לפני שניגש למבחן ולכתבה, בהשראת האולימפיאדה החולפת, מעניין לדעת במי אתם הייתם בוחרים - באוסיין בולט או באשטון איטון? בולט, כידוע לכולם הוא הרץ המהיר בהיסטוריה ששולט באופן פנומנאלי בריצות הקצרות בעולם. לעומת זאת, כשמדברים על איטון, עולה קודם כל השאלה מי הוא בכלל. עוד נחזור אל השניים מאוחר יותר, אבל קודם, בואו נציג את שני המתמודדים המכובדים שלפנינו.
הפולאריס RZR 800 ("רייזר" בשמו הציוני) הגיח לעולם אי שם בשנת 2006 אבל עברו כמעט שלוש שנים תמימות בטרם נחתו גלגליו על אדמת ארץ הקודש רק כדי להפוך תוך שניות למלך החדש והבלתי מעורער בשטח. השילוב של טרקטורון-באגי-רכב שטח הוכיח עצמו כנוסחה מנצחת ובפער עצום מכל השאר. הביצה המקומית, כמו גם הגלובאלית, נכבשה תחת צמיגיו, הספק שועטים ספק מרחפים, של הכלי החדש והמסעיר והפכה את המתחרים שהיו קיימים עד אז לתפאורה בלבד. מזכיר לכם אצן ג'מאייקני מסוים?!
היו בעבר ועדין קיימים כלים דו-מושביים מסעירים לשטח כמו הדייון והביץ' באגי שפרחו בעיקר בקליפורניה, הפיילוט של הונדה (אמנם סינגל סיטר אבל עדין מסעיר), הפראולר של ארקטיק-קאט, הרינו של ימאהה, הטריקס של קאוואסאקי וכמובן תצורות ה-side by side חביבות החקלאים וילדי הרצליה קיפוח - המיול של קאווסאקי והריינג'ר של פולאריס ואפילו הטומקאר הישראלי, אבל אף אחד מהם לא מתקרב ליכולות של ה-RZR. עד שיום אחד לקנדים נמאס...
חייבים להשוות בין הכלים
וכשאומרים תוצרת קנדה מיד עולה המחשבה אודות פאמלה אנדרסון ואחרי בערך שעתיים של עיניים עצומות, אפשר להיזכר בעוד כמה דברים נפלאים שהעם המנומס הזה תרם לאנושות כמו הרי הרוקי (עדין אנחנו בפאמלה...), מפלי הניאגרה (ומכל ההדחה המהולל), רוטב המייפל, שחקנים כמו דונאלד סאטרלנד, ג'אסטין ביבר המתקתק וכמובן קאן אם. יצרנית ה"כמעט-כל-דבר-שזז", החל ממטוסים ורכבות וכלה באופנועי ים ושלג וכל מה שביניהם, ראתה את פולאריס, היריבה המרה מעבר לגבול עושה חייל וחיים עם ה-RZR וחרקה (גלגלי) שיניים בשקט.
למען האמת, לא רק בקאן-אם ישבו על קוצים, אלא גם חובבי השטח בכלל והמותג בפרט שחיכו בקוצר רוח לתשובה שתבוא. לכולם היה ברור שהיא אכן תבוא, רק שאף אחד (בדיוק כמו אחמאדיניג'ד) לא ידע להגיד מתי ובאיזה צורה זה יקרה. ב-2010 ואחרי איחור לא אופנתי בכלל, ניתנה התשובה - הקומנדר נקרא להציל את הכבוד האבוד ולהשיב את ההגמוניה לצד הצפוני של הגבול בין שתי המדינות. חזק ושימושי עם שם משפחה מחייב, הקומנדר מיד קרא תיגר על מלכות ה-RZR האמריקני ועכשיו, עם הגעתו סוף סוף לישראל, עלה הצורך והרצון לעמת בין שני הכלים - כל כך דומים למראית עין ויחד עם זאת כל כך שונים.
זהו מבחן ראשון מסוגו שנערך בישראל המעמת באופן ישיר את שני הכלים הללו וזה לווה בחשש מצד שני היבואנים - ד.ל.ב מוטורספורט יבואנית פולאריס וחברת "עופר אבניר" יבואנית קאן-אם בשל תוצאותיו והשלכותיו. אבל למרות החששות, קיבלנו את הכלים, אמרנו תודה, העמסנו את ערכות החילוץ והקפה ויצאנו לשטח.
הבדלים כבר בעמידה
האמת היא שלאף אחד לא היה כוח וחשק לצאת למבחן שטח תובעני ומתיש בחול ובחום של אמצע אוגוסט, אבל למרות הכל, ימים כאלה בהם עומדים לרשותנו שני כלים מטורפים, נדירים למדי. אז ארזנו הכל והעמדנו אותם למבחן ראש בראש בתוואי השטח של מרחבי השרון ומישור החוף. אלה הציעו לנו תוואי חולי, קטעי עבירות טכניים מורכבים וגם רכיבות שבילים מהירות למשך שעות ארוכות כדי שנוכל לעמוד על ההבדלים הדקים שבין המתחרים.
אבל ההבדלים האלה לא תמיד קטנים. כבר כשהכלים חונים זה לצד זה, הבדלי הגישות נראים מיד. בעוד שהפולאריס RZR נראה קרבי, קטן וממזרי (אורך: 269, רוחב: 154, גובה: 179 ס"מ), הקומנדר של קאן-אם מוסיף סנטימטרים רבים לממדים - הוא גדול ממנו כמעט בכל היבט (אורך: 305, רוחב: 150, גובה: 182 ס"מ) ונראה יותר כמו רכב שטח שהתכווץ, מאשר טרקטורון שגדל על מידותיו.
ההבדלים במידות ניכרים מאוד גם כשנכנסים אל תאי הנוסעים של השניים: אל ה- RZR משתחלים ואל הקומנדר פשוט נכנסים. ה-RZR צפוף מבפנים באופן יחסי, כמו שהוא קטן מבחוץ. המרחב לנוסעים גדולים, מצומצם מאוד ומתגלה כפחות נוח כאשר מכניסים גם את רגל שמאל של הנהג (או ימין של הנוסע) - מיקום בתי הגלגלים גובה שטח חשוב מרצפת הכלי. מסביב לנוסעים הוא מעמיד קשת התהפכות בסיסית ודקה באופן יחסי והרשתות שבצד וחגורות הבטיחות הרגישו פשוטים מדי, אבל למבחן שלנו הוא הגיע עם גג (נגד שמש), אבזור אופציונאלי, שהתחבב עלינו עד מהרה.
הקומנדר לעומתו, הגיע בלי גג, אבל מושיב את נוסעיו גבוה יותר על מושבים נוחים יותר (חובקים ומתכווננים) ומציע להם מרחב גדול בהרבה, בעיקר בממד הרוחב שם בין הנוסעים ישנה קונסולה רחבה ושימושית מאוד בתאיה. גם תחושת הביטחון גדולה יותר בו בזכות קשת ההתהפכות העבה, רשתות הצד האיכותיות וההגבלה האלקטרונית למהירות של 30 קמ"ש שמופיעה אם "שוכחים" לחגור חגורות בטיחות (ניתן גם להגביל את מהירות הנסיעה באמצעות שימוש במפתחות יעודים בלבד).
אם כבר נגענו בשימושיות, הרי שכאן הקומנדר מצטיין. יש לו שלל תאים יעילים - מתא כפפות מול הנוסע (17.2 ליטר), תא מתחת למושב הנהג (13.1 ליטר) תאים פתוחים בדשבורד ובקונסולה, ממשיך דרך ארגז גדול מאחור (362 ליטר או 272 ק"ג) ותא תחתי גדול אטום למים, מה שמאפשר שימוש בו לטווחים ארוכים במיוחד. הפולאריס שומר על מינימליזם גם בכל הקשור לשימושיות עם תא מטען קטן בחזית ("מטען" כלומר - מספיק למטען של טלפון נייד...) וארגז צנוע מאחור, כך שאת הציוד למסע צריך ללמוד לארוז ולקשור בחכמה, או פשוט לצמצם את המרחק מהבית.
800 סמ"קים בטעם אחר
כמו כל מבחן טוב, גם זה נפתח ב'דראג-רייס' בין שני הכלים, פשוט כדי לקבוע למי יש יותר גדול. אז נכון שלשני הכלים יש מנועי 800 סמ"ק (760 סמ"ק בפולאריס) ותיבות רציפות, אבל האמריקני מסתפק ב-55 כ"ס ואילו הקנדי מציע כבר 71 כ"ס וההבדל ניכר בכל שלב של הנסיעה בהם. המנוע של הקומנדר נמרץ וחד יותר בתגובותיו, בטח כאשר מתג הספורט לחוץ. הוא מעדיף את התחום הגבוה בסל"ד כאשר כל נגיעה ממריצה אותו מעל ל-3,500 סיבובים ואנחנו הצלחנו לראות גם מעל ל-7,250 סל"ד.
כשלוחצים על הדוושה במיאוץ הקלאסי, שני הכלים רוכנים חזק על הגלגלים האחוריים, מותחים את המתלים הקדמיים ושועטים קדימה. אבל אחרי כ-50 מטרים הקומנדר המעט כבד יותר מתנתק מהפולריס והפער בניהם ממשיך לגדול ככל שעולה המהירות - הקומנדר מעפיל עד ל-120 קמ"ש בעוד שהפולאריס נעצר בסמיכות ל-100 קמ"ש.
לעומת זאת, דווקא המנוע של הפולאריס היה נעים יותר לשימוש. הוא התגלה כחלק ושקט בהרבה ובעיקר כבשרני יותר בתחום הביניים של הסל"ד ביחס למנוע הגס והמחוספס של הקומנדר. 6,000 סל"ד הם קצה היכולת, אבל הרבה לפני זה הוא מעביר המון מיץ אל הגלגלים והדבר מתורגם גם לצריכת דלק טובה מעט יותר מזו של הקומנדר.
אצלנו הם אכלו המון חצץ וחול וסלעים ו...
קשה באמת לחשוב על כלי רכב טובים יותר משני הכלים הללו בהתמודדות עם תנאי עבירות קשים ומגוונים, אם כמובן נוציא מהמשוואה את הזיבר של עידו כהן מחדרה. הממדים הרבועים שלהם, מפשקי הגלגלים, המתלים ארוכי המהלך, מרווחי הגחון (32 ס"מ בפולריס, 35 ס"מ בקאן-אם) והצמיגים הגדולים מאפשרים להם לתקל בזלזול כמעט כל מה שתעמידו בפניהם והעמדנו בפניהם כמעט הכל.
גם ללא צמיגי כפות, אבל כן עם הנעה כפולה, שניהם עפו על גבי דיונות חוליות רופפות כאילו היו קרם גלידה ושניהם עלו מעלות קשים מלאי דרדרת בלי למצמץ, אבל עדיין אפשר היה לשים את האצבע בדיוק על המקומות בהם הם הציגו יתרונות זה על פני זה. כך למשל, הפולאריס שהגיע עם מתלים מקצועיים יותר של FOX מאשר אלה הבסיסיים של הקומנדר בגרסת ה-800, הרשים יותר בקטעי הנהיגה המהירים. המתלים שלו שיככו טוב יותר את הזעזועים ואפשרו לא רק תחושה טובה ונעימה יותר לנוסעים, אלא לנהג לנסוע מהר יותר בכל תוואי. למרות שההגה של הרייזר קליל יותר במשקלו ודל יותר בתחושותיו, קל יותר לבטוח בו בעת ביצוע פניות חדות ומהירות, עם פחות תחושה של רצון להתגלגל. הקומנדר גס יותר בתנאים אלה ויותר זעזועים חובטים בנוסעים בנהיגה מהירה, אבל ההגה הכבד שלו מעביר יותר תחושה לידיים. גם הוא יודע להיות מהיר במיוחד, אבל צריך גם ללמוד לבטוח בו וגם לקחת בחשבון את מרכז הכובד הגבוה שלו לפני שתוקפים סיבובים במהירות גבוהה. בסעיף הבלמים, למרות היתרון הטכני של הקומנדר, בלמיו הרגישו פחות נשכניים ועמידים מאלה של ה-RZR.
בקטעים הטכניים של הנהיגה, שכללו קוליסים עמוקים או מחפורות עמוקות שהשאירו אחריהם רכבי 4X4 שקדמו לנו בשטח, היה שילוב של יכולות. תגובת המצערת העדינה יותר של ה-RZR אפשרה דיוק רב יותר בנסיעה איטית (הקומנדר מעט יותר עצבני בתגובותיו) וגובהו הנמוך יותר, בעיקר מכיוון תנוחת הישיבה, העבירו תחושת ביטחון גבוהה יותר במפגש עם זוויות צד חריפות. הקומנדר לעומתו, מצטיין במפגש עם שיפועים אופקיים. מיקום המנוע שלו יותר לעבר מרכז הגוף (מנוע אחורי ב-RZR) מוסיף עוד משקל על הגלגלים הקדמיים ומשפר את האחיזה ויכולת הטיפוס. שיפועי צד פחות נעים לחוות בו שכן אלה מלווים בתחושה שקל מדי לגלגל אותו על צדו.
שני הכלים כמובן מסוגלים להניע את כל ארבעת הגלגלים, אבל הם עושים זאת בצורה מעט שונה; הפולאריס RZR מאפשר לנהג לברור בין שלושה מצבי הינע בלחיצת מתג: הנעה אחורית עם דיפרנציאל משוחרר, הנעה אחורית עם דיפרנציאל נעול והנעה כפולה עם דיפרנציאל נעול. הקומנדר לעומתו, מוסיף מצב רביעי שבו ניתן לנסוע בהינע כפול, אך ללא הצורך בנעילת הדיפרנציאל האחורי. הדבר מאפשר נסיעה עם אחיזה גבוהה בשטח, אך גם ללא ההגבלה ביכולת התמרון הנובעת מנעילת הדיפרנציאל.
סיכום: אחד ספורט, השני ספורט-תיור
את אוסיין בולט לא צריך להציג; באולמפיאדת בייג'ין 2008 זרח כוכבו והוא הותיר לכל המתחרים אבק בעיניים ורע בנשמה. במשך ארבע שנים עד לונדון 2012 וכולל, שולט בולט על המסלול ללא מתחרים במאוצים הקצרים. רקטה אנושית ומנוע סילון על שתי רגליים. אבל יש גם את אשטון איטון. ולמי שהשם הזה לא אומר כלום נספר כי איטון זכה באולימפיאדת לונדון האחרונה ב"קרב 10".
הענף הזה הוא הקשה והתובעני מכל מקצועות הספורט בכלל והאתלטיקה בפרט שכן הוא דורש מהספורטאי לשלוט בקשת רחבה של תחומים, במקצה אחר מקצה כמעט בלי הפוגה ביניהם. עם כל הכבוד, לאוסין בולט ויש המון, הוא רץ 10 או 20 שניות ושם אין לו מתחרים. בריצות ל-400 (התחרה בהם אגב בשליחים) הוא איבד מהירות. אשטון איטון לעומתו הרבה פחות מוכר אבל אתלט הרבה יותר מושלם וכך גם שני המתחרים שלנו.
הפולאריסRZR הוא האוסיין בולט של טרקטורוני ה'סייד-ביי-סייד'. הוא חסר תחרות ביכולת הגיהוץ וסיפוק הפאן הטהור בנסיעות קצרות בשטח. הוא מספק יכולת עבירות יוצאת דופן בכל מהירות והופך את הנסיעה בשטח טכני קשה, לנסיעה נינוחה כמו על כביש מהיר ולכן הוא מרגיש לנו כמו הכלי הנכון לנוהג הצעיר והתחרותי בשטח.
לעומתו, הקומנדר, כמו אשטון איטון, מציג חבילה הרבה יותר שלמה ורבגונית ומצטיין בכל אחד מהתחומים של טרקטורון טיולים-באגי מרוצים-רכב עבודה שימושי. הוא מגהץ את השטח לא פחות טוב מהפולאריס אם כי אולי בקצת פחות אלגנטיות, הוא מספק פאן מעל ומעבר לכל מה שאקסטרימיסט מוטורי מצוי יכול ויודע לבקש, הוא מהיר וחזק מהפולאריס ובעיקר הוא לא חד ממדי כמו חברו יריבו האמריקני. מכאן שאם התבקשנו לסכם את ההבדלים במשפט אחד, הרי שהפולאריס RZR הוא הכלי הנכון למירוץ חרמון-אילת ואילו הקומנדר יתאים יותר לטיול חרמון-אילת (אפשר גם במהירות) - הוא לפחות מאפשר זאת בזכות השימושיות מצוינת והנוחות התפעולית שלו.
במהלך המבחן פגשנו שני כלים נפלאים שעברו תחת ידנו מסכת התעללות ועבירות קשים ושניהם עמדו בה בהצטיינות, אבל כשבאים לרגע בו צריך להחליט מי נותן את התמורה הטובה והמלאה יותר להשקעה הלא קטנה מצדו של הלקוח - 110 אלף שקל לקומנדר ו-109 אלף שקל ל-RZR, מגלים שהקומנדר מאפשר ישיבה ונהיגה ממושכים, עם שפע של תאי אחסון והעמסה שימושיים ויעילים גם לעבודה וגם לטיולים, הוא מציג חבילת בטיחות ועבירות מכובדת, ביצועים טובים וחדות בשביל הספורט ונותן תמורה הרבה יותר מלאה ולכן הוא גם המנצח שלנו במבחן.
עלויות טיפולים והחזקה:
קאן-אם קומנדר 800
טיפול הרצה, 10 שעות או 300 ק"מ: 1,090 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 50 שעות או 1,500 ק"מ: 910 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 100 שעות או 3,000 ק"מ: 1,360 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 150 שעות או 4,500 ק"מ: 910 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 200 שעות או 6,000 ק"מ: 1,794 שקל (לפני מע"מ)
פולאריס RZR 800
טיפול הרצה 25 שעות: 486 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 100 שעות: 975 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 200 שעות: 975 שקל (לפני מע"מ)
טיפול 300 שעות: 2,200 שקל (לפני מע"מ)
עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב
עוד על פולאריס בוואלה! רכב
עוד על קאן-אם בוואלה! רכב
"לייק" אחד ואתם חברים שלנו בפייסבוק