פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מבחן: פיג'ו 208 החדשה

      לפיג'ו 208 מונח משקל כבד על הכתפיים לאור ההיסטוריה של הסדרה. אבל כעת כשהיא רזה יותר, מאובזרת, מהנה ואופנתית, היא מתמודדת עם הנטל בלי רגשי נחיתות

      בניגוד לרושם השלילי שאולי עוד מרחף באוויר, פיג'ו 207 לא הייתה מכונית רעה בכלל. זו הייתה הביקורת שהביעה קושי לעכל מכונית שהצמיחה כרס ושיקפה תהליך שחווה כל קבוצת הסופר-מיני. המכונית שקדמה לה, פיג'ו 206, גם כן לא זכתה לרחמים ואף הותקפה, במיוחד גרסת ה-GTi, מפאת ההשוואות השגויות לפיג'ו 205 – מכונית שנולדה כמעט 20 שנה לפניה עוד כשהייתה לנו קלטת של "דיבור חדיש" זרוקה בתא הכפפות. אז עכשיו, אחרי שבפיג'ו למדו את הלקח והפנימו שחוג הלקוחות צמא לקצת נוסטלגיה - במידה, הם מנסים לשחזר את הנוסחה בתנאים של ימינו; במילים אחרות – פיג'ו 208.

      לא צריך להרחיק מעבר לבני-ברק כדי למצוא את הנתונים לאותה אבולוציה- הראייה המוחשית ביותר לשינוי עומדת במגרש של היבואנית בישראל. פיג'ו 208, בגרסת המבחן לפחות, עטופה בגוון מתקתק מבית הבובות של ברבי: "זה מעין פנינה, קרם ורוד חלק, או משהו כזה" כך אומר נציג נסיעות המבחן.

      כן, גם פיג'ו מבינה שהסחת דעת, וחשוב לא פחות שתהיה קוסמטית, יכולה לנער התרפקות של חולי הגה על מה שהיה וכנראה לא יחזור. ולמרות הכול, ניכרת בפיג'ו 208 בשורה חדשה שמחייבת אותנו לשאול: האם היא מסוגלת לכבוש את מקומה בצמרת הקבוצה?

      פיג'ו 208 אוטומטית (ניר בן טובים)
      פיג'ו 208 נראית טובה יותר וצעירה מקודמתה לתפקיד

      עיצוב: חוזרים אחורה

      אחרי ה-207, נראה שבפיג'ו החליטו לקחת נשימה ארוכה ולעיין בעיצובים הרעיוניים של המותג הצרפתי, ולערוך השוואה לדור הראשון והשני. כך יוצא שהחרטום הקדמי של ה-208 דומה כעת ל-508, אך מקבל את הקימורים שאפיינו דווקא את ה-206 עם ויתור על פגושים מוגזמים שנושקים לרצפה ובולטים קדימה בבוטות. במקום זאת, השבכה משדרת חצי יוקרה, כולל נורות LED ביחידות הקדמיות, משובצת בפס כרום עליון ליד שפת מכסה המנוע ושילוב נורות ערפל קטנות שמוסיפות למראה אלגנטי. גרסת ה-GTI אגב אפילו קיבלה את השילוש הקלאסי על קורה C כמו ב-205 המקורית. אבל היא עוד רחוקה מאתנו.

      גם בחלקה האחורי אותה גישה המינימליסטית לפרטים הקטנים: קווים מעוגלים יותר, בתי תאורה משוכים לדפנות הגוף, דלת תא מטען קצרה, והופעה נאה בסך הכול למרות שיש המעידים שהיא סובלת מאנונימיות. עובדה שבאה לידי ביטוי במהרה, משום שאת כמות האנשים שהבחינו בה אפשר היה לספור על יד אחת. וודאי שבצבע המשונה הזה.

      פיג'ו 208 אוטומטית (ניר בן טובים)

      תא הנוסעים: שיפור, אבל לא בהכול

      התחושה הראשונית בתא הנוסעים היא של חלל פנים מרווח: עמדת הנהג גבוהה, שדה הראייה החוצה מעולה – במיוחד בחלק הקרוב לדלת הכניסה בזכות מיקום טוב של קורות A, המושבים מעניקים תמיכה טובה מאוד לגוף, ומרחקים גדולים מהתקרה והדלתות מבטיחים פדחת ללא סימני חבלה ומרחב מרפקים סביר לגבהים מעל הממוצע.

      הנייר חושף שפיג'ו 208 היא מכונית סופר-מיני חכמה למדיי. כלומר, כמעט כל סעיף במידותיה קוצץ לעומת ה-207 - ובו בעת, הוגדלה הקבינה כדי לתת ליושבים הרגשה אוורירית בצמד השורות. במספרים זה אומר שהיא קצרה ממנה ב-7 ס"מ ועומדת על 3.96 מ', צרה ב-2 ס"מ ונמוכה מהדור הקודם בסנטימטר אחד. בסיס הגלגלים כמעט זהה עם 2.53 מ' ומאחור הרבה מקום פנוי לשלושה אנשים. עוד תוספת היא בתא המטען שתפח בכמה ליטרים ומציע נפח של 311 ל' ועד 1,152 ל' עם קיפול המושבים מאחור. אל נושא המשקל החשוב, נגיע אח"כ.

      הנדסת האנוש מצריכה מעט הסתגלות. אבל מי שלא אהב את 206 ואיכשהו הסתדר עם 207, יתנחם כאן בחשיבה מודרנית יותר. לוח המחוונים למשל קפץ קומה אחת למעלה, אולם זה פתרון בטיחותי מצוין משום שהעיניים לא נודדות בחרדה תוך כדי נהיגה (ובמדינה עם סוללת מצלמות בכל ארבעה מטרים כולנו זורקים מבט אל הסקאלה כדי לוודא שלא "הגזמנו").

      קל לקרוא אותו, ופשוט עוד יותר להתמצא במתגים מסביב. פיג'ו ממשיכה בקו של ה-207 שהפך את השימוש במערכות הרכב להרבה פחות מסורבלות - במרכז הקונסולה צג מגע גדול (7 אינטש) המגיב במהירות לכל לחיצה עליו: המעבר בין התפריטים נעשה בזריזות והתצוגה מיידית – במיוחד החיבור לטלפון נייד דרך בלו-טות' מקורי, וכן והתמיכה של מערכת השמע (נטולת נגן תקליטורים) בהגדרות תחנות הרדיו והחיבור למכשירים חיצוניים (USB וכו').

      העיצוב הכללי טעון שיפור. גם מרקחת החומרים. אין כאן התאמצות להרשים יתר על המידה. מצד אחד חל שיפור בכמה נקודות ספציפיות, כמו במרקם המושבים והחלק העליון מעל הקונסולה, אולם מאידך ישנה השתרעות של פלסטיקה פחות איכותית ומושחרת (הגם משאירה סימני אצבעות) שמשדרת שקצת חסכו עלינו בשם הקישוטים והאופנה.

      פיג'ו 208 אוטומטית (ניר בן טובים)

      כוח: מנוע בסדר, גיר פחות

      מנוע ה-1.6 בנזין השוכן בחזית משותף לסיטרואן C3 ושאר המשפחה, ואליו מחוברת תיבת הילוכים אוטומטית מסוג AL4, כן, עם ארבעה יחסי העברה בסך הכול. כבר התרשמנו כמה פעמים בעבר, כי מנועים אטמוספריים מרגישים כיום נחותים מיחידות הטורבו הקומפקטיות, ובפיג'ו 208 זה בהחלט מקבל תוקף משנה כשהמנוע מתבקש להתחבר לתיבה זו ולחלץ ביצועים נאותים שעומדים בקנה אחד עם התחרות העזה.

      התפוקה עומדת על 120 כ"ס, וכל אחד מהם מתאמץ כדיי לייצר תנועה שוטפת ומהירה תחת עומס. האצה מהמקום ל-100 קמ"ש אורכת כ-11 שניות והאצות ביניים גם לא מסמרות שיער. האשמה כאן היא לא רק על תיבת ההילוכים האוטומטית העצלה, שהילוכיה ארוכים ומושכים את מחט הסל"ד עד לתחום האדום כמעט, אלא גם על פעולת המנוע עצמו בטווח שנמוך מ-3,000 טורים. מתחת לתחום זה, אין למנוע תשובה עם 16.3 קג"מ ב-4,250 סל"ד, או חיוניות של ממש לספק לנהג מהירות נחושה, ולכן יש צורך לשחק איתה מעל טווח זה כדי לשמור על קצב התקדמות מגובש.

      למנוע גם רעש רקע לא נעים בתא הנוסעים, מעיין המהום שמצליח להדהד מעל הראשים. גם בהתנעה ראשונית על הבוקר הוא מרעיד את הקבינה (כנראה גם מערכת הפליטה מוסיפה לכך) בויברציות שחשבנו שדי נעלמו מהעולם לפני 10 שנים. במהלך הנסיעה זה אמנם נבלע מעט, אבל אז מגלים שחודר גם רעש מבתי הגלגלים.

      מפאת השילוב המעט וותיק בין התיבה למנוע, צריכת הדלק של פיג'ו 208 עומדת על כ-14 ק"מ לליטר מחוץ לעיר, וכ-11.2 ק"מ בנסיעה משולבת. בממוצע, אפשר לסכם שמי שמבלה את זמנו בסמטאות גוש-דן בעיקר, ינוע סביב 10 ק"מ לליטר בנזין.

      פיג'ו 208 אוטומטית (ניר בן טובים)

      בכביש המפותל: יש קבלות

      פיג'ו 208 עברה דיאטה שלאחריה השילה 110 ק"ג בהשוואה אל ה-207. המטרה הייתה להתקרב לטון וקצת ומשם להחזיר לנהג את החדווה, כפי שהיה בחלק מגרסאות 206 (במיוחד ב-XS) ולהזכיר לכולם שהאריה הצרפתי חי ובועט בפרופורציות קטנות. התוצאה בכל אופן, לא תשאיר אתכם מאוכזבים.

      ראשית, ולפני הכבישים המעניינים, חייבים לחלק מחמאות למחלקת הפיתוח של פיג'ו על קוטר גלגל ההגה. מאז ימי מכוניות הספורט של שנות ה-90 לא הותקן גלגל כל-כך כיפי, קטן וקומפקטי שעושה חשק לעלות עם המכונית למסלול ראלי תחרותי ולעשות חיים. הוא מרגיש נפלא בין כפות היידים, שמנמן במידות הנכונות ומכוון שלוח המחוונים הושם מעליו, השדה מאחריו נקי משל רצו להתמקד בנהג ופחות בשטיקים מסביב.

      לפיג'ו 208 יכולת כביש גבוהה בהרבה מזו של ה-207, הן בתחום הריסון והנוחות, והן במשוב שהיא מחזירה מהכביש כשהוא הופך להיות מפתה. ההגה החשמלי שלה מהיר, חד ואינו סובל מערפול כבד, וכל שינוי כיוון נעשה עם רגש ושלדה שמתחייבת להיצמד פנימה לעיקולים עם מינימום היסטריה. היא עושה זאת בצורה בטוחה וצפויה ושומרת על זנב צייתן. מערכת בקרת היציבות מתערבת אך לא יותר מידי וערכת הבלימה מפגינה כושר האטה טוב, אבל לא מדהים.

      כמו כל פיג'ו, גדולה או קטנה, ה-208 היא מכונית נוחה, רכה ונעימה לנסיעות ארוכות או עבור שיטוטים בתוואי העירוני. הספיגה של הבולמים מאפשרת להתמודד עם מפגעים ביעילות, במיוחד אם הכביש נגוע בסלילה גרועה ומשובשת. להוציא מקרים קיצוניים שהיא עלולה לחבוט מעט ביושבים מאחור במהירות גבוהה, תגלו שה-208 מספקת ריסון מצוין שמטפל בכבישי ישראל ללא קושי.

      מה מקבלים ב-112 אלף שקלים?

      מהמבחן עם פיג'ו 208 חוזרים עם כמה מסקנות, חלקן חיוביות ואחרות קצת פחות. בצד החיובי, לפיג'ו סופר-מיני הרבה יותר מוכשרת מכפי שניתן היה לשער מלכתחילה; היא מצטיינת בתחום הניהוג, האבזור, העיצוב, והמרחבים השימושיים שהיא מציעה לחמישה אנשים. גם הבטיחות (שש כריות אוויר, בקרת יציבות ובלימה, ניטרול כרית אוויר בצד הנוסע ועוד) תורמת את חלקה.

      מנגד, וכנראה בשל סוגיות של עלות, פיג'ו 208 לא ערוכה להתמודד עם מובילות הסגמנט דוגמת פולקסווגן פולו TSI, בין היתר, בשל טכנולוגיה עתיקה המושתלת בקרביה כתיבת ארבעה הילוכים אוטומטית (ואם כבר כזו, לפחות שתהיה פחות הססנית). מנוע ה-1.6 ל' שלה נחמד, וסביר ליום יום, אבל חסר מענה כנגד מנועי טורבו צעירים שמספקים חסכון גדול יותר בדלק וכן גמישים ממנו בצורה משמעותית.

      המחיר בגרסת 'אקטיב' עומד על 112 אלף שקלים. בטווח זה, היא תעניק לכם בתמורה לא מעט רגעי הנאה, קלות שימוש ועיצוב צרפתי עם הרבה קסם וחן, בהם היא מאופיינת כמיטב המסורת. בקרוב, צריכה להגיע גם גרסת ה-1.2 ל' שלושה צילינדרים 82 כ"ס שגרפה לא מעט נקודות וציונים גבוהים. אולי שם, על אף תפוקה נמוכה יותר, היא תפוגג חלק מן החולשות שעלו בגרסה האוטומטית.

      עוד הרבה מבחני דרכים בוואלה! רכב
      פיג'ו בוואלה! רכב
      פורום הרכב הגדול בישראל