מי אלופי הדראג והדריפט הראשונים בישראל?

רבותי, היסטוריה! אחרי שנים רבות ומיגעות, הספורט המוטורי החוקי שוגר בישראל. הפתיחה - מירוץ דראג ומירוץ דריפט. מי השמות שיזכרו לנצח כמנצחים?

קובי ליאני
צילום: דייב שחר עריכה: בת גולן, אמיר קוטיגרו

את השמות האלה תזכרו טוב טוב: מיכה אלוני, מיכאל רייכלין, דויד ארגמן ודודי פאר. אלה שמות ארבעת המתחרים, הספורטאים (החוקיים) הראשונים בישראל של שנת 2012. את השמות האלה תראו גם בעוד 30 שנים באמצעי התקשורת העתידיים כאשר אלה יפרסמו כתבות היסטוריות על הספורט המוטורי הישראלי עם הפיכתו לחוקי.

אז כן, ב-30 באוגוסט 2012 עשינו היסטוריה כשמירוצי הרכב הראשונים החוקיים בישראל נערכו בישראל. באותו יום חמישי, הרבה לפני הזריחה, התייצבו במנחת המטוסים שדה תימן עשרות מתחרים שנרשמו לאותו יום. גם אנחנו כמובן היינו שם, אבל אם לומר את האמת, עד לרגע בו זינקו המכוניות אל האספלט הלוהט, קינן בנו החשש שעוד רגע יקום איזה אשמדאי ויחסל את החגיגה באיבה.

אבל במקום זאת, המתחרים, בזכות ארגון מופתי ומשמעת מפתיעה, נכנסו אל המתחם המוגדר, הקימו בעזרת אנשי הסיוע את המתחמים האישיים, עלו על סרבלי המירוץ והמתינו לתורם. לרגע, עמידה במרכז כל ההמולה והסתכלות מסביב, הזכירה לנו פתאום מראות שהורגלנו לראות רק בנכר. שלל מכוניות מקצועיות, אוהלי שירות, מרכז החלפת צמיגים (שירות תמיכה של מישלין כחלק מהספונסרשיפ), הכל כמו שצריך. רק שכאן, הפרצופים מוכרים ומסביב נמצא הנוף המדברי של ישראל.

טוב לדעת (מקודם)

אלו חבילות הטלוויזיה המשתלמות בארץ עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר

בשיתוף YES
לכתבה המלאה
קובי ליאני

אפשר היה לחתוך את המתח בסכין

מתחם השירות, גם לאחר שפונה מרכבי השירות של כל קבוצה ובו נשארו רק המתחרים ואנשי הסיוע, נראה כמו כוורת דבורים. כמו כמה כוורות דבורים מתחרות בעצם. את החברות בין המתחרים אפשר היה לראות, אבל את היריבות אפשר היה ממש להרגיש. באוויר היה ריח צמיגים ממכוניות הדריפט שהחלו באימונים בינתיים ומריח דלקי המירוצים של מתחרי הדראג. יאללה קרב.

עיכובים כפויים מצד מפעילי מסלול המטוסים גרמו לאיחור קל בהזנקת מתחרי הדראג, אבל גם זה היה מאחורינו ומקצי האימון יצאו לדרך. המתחרים משלוש הקטגוריות (הנעה קדמית, הנעה אחורית והנעה כפולה) באמת הזדקקו לכך שכן לא קל לשגר מעמידה מכוניות חזקות כל כך ביעילות - אל תשכחו שזו הפעם הראשונה בה באופן חוקי גם אלה מתכנסים לקרב זה מול זה בהזנקה של עמוד אורות (עץ חג המולד בשמו המקצועי) וכל פספוס של סנטימטר, גרר פסילות. הפסילות האלה גם יקבעו את תוצאת המירוץ המדהימה.

כבר במקצי האימונים וגם במקצי הדירוג שלאחריהם (באמצעותם סודר עץ המתחרים) אפשר היה לראות מי פה שולט בעניינים. מומי לוי עם הפיאט X19 (רכב מספר 17) גרם אפילו לשוטרים שהיו במתחם לשאוג לעברו קריאות עידוד כשטס על המסלול, מיכאל רייכלין כבש את הקהל עם המיצובישי קולט איבולושן שלו (רכב מספר 24) כשהיה מהיר ביותר עם תוצאות של 10.2 שניות לרבע מייל (!!) וגם דויד ארגמן הפתיע עם ההונדה סיוויק האצ'בק שלו (רכב מספר 2) כשפרץ קדימה.

קובי ליאני

יש אלופים ויש אלוף האלופים

במגר קביעת סדר הזינוקים לפי עץ הדירוג, החלו המתחרים בקרבות ראש בראש. כאן, לא הזמנים, לא המהירות הסופית ולא שום דבר אחר מלבד מניצחון ישיר - מי שמגיע ראשון לקו הסיום מרגע הזינוק, לא משפיע על התוצאה. זה מול זה עלו המתחרים, נתנו את מה שהם וכלי הרכב שלהם יכולים.

הקהל משולהב ומופתע מעצמת כלי הרכב. מיכאל רייכלין כתש את מתחריו וכבש את המקום הראשון בקטגוריית ההנעה הכפולה כשמאחוריו דני פיסטינר (סובארו אימפרזה רכב מספר 23) ושלישי גיל ברוך. דויד ארגמן מוביל בקטגוריית ההנעה הקדמית, אחריו ג'ון צ'יקו עם סיאט לאון ושלישי היה עידן אברג'ל גם כן עם סיאט לאון. מיכה אלוני, בקרב מדהים מול מומי לוי, הצליח לנצח למרות שהגיע מעמדת ה'אנדר-דוג' לאחר שמומי לוי פסל בזינוק והסתפק במקום השני ובמקום השלישי צדוק סלמן עם השברולט קורבט ZR1.

את השואו שנתנו החבר'ה מהדריפטים לא יכולנו להחמיץ. קרבות השליטה בהחלקה שוכללו לרמת אומנות על ידי כמה מהמתחרים. במקום הראשון בקבוצה זו ניצב דודי פאר בזכות השליטה המדהימה שלו ברכב שהפתיעה גם את השופטים במקום. במקום השני גיא מעודד הכישרוני ובמקום השלישי רפי מזרחי.

וחזרה לרגע אל מירוץ הדראג. לאחר קביעת המנצחים בכל קטגוריה, נפגשו מיכאל רייכלין (מיצובישי קולט איבולושן) ומיכה אלוני (שברולט קורבט ישנה), שוב בעמדת ה'אנדר-דוג' על קו הזינוק. אבל איש לא יכל לשער את גודל הדרמה שארעה. נורות הרמזור נדלקו, מיכה פרץ קדימה ומיכאל עומד במקומו. מנוע הרכב שלו כבה וכל שנותר לו הוא לראות את הקורבט השחורה מתרחקת. המיצובישי הניעה רגעים ספורים אחר כך ומיכאל לא התכוון לוותר. הרכב המהיר שלו שעט על המסלול ונראה שעוד רגע גם יעלה בידו לסגור את הפער על מיכה, אבל הקורבט חצתה את קו הסיום מעט לפני שאכן הצליח לעשות כן.

אז הקורבט של מיכה אינה המהירה ביותר בישראל - את התואר הזה יכלו בקלות לשייך לעצמן המכוניות של מומי ומיכאל, אבל היא המנצחת לא רק בזכות היותה מהירה, אלה משום שהיא והנהג שלה מיכה, היו לעקביים ולאמינים ביותר כשהצליחו להתמודד ולנצח בהתאם לכל הכללים את המירוצים בהם השתתפו. ולכל התוהים והממליכים השונים, אם יש בספורט המוטורי משפט אחד שמסכם את כל העניין הרי שזהו זה: To finish first, you first have to finish. תחליטו אתם, אתם נהגי מירוצים או נהגי תירוצים?

יום המירוצים היה לשיכרון חושים ארוך, גם בגלל החום הכבד, אבל בעיקר בשל עצמת סערת הרגשות של הנוכחות באירוע שכזה לראשונה באופן חוקי בישראל. עם זאת, חבל שמרבית המתחרים והמשתתפים בחרו להסתלק מהמתחם לפני טקס הענקת הגביעים למנצחים. משמע, אולי גם על המארגנים (מיקי יוחאי, קרוס קאונטרי) להפיק לקחים למירוץ הבא שבו יערך טקס הסיום מיד לאחר המירוץ האחרון ולא לתת למשתתפים המתנה של כשעה בין המירוצים לטקס עצמו.

ואם כבר הזכרנו את המירוץ הבא, לצופים ולמתחרים יש כשלושה חודשים להתארגן, להשתפר ולהתאמן עד שנזנק שוב אל האספלט.

עוד ספורט מוטורי בוואלה! רכב

לגלריית התמונות המלאה של רונן טופלברג מהאירוע המוטורי

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

הכי מתקדם זה הכי משתלם

ביטוח חובה החל מ-54 ₪ לחודש

על ידי חברת הביטוח WE SURE
לרכישה>>
מיכה אלוני, אלוף האלופים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully