מספיקה הקלקה אחת על מדור מבחני הדו-גלגלי בוואלה! רכב כדי להבין עד כמה משוגע נעשה העולם על שניים לפניכם תתגלה שורה ארוכה של אופנועים וקטנועים שמתמידים במגמת ההקצנה - עוד סוסים, עוד קג"מים, פחות קילוגרמים ויותר שקלים. האם התמכרנו לחידושים? האם היצרנים איבדו את העשתונות? לאן נגיע עוד עשור?
התשובה לשתי השאלות הראשונות היא 'כן' ברוב המקרים, ואת התשובה לשלישית נשאיר לנביאים. אולם, מרוץ החימוש הזה גרם לנו לעצור לרגע ולפקוח אישונים למבט רחב יותר על השוק ואז גם הסתבר, השפיות לא אבדה, עדיין. מבין עשרות דגמי אופנועים וקטנועים, ישנם כמה אחדים שעדיין מבטיחים לחבק את הרוכב כמו אהובה ראשונה, אבל מנגד לא לקרוע אותו בהוצאות או לגרום לו להקריב את איכות חייו על מזבח ההנאה.
ארבעה אופנועים כאלה צפו ועלו: הונדה NC700X החדש, ב.מ.וו G650GS, סוזוקי וויסטרום וכמובן קוואסאקי וורסיס. אז החלטנו לקבץ את הרביעייה למבחן שכולו שפיות על שני גלגלים. לכולם מנועי 650 סמ"ק, כולם מורכבים מתמהיל טכני בסיסי ואת כולם ניתן לרכוש ב-70 אלף שקל או פחות. אולם, ההונדה לא היה זמין עבורנו בימי המבחן שנקבעו ואת ה-G העדיף יבואן ב.מ.וו שלא להעמיד למבחן זה. אז נשארנו עם שני היפנים - סוזוקי וקוואסאקי ויודעים מה, ממש לא התבאסנו שכן מדובר בשני מתחרים צמודים ומעניינים שעשו לנו 'גוד-טיים' לכל אורך המבחן. ובכל זאת, עם מי מהם היינו רוצים להישאר? יצאנו לבדוק.
דע מול מי אתה עומד
גם הקוואסאקי וורסיס וגם הסוזוקי וויסטרום נחשבים למתחרים עקשנים בשוק המקומי. הוורסיס נמצא במחוזותינו מאז שנת 2006 ואילו הסוזוקי הקדים אותו בשנתיים ועוד מאז, רבים למדו להעריך את הקסם שבפשטות של שניהם ופשוט להעריץ אותם וגם, כחלק מהעניין, לקנות מהם בעשרות. וכן, גם המחיר שלהם תמיד נחשב לאטרקטיבי. בשנת 2010 עבר הוורסיס חידוש קוסמטי ששיפר במאוד את הופעתו ואת איכות הרכבת רכיביו וגם מערכת ABS התווספה לרשימת הסטנדרטית. הוויסטרום הקשיש במונחי האופנועים, עבר גם הוא שינוי והגיע בתחילת השנה לישראל אחרי מסכת שדרוגים מתבקשת (מנוע שהגיע מהגלדיוס, עיצוב, חיטוב, הפחתת משקל ועוד).
בבית הקפה בשרון, בזמן המפגש הראשון לאחר האיסוף מידי היבואנים, שני האופנועים נראים שונים מאוד במבט ראשון ובעצם, גם בשני. הקוואסאקי שנועל חישוקי 17 אינטש שעליהם מולבשים צמיגי כביש, נראה כמו אופנוע ספורטיבי שצמח לגובה. צעיר, חסון ושובב. ואילו הסוזוקי שמשנה את קוטרו של הקדמי ל-19 אינטש ונועל צמיגי כבישטח, נראה מעט יותר קרבי. כמו מילואימניק שהרגע חזר מקו בדרום הר חברון.
אולם כשמניפים רגל ועולים על האוכפים, השוני הופך במהרה לדמיון משותף. שני אופנועים אלה נועדו באופן מובהק לשימושי כביש, שניהם מציעים תנוחת ישיבה זקופה כשהרגליים מונחות בהמשך טבעי אל הגוף וגם מבחינת המרחק מהקרקע אין שוני של ממש בניהם. זאת משום שמושבו של הוורסיס גבוה (84 ס"מ) רק בחצי סנטימטר מזה של הוויסטרום, כך שעבורנו לא היה שום קושי להגיע עם הרגליים אל הכביש.
אולם, למרות הדיאטה שעבר סוזוקי ויסטרום השנה שכללה צמצום היקפים ניכר, הרוכב מקבל תחושה של ישיבה בתוך האופנוע ושבין רגליו נמצאת מכונה גדולת ממדים. הוורסיס לעומתו מרגיש הדוק בהרבה, הרוכב ממוקם מעל העניינים, הכידון קרוב יותר ומכל הדלק רזה וקל לאחיזה עם הברכיים. ואם כבר אחזנו עם הברכיים, אזי מול פני הרוכב נמצאים לוחות מחוונים בסיסיים למדי, כשהורסיס לוקח את הבסיסיות הזו לקצה. מלבד מד סל"ד אנלוגי ותצוגה דיגיטאלית למהירות ולכמות הדלק, הוא לא מציע דבר. הויסטרום לעומתו מוסיף גם מחשב דרך שמסוגל להציג את צריכת הדלק הממוצעת, מדי מרחק מתאפסים ועוד.
חשיפה לצפון
את המבחן לשני האופנועים החשובים בחרנו לערוך בצפון הארץ (וכמובן בדרך לשם ובחזרה), היכן שפחות חם ודביק מהעיסה הלחה של תל אביב. תהליך ההיחלצות מגוש דן חשף הבדל דינאמי ראשון בין השניים שנובע ישירות מגודלם של הכלים. בעוד הוורסיס הגבוה והצנום חולף בין טורי כלי הרכב בקלות כשהכידון מתנוסס מעל המראות של מרבית כלי הרכב, הויסטרום מפגר מעט אחריו. הוא פחות זריז באופי ההתנהלות שלו, פחות אתלטי, יותר עבה ומגושם, אבל בסופו של דבר, גם הוא מגיח אל הכביש הפתוח ואז לוקח את ההובלה.
הויסטרום נהנה לשייט סביב המהירות החוקית וצפונה לה וגם הרוכב נהנה מכך. המנוע החלק שלו מציע תחום כוח רחב מאוד, התיבה מדויקת והמצמד רך ומדויק. אולם, מיגון הרוח של הויסטרום מעט מקלקל לנו את ההנאה. זה מוביל את הרוח ישירות של קסדת הרוכב ובמהירות גבוהה מ-130 קמ"ש יוצר המולת מערבולות בקסדה, עד שממש קשה לפקס את המבט לפנים.
דווקא כאן, הוורסיס בעל מיגון הרוח הצנוע בגודלו מציק הרבה פחות ולטעמנו עדיף לנוע ללא מיגון רוח כלל מאשר עם אחד שיוצר מערבולות מעיקות. המנוע של הוורסיס לעומת זאת, פחות חובב לשייט בנינוחות. הוא מרגיש עסוק מאוד כבר ב-5,000 סל"ד (100 קמ"ש ב-4,500 סל"ד בהילוך האחרון) והחל מתחום זה, הוא גם מעביר וויברציה בכל נקודות המגע עמו. אחרי שעה כפות הידיים נרדמות בתחושת נימול מציקה וזמזומים מופיעים מחיפוי הפלסטי שלו ואלה לא מעידים על איכות יתר בהרכבה.
לא הוורסיס ולא הוויסטרום מתיימרים להציע ביצועים ספורטיביים שיגרמו לבלוטות החשק לעבוד במרץ, אולם עם זאת, כששני האופנועים ניצבים זה לצד זה והמצערות מוברגות עד לעצר, שניהם מאיצים בנחישות קדימה שהופכת את המכוניות לכתמים רועדים במראות. ועדיין, הוורסיס שמחזיק פחות סוסים באורווה (64 כ"ס ב-8,000 סל"ד וכן 6.2 קג"מ ב-6,800 סל"ד) מקדים במעט את הויסטרום (נתוני המנוע אינם מוצהרים, אך ההערכות נעות סביב 68 כ"ס) בזכות היכולת להפיק קצת יותר מיץ מהויסטרום ולהרגיש חזק ממנו בתחום העליון של הסקאלה.
הסוסים דוהרים מהר גם בסיבובים
למרות ההבדל בגישות, שיוט של 150 קילומטרים נגמא ביעילות תחת שני המתמודדים ואף אחד מהם לא גרם לנו להשתוקק לעצירה בתחנת דלק מזדמנת. ואז, מגיעים כבישי הצפון. חבל שהם רחוקים כל כך מהמרכז. אבל בדיוק שם, כשהאספלט הופך לעקמומי, חושפים שני האופנועים עד כמה הם מחוברים לרוכב שלהם ובעיקר, עד כמה הם ידידותיים וסלחניים.
למרות הבדלי הסוליות, הצמיגים אוחזים היטב באספלט והרוכב מקבל תחושה הגיונית משני הכידונים השונים. הויסטרום מרגיש בתחילה מעט מעורפל יותר בתחושות בשל השימוש בגלגל קדמי גדול קוטר, אך כשלומדים לסמוך על הקונפיגורציה הזו, אפשר גם לדבר שם על הנאה של ממש מהרכיבה. המתלים הרכים סופגים את השיבושים המקומיים ביעילות וגם מודיעים באופן ברור על הגבולות הקרבים כשמגזימים בתקיפת פיתולים.
הוורסיס לעומתו, למרות שאינו אופנוע ספורטיבי באופיו, מרגיש חי וחד הרבה יותר על הכביש המפותל, כאילו הוא בעצמו המתין לשלב זה של המבחן כדי להראות באמת מה שיש לו להציע. תנוחת הרכיבה ההדוקה שלו מחברת אליו את הרוכב טוב יותר, המתלים הקשיחים שלו מרוסנים יותר ומגיבים טוב יותר לבלימות, לעומס פניות ולהאצות וגם הבלמים שלו חזקים יותר תחת עומס כך שבין הסרפנטינות, הוא משאיר את הויסטרום הרחק מאחור.
את ההנאה מלתקוף את אותה רצועת אספלט הלוך וחזור עצרה רק נורת הדלק שהאירה בשני הכלים ובצמוד למשאבת התדלוק הקוואסאקי גם היה לחסכוני יותר כשהשיג נתון של 18 קילומטרים לליטר לעומת 16.5 קילומטרים לליטר בויסטרום בתנאים זהים ששילבו ששימוש עירוני, שיוט חוקי ורכיבה ספורטיבית.
אחד צעיר, אחד בוגר
כשהגענו אל השלב המכריע של המבחן, למרות שהבטן כבר מלאה בביקורת (טובה ורעה) על שני הכלים, היה קשה מאוד להכריע השאלה מי מהם טוב יותר, משום שלא מדובר באופנועים מנוגדים או אפילו דומים. אלה אופנועים משלימים והכוונה היא, שאילו היינו יכולים להנדס את הגנים של שניהם ליצירת אופנוע אחד, היינו מקבלים פצצה של אופנוע.
היינו משלבים את הנוחות של הויסטרום עם הריסון של הוורסיס, את הרצון של הוורסיס להיכנס לפניה עם הרצון של הויסטרום להתמיד בה, את החלקות והליניאריות של מנוע הויסטרום עם המרץ של הוורסיס, את התחושה בבלמים של הויסטרום עם עצמת הנשיכה של הוורסיס ואת התחושה הספורטיבית של הוורסיס עם הוורסטיליות של הויסטרום והסבל האינטגרלי שלו. בקיצור, You complete me.
הבדל הגישות של שני האופנועים גורם לתחושה כאילו הוורסיס פונה אל הרוכב הצעיר יותר (גם בנפשו) לעומת הויסטרום שמדבר אל הרוכב היעיל, המנוסה והבוגר בצרכיו. אולם, מנצח יש רק אחד והאופנוע שעושה את העבודה בכל זאת קצת יותר טוב הוא הויסטרום של סוזוקי. הוא שימושי, חלק, נעים, איכותי, ונוח יותר מהוורסיס, והפערים בביצועים ובהתנהגות לטובת זה האחרון גורמים לו להפסיד את המקום הראשון רק בנקודות בודדות.
שי ארז: הדילמה
"בוא לטיול בצפון. שני אופנועים. יהיה נחמד". סוג הצעות שלא מסרבים להם. לא סירבתי. לא היה נחמד. היה כיף. מזג אוויר כמעט אידיאלי (למרות ששתי מעלות אנדר היה יכול להיות קלאסי), אוויר נפלא, נוף משגע וכבישים ריקים. 500 ומשהו קילומטרים עם קפה באמצע וארוחה טובה בסוף ויאללה הביתה. היה כייף. תודה. "רגע, רגע" הוא אומר לי רגע לפני שנפרדים. את מי מהם היית רוצה לקחת איתך הביתה במקום להחזיר עכשיו לסוכנות?! או במילים פשוטות של עורך - איזה מהם עדיף? מי מנצח את המבחן? הופה. ידעתי שיש קאטצ' ולא יכול להיות שאין מס שצריך לשלם על יום כייף. עכשיו לך תשבור את הראש והלב ותן החלטה, דווקא כשחשבת שהגעת לעולם אוטופי שבו ניתן לרקוד על שתי חתונות, לאחוז את הכידון משתי הקצוות ולשבור את הביצה על הראש של הכושי בלי שיהפוך חברבורותיו (או משהו כזה). בקיצור - דילמה.
האמת זה קל. הוורסיס חזק ומהיר מהויסטרום. וזאת התכלית של רכיבה על אופנוע, לא?! מהירות וכוח. יש מנצח ותודה שטסתם קאווסאקי. אבל רגע, החיים הם לא כאלה פשוטים ואי אפשר לפתור בעיה כזאת במשפט אחד. שני היריבים היפאנים בעצם כל כך דומים באותה מידה שהם כל כך שונים. לוורסיס יש תכונות ספורטיביות, לא אופנוע מסלול ולא ספורט, אבל תכונות. עם מרכז כובד נמוך משל הויסטרום, צמיג אחורי רחב, מזלג קדמי הפוך ומנוע "מאדר פאקר" הוורסיס אוהב לצאת לבילויים קצרים ואינטנסיביים. הויסטרום לעומתו הוא חבר למרחקים ארוכים. שום דבר אקזוטי אבל מתחברים אליו בשנייה הראשונה, הוא רך ונעים, הכל זורם בסבבה. מזלג קדמי רגיל, צמיג אחורי נורמלי, מנוע נחמד. נענה לכל בקשה. לא מנהיג - סאחבק.
כשמגיעים לסרפנטינות של מערת קשת או לפיתולים של מצפה אבירים התחושה הופכת לעובדה - הסוזוקי בנוי ליחסים אורתודוכסים ומסכים שתשכיב אותו אבל בלי שום קונצים ומחשבות קינקיות. הקאווסאקי לעומתו לא רק שרוצה שתשכיב אותו בפניות אלא בעצם דורש את זה. לא תצלול איתו פנימה - הוא ימשיך בקו ישר. ככה זה אצלו - הכל או לא כלום. חד ומדויק. ספורטיבי כבר אמרנו?! אבל אז יוצאים מהפניות ועוברים למוד של טיול. הויסטרום רך, נעים, נוח, מפנק. יודע לתת גז כשמבקשים אבל בעיקר מאפשר ליהנות מהנוף ומהרכיבה. ההילוכים עוברים כמו חמאה בעוד שאצל הורסיס המצערת לא חלקה ונשמע כאילו זרקו לתיבה כמה אבנים בשביל הקטע. אולי זאת תחזוקה לקויה של הכלי ואולי תכונה מולדת אבל העברה קשה ורועשת. באסה.
שניהם בסך הכל דלים באבזור ולמעט ABS הדדי (שהגיע הזמן שיהיה חובה בדו גלגלי) קשה לזכור עוד משהו שראוי לציון. לוח מחוונים עלוב לשניהם, בוורסיס אין אפילו ציון של ההילוך בעוד שבויסטרום החליטו שאין שום צורך לאפס את הטריפ. סע בן צור.
הורסיס הוא כלי פאן שמתאים מאוד לבילוי קצר ומהנה, שיכול לשמש רוכבים ספורטיביים רבים שעושים צעדים ראשונים במהירות. הויסטרום לעומתו הוא רץ למרחקים ארוכים, פחות כוח בעד יותר שעות מהנות על האוכף, לבד או בזוג. אין כאן מנצח - יש כאן שתי אסכולות של שני אופנועים טובים שמתאימים לשני סוגים שונים של רוכבים ונותנים תמורה מלאה למחיר הגיוני. שכל אחד ימקם את עצמו באחד הצדדים וייגש לסוכנות הקרובה למקום מגוריו.
על הצד הטכני:
סוזוקי ויסטרום:
מנוע: V טווין, 645 סמ"ק, קירור מים
הספק: לא מוצהר
מומנט: לא מוצהר
תיבה: 6 הילוכים
מתלה קדמי: מזלג טלסקופי רגיל, כוונון עומס קפיץ
מתלה אחורי: בולם יחיד, כוונון עומס קפיץ
צמיג קדמי: 110/80 R19
צמיג אחורי: 150/70 R17
מכל דלק: 20 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 16.5 ק"מ לליטר
משקל: 214 ק"ג
גובה מושב: 83.5 ס"מ
מחיר: 70,090 שקל
קוואסאקי ורסיס
מנוע: טווין מקבילי, 649 סמ"ק, קירור מים
הספק: 64 כ"ס ב-8,000 סל"ד
מומנט: 6.2 קג"מ ב-6,800 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מתלה קדמי: מזלג טלסקופי הפוך, כוונון עומס קפיץ
מתלה אחורי: בולם יחיד, כוונון עומס קפיץ
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 160/60 R17
מכל דלק: 19 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 18 ק"מ לליטר
משקל: 181 ק"ג
גובה מושב: 84 ס"מ
מחיר: 66,000 שקל
עוד מבחני דו-גלגלי בוואלה! רכב
הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל