פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נפצעת בתאונה? כך תקבל פיצוי מהמעסיק

      במקרים רבים תאונת הדרכים קוטעת באיבה את הקריירה של העובד שנאלץ בצער רב להפסיק את עבודתו ולשהות בבית לצורך ההחלמה. מלבד התסכול מחוסר הפעילות, להיעדרות מהעבודה השלכה על מצבו הפיננסי

      מי הגורם שאמור לכלכל את העובד במהלך תקופת החלמה בעקבות תאונת דרכים, ולמנוע את הדרדרותו לתהום פיננסית? מהם חובותיו וזכויותיו של המעביד? ומה הדין במקרה בו התאונה בה היה מעורב העובד אינה מוגדרת כתאונת עבודה? להלן שורה של הנחות שגויות שפעולה על פיהן יגרמו לעובד להפסיד כסף רב, לצד תיאור מדויק של החוק ועצות לעובד כיצד לפעול :

      הנחה שגויה : העובד מקבל החזר מלא עבור ימי מחלתו, החל מהיום הראשון

      הגורם הראשון שנדרש לשאת בחובת התשלום לעובד הנעדר מעבודתו בעקבות תאונה, הינו המעביד. עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מציינת כי על פי התיקון לחוק דמי מחלה, גובה התשלום עבור דמי מחלה מהיום הרביעי ואילך עומד על שיעור של 100% משכר העבודה המלא, והתשלום עבור יום המחלה השני והשלישי יהיה בשיעור 50% מהשכר. עובד במשרה מלאה צובר בכל חודש עבודה מלא 1.5 ימי מחלה עד צבירה מקסימלית של 90 יום.

      הנחה שגויה : הכרה בתאונה אינה פוטרת את המעביד מתשלום דמי מחלה

      ככל שהתאונה תוכר גם כ"תאונת עבודה", עשוי הדבר לזכות את העובד בתשלום דמי פגיעה ובמקרים מסוימים אף בקצבאות נכות חודשיות. חשוב לדעת כי הכרה בתאונה כתאונת עבודה פוטרת את המעביד מתשלום דמי המחלה בגין היעדרותו של העובד. עם זאת, על פי חוק הביטוח הלאומי, המעביד חייב לשלם לעובד שכר מלא בגין יום התאונה. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי מחייב את המעביד בתשלום דמי הפגיעה המגיעים לעובד, ככל שמגיעים, בגין תקופה של 12 ימי היעדרות נוספים.

      הנחה שגויה : גובה דמי הפגיעה מחושב בהתאם לשכרו של העובד בחצי שנה שקדמה לתאונה

      עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, מסבירה כי תאונה בה היה מעורב העובד השכיר שמוגדרת כתאונת עבודה, מזכה את העובד בתשלום גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, הכוללות דמי פגיעה לתקופה מירבית של 91 ימים, וזאת בהתאם לתעודות אי הכושר אשר הונפקו לו ע"י הרופא המטפל, ובמקרה שנותרה לעובד נכות חלילה, גם מענק או קצבאות נכות.

      גובה דמי הפגיעה נקבע בהתאם לשכרו של העובד בשלושת החודשים אשר קדמו לפגיעה, והם ישולמו החל מהיום למחרת הפגיעה. לדבריה של עו"ד אפרים, דווקא כאשר מדובר בתאונת דרכים, ועל אף הקושי הטמון בכך, מוטב לעובד "לאסוף את עצמו", או להסתייע במקורביו, ולהגיש מוקדם ככל שניתן את התביעה, ולצרף אליה את האסמכתאות הנדרשות לרבות: אישור משטרה, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, אישור המעביד על כך שהתאונה ארעה במהלך העבודה או בדרך אל/מ מקום העבודה, וכך להבטיח לעובד תשלום גמלה אשר תחליף את שכרו בתקופה בה נבצר ממנו לעבוד.

      הנחה שגויה : הנכות הרפואית שנקבעת ע"י המל"ל אינה מחייבת את חברת הביטוח

      לאחר אישור התביעה, ובתום תקופת דמי הפגיעה (כאמור 91 ימים), רשאי הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות. חשוב לדעת כי בהתאם לחוק הפלת"ד, הנכות הרפואית אשר תקבע ע"י הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, תחייב את חברת הביטוח בהליך האזרחי, ולכן יש חשיבות רבה הן להחלטה באם להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות לפני או אחרי קביעת הנכות בהליך האזרחי. בחר העובד לפנות קודם למוסד לביטוח לאומי, עליו לדאוג להכנה טובה של התביעה מול הוועדות הרפואיות, בכדי לוודא כי נקבעת לו נכות מירבית.

      נכות בשיעור 9%-19%, מזכה בתשלום מענק חד פעמי המשקלל את אחוזי הנכות אשר נקבעו לנפגע, מתוך 43 קצבאות. כך למשל, מסבירה עו"ד אפרים, נפגע ששכרו החייב בדמי ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה עמד על סך של 5000 ש"ח, ונקבעו לו 10% נכות צמיתה, יקבל מענק בסך של כ- 16,125 ש"ח (5000 X 0.75 X 10% X 43). לחילופין, אם נקבעו לנפגע 20% לפחות, יהא זכאי לקצבה חודשית לשארית חייו. סכום הקצבה יחושב מתוך 75% מסך הכנסתו החודשית הממוצעת, לפני הפגיעה. כך שנפגע שלו הכנסה שנתית ממשלח יש בסך 240,000 ש"ח, עליה שילם דמי ביטוח ונקבעו לו 20% נכות צמיתה, יקבל קצבה חודשית בסך של כ – 3000 ש"ח. (20%X 0.75X240000:12).

      הנחה שגויה : הנפגע אינו זכאי לקבל מחברת הביטוח מקדמה על החשבון

      אך מה יעשה העובד שלא קיבל דמי מחלה והפיצוי המיוחל מחברת הביטוח ישולם רק עוד זמן רב? במצב זה, מסביר ד"ר ועו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, כי עומדות לרשות הנפגע מספר אפשרויות. ראשית כל, הוא יכול לפנות לחברת הביטוח בבקשה לקבל "תשלום על חשבון" - מעין תשלום מקדמה בהתאם לסיכויי וגובה הפיצוי העתידי הצפוי. כן, קיימת האפשרות לבקש מחברת הביטוח "תשלום תכוף" – גם הוא תשלום מוקדם לתשלום הסופי בגין סילוק התביעה. תשלום זה בא לכסות עבור הוצאות מחייתו של נפגע בתאונת דרכים שאין ביכולתו להשתכר בעת זאת ואין ברשותו מקורות הכנסה אחרים לשמירה על רמת חיים נאותה.

      כשלב ראשון, לצורך קבלת התשלום, מסביר עו"ד ורשה, יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה לאישור התשלום התכוף, בצירוף שורה של אסמכתאות ובכללן, אסמכתאות רפואיות ואישורים על אובדן הכושר ותלושי השכר עובר לתאונה בצירוף אישור המעביד האחרון כי אין הכנסה בפועל לאחר התאונה וכתוצאה ממנה. חשוב לדעת כי חברת הביטוח עשויה שלא לאשר תשלום זה, ולהותיר לא פעם את הנפגע במצב אי יכולת השתכרות, עד שמהלך התביעה יסתיים. כמובן שעומדת האפשרות לפנות אליה שוב, כל עוד הנסיבות מצדיקות זאת, קרי במידה וחלה הרעה במצבו הפיזי והכלכלי שבעטיה התבססה העילה לקבלת התשלום מהמבטחת .ואם כל זה לא סייע לנפגע – הוא יכול להגיש בקשה לבית המשפט המפרטת את חומרת הפציעה ואת ההצדקה לתשלום המקדמה

      הנחה שגויה : הנפגע אינו זכאי לתשלום דמי מחלה בגין היעדרות לצורך בדיקות בלבד

      בלא מעט מקרים, אף לאחר תקופת ההחלמה הרשמית וחזרתו של העובד לעבודה, הוא נאלץ להתמודד עם השלכותיה, בין אם מדובר על כאבים שלא מפרים ובין אם על המשך בדיקות ומעקב רפואי שגוזלים זמן יקר ומפריעים לתפקוד השוטף. לאור כך המעביד נקלע לסיטואציה כלל לא פשוטה, שכן עם כל הרצון הטוב והחמלה, הוא צריך גם לנהל את עסקו ובמקרים רבים, מורמת גבה לאחר שהעובד מבקש מהמעביד לקבל דמי מחלה בגין אותן שעות היעדרות לצורך ביצוע הבדיקות.

      עו"ד לפידור מסבירה, כי עובד שמצויד באישור רפואי המעיד על מצבו הבריאותי המצריך ביצועה של בדיקה רפואית, זכאי לרוב לתשלום דמי מחלה בגין שעות אלו. בפסק דין נטלי רייזמן נגד מחשבים נכתב כי "על מנת שתקום הזכות לדמי מחלה צריך שיתמלאו שני תנאים מצטברים: האחד - אי יכולת לעבוד והשני - הסיבה לאי היכולת, מצב בריאות לקוי"

      הנחה שגויה: המעביד מחויב לספק לעובד שנפגע כיסא אורטופדי

      החלמתו של העובד מחייבת אותו לא אחת, להתאים את סביבת עבודתו לצרכיו הרפואיים ולרכוש לשם כך מגוון של אביזרים אורגונומיים. וכך למשל, העובד אינו יכול לשבת עוד על הכיסא הרגיל שסופק לו, ונדרש לכיסא אורטופדי שעלותו יכולה להגיע לאלפי שקלים. העובד אמנם ציוד באישור רפואי לכך, אולם כפי שהמציאות מלמדת, לא אחת, נתקל העובד בסירוב מצד
      המעביד לממן רכישה זו, בין אם בשל חוסר רצונו להוציא סכום בלתי מבוטל ולעיתים גם בשל חוסר יכולת.

      עו"ד לפידור מסבירה, כי המעביד אינו הכתובת להפנות אליו דרישה זו. לשון החוק אינה מחייבת את המעביד לספק או לרכוש לעובד כסא מיוחד, אף אם העובד מצויד באישור רפואי לכך. עו"ד מירב אפרים מוסיפה, כי הכתובת מבחינת העובד הינה המוסד לביטוח לאומי, אליו הוא צריך להפנות את בקשתו לאספקת כיסא אורטופדי, שכן בהתאם לחוק, פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי.

      הנחה שגויה : לא ניתן להתפטר בדין מפוטר בשל כאבים שמקורם בתאונה

      לעיתים, לאחר חזרתו של העובד לעבודה, כאביו אינם נותנים לו מנוח ומכריעים אותו. עם כל הרצון הטוב לשוב לשגרה, הפציעה אינו מאפשרת לו לעשות זאת והוא נאלץ להתפטר. במצב שכזה, מסבירה עו"ד לפידור נקבע בחוק פיצויי פיטורים כי התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

      בעניין זה מוסיפה עו"ד אפרים, כי במצב בו העובד אינו מסוגל לשוב לעבודתו בשל נכותו בעקבות תאונת העבודה וקיימת פגיעה ניכרת בהכנסותיו, עשויה להגדיל את נכותו הצמיתה של העובד עד כדי מחצית מזו אשר נקבעה לו (באמצעות יישום תקנה 15). הקביעה באם להגדיל את אחוזי הנכות הינה בסמכות הוועדות הרפואיות.

      הנחה שגויה : להיסטוריה הרפואית של העובד אין השלכה על יכולתו להתפטר בדין מפוטר

      אולם, מה יהיה הדין במקרה בו תאונת הדרכים מחמירה מצב רפואי קיים? כך למשל, עובד שסבל דרך קבע ממיגרנות, אולם בשל התאונה – התכיפות שלהם הלכה וגברה עד לכדי מצב בו הוא אינו מסוגל לתפקד. המעביד מאידך, לכאורה בצדק, טוען כי דרישת העובד לקבל פיצויי פיטורים אינה רלוונטית מאחר שעוד במועד תחילת העבודה הוא סבל מכאבים אלו ואין קשר לתאונה. עו"ד לפידור משיבה כי אין לטענת המעביד אחיזה במציאות. לשון חוק פיצוי פיטורים אינה כוללת הגבלה או סייג של מצב בריאותי קודם להתפטרות. העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים עם פיטוריו, כאשר כאמור, המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו, הוא מועד ההתפטרות.

      עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב