פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ייבוא אישי: המדינה נגד מרצדס

      אזרח שהחליט לייבא ג'יפ מרצדס בעקבות התקנות החדשות של משרד התחבורה, נתקל בפקידי מכס קנטרנים שלא התירו לו לשחררו משום שאיחר בשבוע לרישום. כך מעודדים ייבוא?

      אנו מדינה משופעת בפרופגנדה. נבחרינו כל הזמן מופיעים בפנינו ומסבירים לנו, ברוב מלל והדר, אילו פעולות נפלאות הם עושים עבורנו. אז כולנו יודעים (על פי המוצהר והמיוחצן) כי שוק הרכב נפתח לתחרות, וששר התחבורה מעודד יבוא אישי. אילולא היינו גרים בחלם, יכולנו גם להניח, כי פקידי משרדו של השר המבטיח - יקיימו, ויפעלו ליישום מדיניות השר שלהם. אבל בשירות הציבורי שלנו, לפקידים אין מוטיבציה ליישם מדיניות חדשה. למה להם? הם הרי נצחיים, ואילו שר הוא דבר חולף.

      האזרח ש"א דווקא הקשיב לשר ולתעמולה, ואפילו האמין שאכן נפל דבר בישראל. לפיכך, הזדרז להזמין רכב מחו"ל ואף שילם עליו לא מעט בכלל (ג'יפ מרצדס). הוא רק לא העלה בדעתו, שמשרד התחבורה בעצם התכוון לעודד הגעת רכבים לישראל, אך לא את השימוש בהם בישראל. יחי ההבדל הדק. וכך, הרכב שרכש ש"א בחו"ל אמנם צלח את כל המסע הארוך מחו"ל, אך זאת רק כדי להיתקע במכס. פקידי משרד הרישוי סירבו לרשום אותו ולתת לו רישיון. אז עכשיו היה לאזרח ש"א היה רכב יפה וגם יקר על הנייר וגם חור גדול בכיס, אבל הוא המשיך להתנייד באוטובוסים.

      ולמה סירוב פקידינו? לא בגלל פגם כלשהו ברכב, אלא רק בגלל שהאזרח ש"א ביקש לשחרר את הרכב שבוע לאחר המועד האחרון שבו היה ניתן לרשום אותו במרשם כלי הרכב. כן, קראתם נכון - מדובר באיחור של שבוע בלבד. התקנה עליה הסתמכו הפקידים קובעת שניתן לרשום את הרכב רק אם "טרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו". לפיכך, תשובתם לש"א היתה: עברו 24 חודשים - עבר זמנך בטל קורבנך, ולא מעניין אותנו אפילו אם איחרת רק בדקה. הבא בתור.

      יש פתרון אצל משרד התחבורה?

      ש"א לא ויתר, ופנה למשרד התחבורה עצמו לבקש אישור ל"הארכת תקינה" שנדרשה בעצם לימים ספורים בלבד, בעזרת עו"ד שלומי אביטן. גם לפקידים הבכירים לא היה כל כך אכפת מהרכב או מ-ש"א ורק כעבור חודש נוסף הואילו לענות לו. ש"א היקר, גערו בו, אנו עושים רק מה שכתוב בסעיף המסויים בחוק. אין לנו כוח לקרוא סעיפים אחרים, גם אם הם לטובתך, ואין לנו רצון למצוא את הדרך לאפשר את שחרור הרכב. אתה בסך הכל אזרח.

      אלא, שמשרד התחבורה טעה. בגדול. הוא היה יכול להיעתר לבקשתו של ש"א בלי לסטות ואפילו מילימטר מלשון החוק, שכן זו מאפשרת לו להאריך את המועד לרישום הרכב מעבר ל- 24 חודש. בעוד התקנה עליה הסתמכו פקידי משרד התחבורה נושאת הינה מס' 282 (לתקנות התעבורה) הרי התקנה הרלוונטית המאפשרת לסייע לש"א ממש אינה רחוקה משם, היא נושאת מספר 269, כותרתה: "פטור כללי", ומהותה: "רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות חלק זה". אז כשאמרו הפקידים לש"א שאין כל דרך חוקית להיעתר לבקשתו – למה בדיוק התכוונו?

      גם כשכבר פנה ש"א לבית המשפט, עמד משרד התחבורה על רגליו האחוריות, ונאחז בפרשנות מצמצמת לפיה האפשרות לתת פטור מוחרגת למקרים מסויימים. גם בזה יראו האופטימים התקדמות - עכשיו זה כבר לא איסור גורף אלא רק עניין של "פרשנות".

      בית המשפט קובע שהפרשנות הנכונה אינה נגזרת מדיקדוקים לשוניים אלא מתכלית החקיקה – מהם השיקולים והמטרות הרלוונטים העומדים שראה המחוקק לנגד עיניו, וכאשר עומדת תמיד חזקה שהמחוקק שואף להגשים מטרות כלליות מסויימות. זכות הקניין היא אחת מהן. מאחר ואין ספק, כי החלטת רשות הרישוי לסרב לרשום את רכבו של ש"א פוגעת באופן משמעותי בזכות הקניין שלו, לא ניתן להסכים לעמדת משרד התחבורה שהינו מנוע מלהשתמש בפטור כדי להגן על הזכות לקניין.

      התירוצים המופרכים

      לאחר קביעה עקרונית זו ממשיך בית המשפט וגוער במשרד התחבורה ומלמד אותו מושכלת יסוד - שהארכת מועד באשר היא מצויה בכל מקרה בתחום סמכותה של הרשות המנהלית, ומשרד התחבורה לא הצביע במקרה זה מהי הסכנה הכרוכה ברישום רכבו של ש"א באיחור של מספר ימים.

      בית המשפט קובע כי התנהלות רשות הרישוי היתה "בלתי סבירה", ופגעה באופן בלתי מידתי בזכויותיו של ש"א.

      משנוכח משרד התחבורה כי לא הצליח במישור הפרשנות, שלף את "נשק יום הדין" – הטענה שרישום רכבו של ש"א יפגע בבטיחות בכבישים. בית המשפט לא ממש הבין וגם לא התרשם. האין לכם בוחנים מוסמכים שיכולים לבדוק את הרכב על מנת להפיג חשש זה? שאל את משרד התחבורה.

      יש להביע צער, על שמשרד התחבורה שולף את הטיעון של פגיעה בבטיחות בכבישים באופן כה מסולף, בעניין כה זוטר - והכל, במלל בלבד. היינו רוצים, שמשרד התחבורה לא יתעסק בהעלאת טיעונים ולא ילחם בנו, אלא פשוט יפעל - מלשון "פעולה" - לשיפור הבטיחות בכבישים.

      ולאלו מביניכם שסקרנים לדעת למה בעצם איחר ש"א בשבוע ברישום הרכב? התשובה היא, שמדינת ישראל, שחזקה רק על אזרחים חלשים, תקפה אותו במקביל במישור אחר - הוא נחשד בביצוע עבירות מס, הוטלו עיקולים על נכסיו ואפילו נעצר, ולכן לא היה יכול לטפל בנושא הרכב. כמו בסיפור קפקאי, בפועל החשדות לא התאמתו ולא הוגש נגדו כתב אישום, והעיקולים בוטלו, ולכן ש"א כמעט והפסיד את רכבו על לא כלום ולא באשמתו - באדיבות מדינת ישראל.

      לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

      תיק מס' עת"מ (ת"א) 21787-10-11