הארבעה ביולי 2012 היה יום חג עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם. נכון, יש כאלה שציינו את יום העצמאות ה-236 (מי סופר) של ארה"ב באכילת נקניקיות, אבל החגיגה האמיתית נערכה דווקא באיטליה במלאת 55 שנה לבריאתה של הפיאט 500 המיתולוגית, 5 שנים לתחייתה המחודשת ובעיקר לידתה של הצאצאית החדשה בשושלת, ה-L500.
בארבעה ביולי 1957 הוצגה הפיאט 500 לראשונה ובתוך זמן קצר הפכה לאחד האייקונים המוכרים והנמכרים בעולם הרכב. את פס הייצור היא עזבה אמנם בשנת 1975, אולם טרנד הרטרו ששטף את עולם הרכב בתחילת שנות האלפיים הוליד מחדש את הצ'ינקווצ'נטו ("חמש-מאות" באיטלקית) אשר הציתה מחדש את לבבות ההמונים.
עם מראה חיצוני שכולו פרשנות מודרנית לעיצוב המקורי וטכנולוגיה בת ימינו, הפכה האיטלקייה הקטנטונת תוך זמן קצר ללהיט אופנתי ולאחד הדגמים הנמכרים ביותר של החברה. בפיאט החליטו למקסם את ההצלחה של ה-500, ובמקום דגם אחד, להפוך את ה-500 למותג בפני עצמו ממש כמו במקרה של "מיני".
אל ה-500 הבסיסית נוספו בתחילה דגמי הקבריולה והאבארת', ועכשיו, חמש שנים אחרי הפריצה המחודשת, מתכוונת פיאט להשיק סדרת דגמים ייחודיים על בסיס ה-500, כאשר הסנונית הראשונה מביניהם היא ה-L500, אם תרצו - 500 לארג'. הנוסחה: חמש דלתות, שלושה מנועים, 140 תוספות שונות ו-333 אפשרויות התאמה. טסנו לטורינו שבאיטליה כדי לקחת חלק בחגיגה הגדולה ולבדוק האם התוספת באמת תופסת, ועד כמה בכלל יכולה ה-500 להיות לארג'ית.
הכל חוץ מ-500
הפיאט L500 היא כאמור סנונית ראשונה למתקפה של היצרן האיטלקי שעומד לפתוח באש לכל הכיוונים ולא מתכוון לקחת שבויים בדרך. מה-500 החדשה שנמכרה עד היום בכמעט מיליון עותקים בחמש שנים, עומד להישאר רק הסמל והשם, כששאר הדגמים כבר ממש לא יהיו אותה סוכרייה קטנה, חמודה וחצופה שהתרגלנו כל כך לאהוב. חמודה - כן, חצופה בהחלט, אבל כבר ממש לא קטנה.
גרסת ה-L התיישבה לה על פלטפורמה המשותפת לפיאט וג'נרל מוטורס, עליה מבוססת גם הפיאט פונטו, אלא שכאן היא זוכה לתוספת של 8 סנטימטרים בבסיס הגלגלים - ואלה עושים את כל ההבדל. ה-L הפכה להיות מעין מיקרווואן משפחתי, מיניוואן קומפקטי או סטיישן אופנתית תלוי איך תסתכלו עליה. יש לה חמש דלתות, תא מטען מרשים ומרווח פנים - ענקי. כן, שמעתם טוב. ענקי. ממכונית סטייל עירונית, ה-500 הופכת להיות מכונית משפחתית אופנתית - וזוהי רק ההתחלה. בחודשים הקרובים צפויה פיאט להציג גם את גרסת ה"טרקשן" של ה-500 שתציע אחיזת כביש משופרת, את גרסת ה-XL עם 7 מקומות, ואת גרסת ה-X המוגבהת שתצויד בהנעה כפולה ותציע יכולות שטח. בקיצור, תשכחו מה-500 ה"חמודה" שהכרתם, וקבלו את משפחת ה-500 המורחבת.
הכל כלול (כולל קפה...)
הפיאט L500 לא שוכחת את המקורות האיטלקיים שלה - וזה אומר בראש ובראשונה עיצוב וסטייל. ומה יותר סטייל ואיטלקי מאשר מכונת אספרסו של lavazza המותאמת במיוחד לדגם הנ"ל?! שיתוף פעולה בין שני האייקונים האיטלקיים הוביל לעיצוב של מכונת קפה לנוחיותו של הנהג האיטלקי הממהר לעבודה. בהחלט מקורי ושימושי, אבל מכונת הקפה היא רק אחת מ-140 תוספות ואביזרים שתוכלו להזמין עם ה-L500 החדשה שלכם, ובהן למשל גם קולב מעוצב לחליפות שמותקן מאחורי משענות הראש הקדמיות. סטייל איטלקי, כבר אמרנו?!
תא הנוסעים מעוצב בחן רב ולרשות הרוכשים המתלבטים עומדות לא פחות מ-333 אפשרויות להתאמה אישיות של צבעי החוץ, דיפוני הפנים והמושבים כדי לעצב את ה-L500 על פי טעמם האישי. אפרופו עיצוב, בפיאט מכוונים גבוה. כמה גבוה? תסתכלו על הפנסים הקדמיים והחזית. אם המראה הזה מזכיר לכם את המיני קאנטרימן, זה לא במקרה, כי בדיוק עליה שמה פיאט את הצלב שבכוונת. מכסה המנוע מזכיר בעיצובו את זה של המולטיפלה אשר ה-L תתפוס את מקומה, אם כי המדרג בין מכסה המנוע לגריל, נעשה כאן בצורה פחות אגרסיבית.
צמד הפנסים מאחור זכו באלמנט ה"פרסה" הפנימי ומזכירים את אלה של הסקודה יטי. וצללית הצד? אפשר בהחלט למצוא דמיון לסיטרואן C3 פיקאסו... מקריות?! לא בטוח כשמדובר בעוד מתחרה ישירה שהפיאט המוארכת שמה בין הכוונות. התוצאה הסופית ללא ספק רחוקה מדי מהמראה החמוד והמתוק של ה-500 החדשה וזה פספוס לטעמנו.
פיאט נוסעת לאיקאה
ה-500 החדשה היא מכונית משפחתית שימושית בעלת תא מטען גדול. המידות שלה (414X 178 X 166 ס"מ ובסיס גלגלים של 261 ס"מ) מאפשרות מרחב מחייה נוח גם למבוגרים מאחור - כולל לגובה ולרוחב. שום ברך, כתף או ראש לא נתקלים בגג או בדופן. שורת המושבים האחורית מתקפלת בקלות ויוצרת משטח הטענה הכולל גם את גב מושב הנוסע באורך של 240 סנטימטרים (!). אם אתם רוצים להוביל את הארונות שלכם מפורקים וארוזים סטייל מוצרי איקאה זו המכונית בשבילכם.
אגב, המושב האחורי גבוה מהמושבים הקדמיים ומעניק לנוסעים שמאחור שדה ראייה מצוין לפנים. הבעיה היא שהמושב שטוח למדי ואינו מציע שום תמיכה לאגן, לישבן או לירכיים, כך שבכל פנייה הנוסעים שמאחור מוצאים את עצמם זזים מצד לצד או "נשפכים" לפנים. את המרווח שעומד לרשות הנוסעים שמאחור בדקנו על בחורה ממוצעת ועל גבר גבוה ממטר ושמונים אף אחד מהם לא חש בצפיפות והמרחב בהחלט מרשים.
מבנה התא
ההקפדה ניכרת בתא הנוסעים של ה-L500, וגם אם לא תמצאו בו את מיטב חומרי הדיפון שכסף יכול לקנות, עדיין ניכרת איכות ההרכבה הטובה והירידה לפרטים. לוח מחוונים ברור ומעוצב, גלגל הגה נעים לאחיזה כולל פקדי שליטה על מערכת השמע והדיבורית, וקונסולה מרכזית המצוידת במסך מגע בגודל 5 אינץ' כסטנדרט. הגה מתכוונן, תאי אחסון ייעודיים, חיישני נסיעה לאחור, תא כפפות כפול ומקורר, מערכת שמע מעולה ובקרת אקלים מפוצלת -משלימים אבזור בסיסי מצוין וסביבת נהג נוחה ומפנקת. הדיפונים עשויים היטב, גג השמש בשטח של 1.5 מ"ר מכוסה ברשת אוורירית נעימה לעין, והתחושה הכללית היא של תא נוסעים שמקרין תחושה צעירה, רעננה וסטייליסטית.
ה-L500 עולה על הכביש
רגע אחרי שקיבלנו את המפתחות לגרסת ה"טווין-אייר", כבר נדחפנו לתוך התנועה העירונית העמוסה היוצאת מטורינו אל המרחבים המוריקים. מנוע ה-0.9 ליטר החדש (שני צילינדרים-טורבו) של החברה, קיבל תוספת של 20 כ"ס (105 כ"ס ב-5,500 סל"ד, 14.8 קג"מ ב-2,000 סל"ד) ניסה להפגין גמישות בצפיפות האורבנית, אבל הרגיש הרבה יותר נוח בכביש הפתוח.
כשהפסקנו להציק לו בהאטות ובהאצות פתאומיות בשילוב החלפות הילוכים תכופות, הוא הצליח להשתלב בתנועה המהירה בלי רגשי נחיתות. אבל כשרצינו להאיץ אותו ביציאה מפניות איטיות או כדי להידחק בחוסר נימוס בתנועה עירונית צפופה, הוא נענה לאתגר בחוסר שביעות רצון. 20 הסוסים שנוספו לו בהשוואה לדגם הקודם, אמנם מורגשים בהחלט, אבל המנוע עדיין אינו "בשרני" מספיק כדי לספק תאוצות זריזות להשתלבות קלה בתנועה צפופה או לייצר עקיפות מהירות.
כשעברנו לגרסת הדיזל המצוידת במנוע "מולטי-ג'ט" עם 85 כוחות סוס ו-20.4 קג"מ ב-1,500 סל"ד, הרגשנו קצת יותר נכונות בדוושה הימנית, לצד השהייה קצרה של פעולת הטורבו וצריכת דלק משופרת. בעוד שמנוע הטווין-אייר צרך בתנאי נסיעה משולבת ולא אגרסיבית מדי, קצת פחות מ-9 ק"מ לליטר, הצליח לוגם הסולר לעבור למעלה מ-13 קילומטרים לכל ליטר - בדיוק באותם תנאים. 80 קילומטרים של מעט עיר, קצת אוויר ועוד טיפה כפר, הם אולי לא המתכון המושלם למבחן דרכים מייצג, אבל בהחלט נתנו לנו מושג וכיוון. לטובת חיסכון נוסף בדלק, עומדים מערכת "עצור-סע" ותיבת 6 הילוכים ידנית. גרסת הטווין-אייר מציעה גם לחצן "ECO" שמפחית את הספק המנוע ואת המומנט לטובת צמצום הפגיעה בסביבה ובארנק. מי שהפתיע לטובה היה דווקא מנוע הבנזין הבסיסי בנפח 1.4 ליטר עם 95 כוחות סוס שהציג צריכת דלק של 10 ק"מ לליטר בתנאי המבחן. בשלב זה משודכים כל המנועים לתיבות ידניות בלבד, אולם בהמשך הדרך צפויים להיכנס גם גירים שמעבירים הילוכים בעצמם ומנוע בנזין נוסף בנפח של 1.6 ליטר.
הנסיעה בפיאט L500 החדשה נוחה למדי והמתלים עושים עבודה טובה מאוד בספיגת תחלואי האספלט האיטלקי, אם כי מהמושב האחורי התקבלו דיווחים קצת פחות מרוצים. בנושא הבטיחות נהנית הפיאט החדשה ממספר מערכות בטיחות מתקדמות, כמו למשל בלימה עצמית למניעת תאונות חזית-אחור בתנועה עירונית, 6 כריות אוויר עם אופציה לשביעית, מערכת סיוע לזינוק בעליה, מערכת למניעת התהפכות ועוד.
סיכוי מקומי
לפיאט L500 יש את רוב הכלים כדי להפוך ללהיט מכירות ולשחקנית חשובה בשוק האירופי. העתיד בישראל נראה פחות מבטיח עם תיבה ידנית ותג מחיר בסיסי גבוה יחסית באירופה (15,500 אירו) שעלול להיות מתורגם לסכום לא מבוטל בשקלים. ה-L500 אמורה לנחות בישראל בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה, כאשר הכוונה היא לייבא את כל היצע הדגמים. אולם תקנות המיסוי הירוק שעשויות להשתנות בקרוב יכולות להשפיע רבות על מחירי הדגמים השונים ושיקולי הכדאיות והתחרותיות, כך שכרגע מוקדם עדיין להתנבא. כך או אחרת, הפיאט L500 היא מכונית שונה ומיוחדת שהוסיפה למימד הסטייל של ה-500 גם שימושיות. או במילים אחרות: ליופי נוסף עכשיו גם הרבה מאוד אופי.