"שי אגסי הקים את הפנצ'רייה הגדולה בעולם"

מהרגע הראשון עורר מודל הרכב החשמלי של שי אגסי אי אמון ואנטגוניזם בקהיליית עסקי הרכב הישראלית. היום אומרים שם כי "לפעמים מחליפים את המאמן כי אי אפשר להחליף את הקבוצה".

שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל, אמר ל"גלובס" לפני שנתיים כי כישלונה של בטר פלייס להרחיב את מעגל היצרנים והצרכנים אינו זמני אלא שורשי, ונובע מהעובדה שהיא מונופול הן כלפי היצרן והן כלפי הצרכן. היום הוא נחוש עוד יותר בדעתו: "במהלך השנתיים האחרונות התגלה שהעתיד הוא במערכות פתוחות ולא סגורות, כפי שמעיד כישלון הבלקברי לעומת הטלפונים החכמים. מהפכת הסמארטפון התחילה בצרכן הפרטי ועברה לקהילה העסקית. בבטר פלייס הלכו הפוך: פנו לצרכן המוסדי, לחברות הליסינג, והניחו שמשם המוצר יגיע לצרכן הפרטי. זוהי שגיאה אסטרטגית. הצרכן היום לא מוכן להשתעבד למערכות סגורות. שי אגסי ועידן עופר לא הפנימו את זה, והם יצרו מערכת סגורה הרמטית ששולטת בצרכן".

חרל"פ מוסיף כי "קיים חוסר ודאות לגבי ערכו של המוצר בעתיד, אם אפשר יהיה למכור אותו ובאיזה מחיר. סימן שאלה כזה כלפי מוצר כל כך יקר כמו רכב מרתיע את הצרכנים המוסדיים והפרטיים. המרכיבים הללו, וחוסר היכולת של הזוג אגסי-עופר לגייס יצרנים נוספים מלבד רנו, סותמים את הגולל על המודל ונפתח פער עצום בין ההיבריס, הרטוריקה והיוהרה של אגסי ובין המציאות. שום מועצת מנהלים בעולם אינה יכולה לעמוד בפער כזה, כך שהדחתו הייתה ככל הנראה בלתי נמנעת".

לדבריו, מועצת המנהלים טועה אם היא חושבת שזה ישנה משהו. "הבעיה היא מערכתית ולא פרסונלית. בטר פלייס היא פתרון לוגיסטי לבעיה טכנולוגית: הבעיה היא מספר הקילומטרים המועט שמאפשרת הסוללה, הפתרון של אגסי הוא להחליף אותה. כמו שפנצ'ר-מאעכר מחליף גלגל שמתקלקל. אגסי הקים את הפנצ'רייה הגדולה בעולם. זה פתרון של המאה ה-19.

"בעולם היום הולכים על פתרון של רכב היברידי, עם סוללה ומנוע בנזין שנותנים יחד טווח של 800 קילומטר נסיעה רצופה. הדור הזה של המכוניות נמצא בהכנה והן יהיו ברשות היצרנים בתוך שנתיים. זה אמנם פתרון ביניים אבל הוא יספיק ל-10-15 שנה, עד שתהיה פריצת דרך טכנולוגית אמיתית בתחום החשמלי".

עוד הרבה על בטר פלייס בוואלה! רכב
מדברים של שי אגסי בפורום הרכב הגדול בישראל