מכירים את הבקבוקים עם דגמי הספינות בתוכם? סוד קיסמם הוא כמובן בכך שהספינה יותר גדולה מפי הבקבוק, כך שאי אפשר להכניס או להוציא אותה שלמה. כעת, דמיינו שבעל הבקבוק המיוחד הזה, רוצה לבטח אותו מפני גניבות, וחברת הביטוח היתה אומרת לו שהיא מוכנה לבטח את הספינה שבתוך הבקבוק רק אם היא נגנבת לבדה, בלי הבקבוק. הייתם ודאי אומרים – חב' הביטוח צוחקת עליו. זה הרי לא ייתכן – אם אי אפשר לגנוב את הספינה לבדה, אז אין כל משמעות לביטוח. אולי גם הייתם חושבים שאנו צוחקים עליכם – מדוע אנו מביאים לכם סיפורים הזויים, שאינם קורים במציאות?

      התשובה היא שבמדינת ישראל, כל האבסורדים השייכים לתחום קומדיית הטעויות, דווקא כן מתרחשים במציאות - והבדיחה תמיד על חשבוננו. מהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי מרכז לאחרונה עולה, שחב' ביטוח מסויימת "צוחקת" עלינו כל הדרך לבנק בפוליסות שלה האמורות לכסות נזקי גניבת רדיו לא אינטגרלי - כלומר לא כזה שהותקן ע"י היצרן לרכב. הרדיו נגנב – חב' הביטוח משלמת? זה מה שחשבו האנשים שרכשו את הפוליסות שלה הכוללות הרחבה גם לרדיו.

      אך לכמה מהם, שהרדיו שלהם באמת נגנב, היתה הפתעה מאוד לא נעימה: רק אז, הסתבר להם שחב' הביטוח התכוונה בעצם שהיא משלמת על רדיו שנגנב, רק אם הוא נגנב לבדו, ולא אם כל האוטו נגנב (או עבר תאונת "טוטאל לוס"). אין לנו מושג כמה גנבים, אם בכלל, באמת טורחים לפרוץ אוטו כדי לגנוב רק רדיו, אבל בטוח שמספרם נמוך בהרבה ממספר הגנבים שגונבים את כל האוטו – עם הרדיו. ובאמת, מה אכפת לו לרדיו אם הוא נגנב לבדו או "קומפלט" עם כל הרכב?

      אז מה בעצם מכרה אותה חב' ביטוח לאותם אנשים תמימים?

      ההחלטה שהזכרנו ניתנה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית של נפגעי "גניבת רדיו עם הרכב" כנגד חב' ביטוח זו. בית המשפט המחוזי אישר, כאמור, את הבקשה להכיר בתובענה כייצוגית ומשמעות הדבר היא שאם תתקבל התביעה, או – מה שיותר סביר, יגיעו לפשרה עם חב' הביטוח – כל קבוצת הנפגעים, שהיקפה כרגע עדיין לא ידוע, תקבל פיצוי.

      חב' הביטוח בחרה למקד את הגנתה בהליך זה ב- "היגיון הכלכלי", המכתיב, לדעתה, שאם מבוטח מקבל פיצוי על מלוא שווי הרכב (במקרה גניבה או "טוטאל לוס") ממילא נכלל בו גם מחיר הרדיו, שכן ערך הרכב במחירון כולל גם את הרדיו, ואם תשלם פיצוי עבור הרדיו בנפרד אזי יהיה בכך כפל פיצוי. אולי לא שמה לב שהטענה הזו היא חרב פיפיות, שכן היא עצמה גבתה מהמבוטחים "תוספת" לפרמיה עבור כיסוי שבעצם לא קיים, והתוצאה היא שהמבוטח הוא ששילם "כפל פרמיה".

      נאמר מיד כי טענה זו נדחתה ע"י בית המשפט מטעמים שונים אבל גם לגופה, שכן מדובר ברדיו לא אינטגראלי וככזה – שולם עליו בנפרד, והוא גם בוטח בנפרד – כלומר במועד עריכת הפוליסה גם המבוטח וגם חברת הביטוח ראו בו מרכיב נפרד מערך הרכב. אבל, כידוע, אצל חברות ביטוח לא כל מה שרואים ומסכימים מכאן (כשהמבוטח קונה את הפוליסה) גם רואים ומסכימים משם (אחרי שקורה מקרה הביטוח).

      שתי שאלות מהותיות מתעוררות בפרשה זו: ראשית, איזה כיסוי בכלל מכרה חב' הביטוח למבוטחיה? האם באמת מכרה להם כיסוי למקרה הנדיר בלבד (בו הרדיו נגנב לבדו) ולא למקרה השכיח? שנית, גם אם כך עשתה, האם זה בכלל תקף, בהינתן שלא יידעה את הלקוחות מראש על הכיסוי המוגבל?

      איזו פוליסה נמכרה למבוטח?

      בית המשפט קובע, שחב' הביטוח בכלל לא מכרה למבוטחים את הפוליסה שהיא טוענת שמכרה, אלא דווקא את הפוליסה שהם טוענים שקנו ממנה, כלומר פוליסה המכסה את הנזק לרדיו בכל מקרה, כולל גניבת הרכב עצמו. למסקנה זו מגיע בית המשפט מנוסח הפוליסה עצמה כמו גם מכללי פרשנות פוליסות (לטובת המבוטח). בכל מקרה, קובע בית המשפט, אין חב' הביטוח יכולה להסתמך על הכיסוי המוגבל, שכן לא טרחה כלל ליידע את המבוטחים מראש שיש סייגים או תנאים לכיסוי.

      אך בית המשפט מרחיק לכת יותר מזה וקובע כי לא מדובר רק באי הבנה או בויכוח פרשני, אלא שהתקיימה הטעיה ממש של הלקוחות שרכשו את הפוליסה באופן הצגת עסקת הביטוח בפניהם.

      אז המבוטחים ניצחו? חכו, זה לא כל כך פשוט. כי בביטוח, אין שאלה של צדק אלא של אקטואריה – כמה מבוטחים הבינו שהוטעו, וכמה יתבעו בגין זה, במיוחד שנזקו של כל מבוטח הוא כמה מאות שקלים בלבד? ואם רק בודדים יעשו זאת – חב' הביטוח תמשיך בהטעיה. כאן המקום לציין, שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה לאחר שאותה חב' ביטוח כבר הפסידה בתיק אחד כזה של מבוטח, אך היא כמובן המשיכה בשלה (זה רק מבוטח אחד! בגללו לשנות קונספציה כל כך רווחית?)

      ולכן, אחרי שחב' הביטוח הבינה שמצבה במישור הצדק לא נראה כל כך מבטיח, שלפה את הקלף האחרון ממישור האקטואריה – התביעה אינה מתאימה להיות ייצוגית, שכל מבוטח יתבע אותנו בנפרד! בית המשפט דחה את הלהטוט וקבע כי הסכום הנמוך יחסית שמגיע לכל אחד מהבוטחים עלול לגרום לכך שלא תוגשנה מלוא התביעות הפרטניות בנדון. בנוסף, כיוון שמדובר רק בחלק מהנזק, הצורך הדחוף של המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח במקרה של נזק מוחלט (גניבה או "טוטאל לוס") עלול להוות גורם לויתור על הדרישה המוצדקת של המבוטח לקבלת פיצוי נוסף עבור הרדיו.

      תשאלו: אז עכשיו, עם אישור התביעה כייצוגית, המבוטחים ניצחו? כשחברות הביטוח כל כך עשירות וכוחניות, וכשהמפקח על הביטוח כל כך חלש ופקידיו עסוקים כנראה בעיקר במשרות העתידיות שלהם אצל אותן חברות ביטוח עליהם הם אמורים "לפקח", הסיכוי שהמבוטחים ינצחו לא רק בתיקים בודדים בבתי המשפט אלא בחיים – הוא כמו הסיכוי שהספינה תצא מהבקבוק.

      לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

      *מספר ההליך בביה"מ: ת"צ 1988-06-10