י"ו חטאה חטא חמור היא עמדה בתחנה בקו 5 בראשל"צ ורצתה לעלות לאוטובוס. סליחה, היא בעצם חטאה עוד קודם היא נולדה אתיופית. ביום גורלי אחד היא נתקלה ב- נב"י שהוא נהג אוטובוס באגד, ושהיה בטוח, משום מה, שמותר לו להחליט בעצמו את מי "בא לו" להעלות לאוטובוס, ומה לאמר לכל נוסע ש- "לא נראה לו". האוטובוס, כידוע, הוא הרי "של אבא שלו".
נב"י עצר בתחנה, והעלה נוסעים שהיו בה. י"ו עמדה בשקט ובנימוס, אחרונה בתור. אבל כשהגיע תורה לעלות החליט נב"י, כי אצלו באוטובוס אין כניסה לאתיופים וסגר את דלת האוטובוס בפניה. כן, קראתם נכון. י"ו מאוד מיהרה למכללה למנהל שם למדה ולכן מחלה על כבודה ורצה אחרי האוטובוס, והצליחה "להשתחל" אליו יחד עם נוסעת אחרת שאיחרה ושעבורה עצר נב"י את האוטובוס ופתח את הדלתות. י"ו לא ידעה שלצורך נסיעה רגילה באוטובוס עליה לעבור סדנת הישרדות ולכן כנראה לא התכוננה לכך שתצטרך לרוץ אחרי אוטובוסים ולהשתחל אליהם בעורמה תוך סיכון גופה.
אך נב"י עדיין לא סיים ללמד את "הלקח", והפתעה נוספת ציפתה לי"ו כשכבר נכנסה לאוטובוס נאום "תורת גזע" מפיו של נב"י המלומד, אשר הרשה לעצמו, בלי להתבלבל בכלל, לאמר לה דברים כמו: "את לא מבינה שאני לא מעלה אתיופים שחורים?" ו- "למה לא תלכי ברגל? מה, באתיופיה היה לכם אוטובוס?". י"ו שוב מחלה על כבודה ושילמה לנב"י עבור הנסיעה, אך כשביקשה להתקדם לתוך האוטובוס תפס בחצאיתה (!) וצעק לעברה: "אני אחזיר אותך לאתיופיה" ועוד כמה "פנינים" כאלה. לא רק שנב"י לא טרח להסתיר את התנגדותו לעצם קיומה של נב"י אלא אף טרח לצעוק ולהשפיל אותה באופן שנוסעים אחרים באוטובוס יהיו עדים, שכן כידוע את "תורת הגזע" חייבים להפיץ ברבים.
בית המשפט מאכזב
אחרי שירדה מהאוטובוס, "שבורה ומרוסקת" כפי שתיאר אותה החונך שלה במכללה אותו פגשה, החליטה י"ו באומץ שלא למחול עוד על כבודה ולהתלונן. לשמחתנו כציבור, מצא משרד התחבורה שיש לטפל בעניין בחומרה והגיש כתב אישום נגד נב"י ונגד אגד כמעסיקתו. העבירות שיוחסו לשניהם אי הפעלת שירות סדיר והתנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע. נאמר מיד, כי בית המשפט קיבל את גרסת י"ו במלואה ודחה לחלוטין את גרסת נב"י לגביה קבע, שהיא אבסורדית ובלתי הגיונית.
ואתם ודאי רוצים לשאול שאלת תם האם התייחסות נאותה לציבור הנוסעים באוטובוס אינה חלק מדרישות העבודה באגד? התשובה המפתיעה, שבית משפט השלום שדן בכתב האישום משום מה אישר אותה היא - לא. בית המשפט זיכה את אגד, משום מה, וקיבל את התיזה שלה שאין עליה חובה להדריך את ציבור הנהגים להמנע מאמירות גזעניות, תיזה שהתבססה על "ההשוואה" הבאה "אנו גם לא מדריכים נהגים שאסור להם לאנוס נוסעת כי הרי ברור שאסור להם לאנוס נוסעת".
באמת אין לנו מילים, ואנו רק מתעניינים לדעת, אם זה כל כך ברור, למה נב"י המשיך ודבק בתורת הגזע שלו ללא כל בושה ורתיעה, ומי יודע כמה נוסעים ממוצא אתיופי נפגעו ממנו ברבות השנים?אז זהו? אין על אגד חובה לדאוג שהנהגים שלה יתייחסו אלינו כבני אדם? אז על מי החובה הזו רובצת? כל נהג יכול לעשות לנו מה שהוא רוצה?
כללי התנהגות
משרד התחבורה, למזלנו, הבין גם הוא שפסיקה זו של בית משפט השלום לא יכולה לעמוד ושהיא תהיה בכיה לדורות, וערער לבית המשפט המחוזי על הזיכוי של אגד. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה ודחה את ערעור אגד, וקבע באופן נחרץ, כי: "כאשר מדובר בחברה כאגד המספקת שירותי הסעות לציבור הרחב, מוטלת עליה החובה להדריך את נהגיה בכללי התנהגות שעיקרם נימוס, סבלנות וסובלנות, כאשר במסגרת כללים אלה נכלל הצורך להמנע מאמירות גזעניות שתכליתן לבזות אדם בשל מוצאו, צבע עורו ודתו או כל מאפיין אחר". בית המשפט המחוזי מוסיף וקובע חד משמעית כי "כתאגיד כלל ארצי הנותן שירות לאוכלוסיות רחבות מחוייבת אגד להטמיע בנהגיה דרכי התנהגות ודרך ארץ בהיותם נציגיה".
במסגרת הדיון בערעור התברר שאגד התחילה בימי הדרכה לנהגים בנושא התנהגות. אמנם, רק אחרי מקרה זה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. על כולנו להודות לי"ו שאילולא האומץ והנחישות שלה, לא היינו מגיעים גם לכדי הדבר הפשוט הזה שאמור להיות מובן מאליו שיתייחסו אלינו יפה באוטובוס.
העונשים שנגזרו על נב"י ועל אגד היו קנסות וכן פיצוי לי"ו המתלוננת בשעורים גבוהים של עשרות אלפי ¤. יחד עם זאת אנו בטוחים שי"ו היתה מעדיפה שכל העניין בכלל לא יקרה מאשר "להתעשר" כתוצאה ממנו, שכן כבודו של אדם אין לו מחיר.
לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
מס' ההליך: עפ"ת 18959-11-11