פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מה שנפלט מהאגזוז, הורג?

      2.7 מיליון כלי רכב בישראל פולטים מדי שנה כחצי מיליון טון של גזי פליטה מסוכנים. הנתון המעודד, הזיהום נמצא בירידה

      רגע לפני שהתנעתם את מנוע הרכב, עצרתם לרגע כדי לחשוב על מה נפלט לכם מהאגוז? קרוב לוודאי שלא. ארגון הבריאות העולמי הכריז השבוע על הסכנה שבשאיפת גזי פליטה של מנועי דיזל ועורר גל של שאלות אודות הסכנה אליה רוב האוכלוסייה חשוף. אולם לפני שנדון בסכנות, נגלה קודם מה הם אותם גזים מסוכנים הנפלטים מכלי הרכב.

      מה יוצא לכם מהאגזוז?

      מנועי הבערה הפנימית כפי שאנו מכירים אותם מבצעים שריפה של דלק מאובנים - נפט ומוצריו שהעיקריים שבהם הנם בנזין ודיזל. תוצרים אחרים של הנפט כמו מזות ו-LPG משמשים גם כן לתחבורה כמו מטוסים, רכבות ואף תחנות כוח. כחלק מתהליך עבודת המנוע, נוצרת תערובת של דלק ואוויר ושריפתם גורמת לתנועה במנוע, אך גם לפליטה של חום ותרכובות גזים מזהמים.

      את החום מסלק המנוע דרך המקרן (רדיאטור) ואת הגזים הנפלטים דרך מערכת הפליטה (אגזוז). ארבעת הגזים העיקריים הנמצאים בפליטה הנם CO2 (פחמן דו חמצני כחלק מתגובת שריפה מלאה), CO (פחמן חד חמצני שנובע משריפה לא מושלמת), NOX (תחמוצת החנקן), N2 (חנקן) ו-HC (מימן חנקתי). כולם, ללא יוצא מן הכלל מזיקים לבריאות האדם. אל אלה נוספים כמובן גם גזים אחרים בשיעור נמוך, אך המזיקים שבהם הנם חלקיקי פחמן שנפלטים אל האוויר, בעיקר במנועי דיזל. אלה גורמים נזק ישיר לריאות הנושמים.

      כשהעולם החל לעשן ולהיגמל

      אחת המהפכות הגדולות של האנושות נזקפת לזכות המכונית. אולם, זו נחשבת לאחד ממקורות הזיהום הגדולים בעולם ודי בלבקר בערים כמו לוס אנג'לס שבארה"ב, טאיפיה שבטאיוואן ושנגחאי שבסין כדי להבין את ממדי הזיהום. לעיתים הערפיח הכבד שנוצר מגזי הפליטה של כלי הרכב, חוסם לחלוטין את היכולת לראות את שמי היום.

      למעשה, עד שנות השבעים לא היה פיקוח כלל על יצרניות הרכב בכל הקשור לפליטת המזהמים של כלי הרכב, שכן המודעות לנזקים הרפואיים הנגרמים מגזי הפליטה היית נמוכה מאוד. אולם מלפני כארבעה עשורים, החל העולם לפקח על פליטות הגזים המסוכנים ולקבוע תקנים מחמירים לרמות מותרות. פיקוח זה הביא את מתכנני הרכב להעלות את ניצולת המנועים (מנוע יעיל יותר, מזהם פחות) ולהתקין אמצעים מפחיתי זיהום כמו ממירים קטליטיים.

      ישראל פועלת כיום בענף התחבורה לפי תקן יורו (אירופאי) ובאמצעותו מפוקחות פליטות המזהמים מכלי הרכב ובשנת 2015 יוחל התקן החמישי בסדרה שיחייב את יצרניות הרכב לעמוד בפליטה ממוצעת של כל הדגמים המיוצרים, שאינה עולה על 130 גרם CO2 לקילומטר. זאת הסיבה בשמה נראות על כבישי ישראל והעולם יותר ויותר מכוניות הנעזרות במנועים קטני נפח ומוגדשי טורבו, מכוניות היברידיות וכמובן חשמליות נטולות זיהום.

      חצי מיליון טון של זיהום

      בסוף שנת 2011 נספרו על כבישי ישראל רק מעט פחות מ-2.7 מיליון כלי רכב. מתוכם 2.1 מיליון כלי רכב פרטיים (97.1 אחוז מהם מונעי בנזין), כ-350 אלף משאיות (98.8 אחוז מונעי סולר), כ-15 אלף אוטובוסים (100 אחוז מונעי סולר) ומעט יותר מ-117 אלף כלי דו-גלגלי (100 אחוז מונעי בנזין), כך שבסך הכל, מעט יותר מ-15 אחוזים מכלל התחבורה בישראל מונעת על ידי מנועי דיזל (לא כולל רכבות, אניות ומטוסים). בישראל ישנם כ-10,000 כלי רכב בלבד המונעים על ידי גז (LPG) דל מזהמים. אולם, בבדיקת נתוני צריכת הדלק בישראל, 85 אחוז מכלי הרכב בישראל שורפים 240.5 מיליון ליטר בנזין בשנה ואילו 15 אחוזים הנותרים הפועלים בעזרת מנועי דיזל שורפים 220.1 מיליון ליטר סולר בשנה - פי 5 מחלקם בצי הרכב.

      מעקב אחר נתוני פליטות המזהמים בישראל כפי שהוצגו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בשנת 2010 נפלטו לשמי ישראל כחצי מיליון טון של גזי פליטה מסוכנים, מקורו של חלק גדול מהם מצוי במנועי כלי הרכב הפרטיים והמסחריים. לדוגמא, כ-22 אלף טון CO2 נפלט מכלי רכב מנועיים, כ-9,000 טונות של CO ממנועי דיזל וכ-48 אלף טון של NOX משני מנועים אלה יחד (39 אלף טון מהם ממנועי דיזל בלבד).

      נתונים אלה אמנם מהווים מקור לדאגה, אך במבט רחב על העשור האחרון, ניכרת מגמת הירידה בפליטת המזהמים בשיעור ניכר. בשנת 2000 עמד נתון זה על כ-700 אלף טונות. שיפור זה הושג כאמור על ידי שימוש בכלי רכב חדשים ומודרניים בעלי מנועים יעילים ושבהם הותקנו אמצעים להקטנת הזיהום. מרבית המשאיות הכבדות בישראל נמכרות היום גם עם מסנני חלקיקים מתקדמים וכן ממירי אוריאה המפחיתים באופן משמעותי את כמות הגזים המסוכנים והחלקיקים הכבדים שנפלטים לאוויר.

      איך נלחמים ונזהרים מהזיהום?

      לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי, כמו כל מקור זיהום, יש לצמצם ככל הניתן את החשיפה את המזהם, קרי אל מקומות בהם רמת זיהום האוויר גבוהה. לדוגמא, לצמצם שהייה ברחובות עתירי תנועה, בעיקר של אוטובוסים וכלי רכב כבדים. לפי המדידות שנערכות על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשעות היום עולה רמת הזיהום באופן ניכר בגוש דן ולמרות שחלק גדול מצי האוטובוסים והתחבורה הציבורית נעזר במנועים בתקן יורו 3 ו-4, רמת החלקיקים באוויר הנה גבוהה ומסוכנת לאורך זמן.

      אולם מלבד הקטנת החשיפה למקורות הזיהום, כדי לגרום להפחתה של ממש בכמות הגזים המסוכנים הנפלטים לאוויר מהתחבורה, מדינת ישראל צריכה להמשיך ולהצעיר את צי הרכב שלה. נכון לסוף שנת 2011, הגיל הממוצע לרכב פרטי בישראל עומד על 6.9 שנים, בדיוק כפי שהיה בשנת 2010, אולם גיל המשאיות - הנחשבות לכלי הרכב המזהם ביותר, כמעט והכפיל עצמו בעשור האחרון מ-4.8 שנים בשנת 1997 לעומת 8.2 שנים כיום. גילם של כ-1.2 מיליון כלי רכב בישראל עומד על 4 שנים, כ-640 אלף גילם 5 ועד 9 שנים וכ-850 אלף רכב גילם 10 שנים ויותר וגם אלה נחשבים למזהמים מאוד.

      בנוסף להצערת צי הרכב הישראלי, גם לתחזוקה נכונה ולפיקוח ממשלתי יש מקום מכריע בשמירה על כמות הגזים המזהמים הנפלטים. רכב שאינו מתוחזק כראוי יפלוט כמות גדולה יותר של מזהמים וכאן אמורים להיכנס לתמונה מכוני הרישוי שתפקידם להוות מסננת הדוקה כלפי כלי רכב אלו בעת הגעתם לבדיקת הרישוי השנתית. בהתאם לכך, רק בימים האחרונים פרסם המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להגביר את רמת האכיפה כלפי כלי רכב מזהמים וכן להעלות את רף הבדיקות, כך שיותר ויותר כלי רכב צפויים החל מהשנה להיכשל בבחינת הרישוי השנתית בשל זיהום יתר.


      עוד חדשות ומחקרים בוואלה! רכב

      הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל