פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כך חברות הביטוח מטרטרות אותנו בבית המשפט

      תביעת ביטוח קטנה עשויה לתפוח להתעסקות ארוכה בניירת ובהופעות תכופות בבתי המשפט. חברות הביטוח תעשנה הכול להוציא מאתנו לא רק כסף, אלא גם את הנשמה

      כולנו כבר יודעים ששופטי ישראל בעצם מועסקים במשרה כמעט מלאה אצל חברות ביטוח כפקידי סילוק תביעות ושיבוב. השימוש הציני שנעשה בשופטינו ע"י חברות אלו הוא כפול: אילוצם לדון הן בתביעות מבוטחים שנדחו על ידן בטענות סרק עוד לפני שהעניין הגיע לבית המשפט, והן בתביעות סרק שהן מגישות כנגד מי שלטענתן גרם נזק לרכבי מבוטחיהן (שיבוב).

      אך שופטינו אינם רק פקידים, הם גם נייר, שכן הם סובלים הכל, לדעתן של אותן חברות ביטוח, אשר לא מהססות להעלות בפניהם כל טענה שהיא, מופרכת מקוממת ומגוחכת ככל שתהיה. העיקר לטעון, מי יודע – אולי זה יתפוס? הרי במדינת מצליח אנו חיים.

      היום נביא דוגמאות לשני סוגי ההליכים, בהם נדחו טענות חברות הביטוח על הסף ואפילו תוך ביקורת קשה על עצם העלאתן. אך נאמר לכם כבר מראש את השורה התחתונה - האזרחים המעורבים בתביעות זכו בבית המשפט, אך הפסידו בחיים – זמן, כסף והרבה עוגמת נפש. שופטינו אמנם יודעים לשפוט אך כנראה שלא כל כך יודעים לעשות צדק, כי חברות הביטוח המעורבות יצאו בכל זאת ברווח, וזאת לנוכח סכומי ההוצאות הנמוכים-עד-גיחוך שהוטלו עליהן.

      תביעה קטנה, כאב ראש גדול

      נתחיל בעניינו של א"כ, שתבע את נזקיו מתאונת דרכים שקרתה באשמתו של נהג מבוטח בחברת ביטוח מסויימת. א"כ ניגש לבית המשפט לתביעות קטנות והיה משוכנע שתביעתו, שהסתכמה בסך הכל בכ- 3,000 שקלים תתברר מהר וגם בקלות, במיוחד כיוון שהמדובר בפגיעה מאחור. הוא לא שיער בנפשו עד כמה ארוך ומסובך זה יהיה: לא פחות משלושה דיונים, ערימות של דפים המלאים בבליל מיותר, ופעלולים מתוחכמים שנועדו להפילו בפח.

      חב' הביטוח לא טרחה להגיש כתב הגנה ואף התייצבות לשני הדיונים הראשונים שנקבעו היתה למעלה מכוחותיה. יחד עם זאת, כשניתן כנגדה פסק דין בהיעדר הגנה מיהרה להזדעק ולדרוש את ביטולו, ו-א"כ, תמים שכמותו, נעתר לבקשתה זו. בדיון השלישי סוף סוף נדונה התאונה לגופה, אך אז חב' הביטוח החליטה לערוך ל- א"כ חקירה צולבת ברמה של חשוד בפעילות טרור תוך ניצול חסר בושה של העובדה שהוא אינו מיוצג ע"י עו"ד.

      כידוע, במלחמת חברות הביטוח באזרחים "הכל הולך", ולכן אפשר גם להעלות בדיון פתאום טענות הסותרות לחלוטין למה שנטען קודם בכתב. מה יש, זה בסך הכל א"כ, וזה בסך הכל שופט, ואולי בכלל אף אחד לא ישים לב. בעוד בכתב ההגנה הודתה חב' הביטוח שהמבוטח שלה נכנס ברכבו של א"כ מאחור (ואם הודתה, למה בכלל היה משפט? באמת שאיננו יודעים), הרי שבדיון עצמו, פתאום דרש נציג חב' הביטוח מ- א"כ להודות כי דווקא רכבו הוא זה שפגע ע"י חלקו האחורי דווקא בקדמת רכבו של המבוטח אצלה. כנראה שאין צורך לציין, שחוות דעת השמאי שללה מכל וכל "תיזה" מופרכת זו, וחב' הביטוח לא הביאה בוחן תאונות או מומחה אחר מטעמה להוכיחה.

      התביעה התקבלה כמובן וטענות חב' הביטוח נדחו. וסכום ההוצאות שנפסק כנגדה? 750 שקלים בלבד.
      אין ספק ש- שא"כ כבר למד את הלקח היטב, והוא כבר לא יפנה שוב לבית המשפט ולא "יטריח" יותר חברות ביטוח, גם אם הוא צודק. מי אמר שלחברות הביטוח אין תפקיד חינוכי.

      מי פגע במי ובאיזה רכב מדובר?

      לעומתו, נתבע יה"ד ע"י חב' ביטוח אחרת בטענה שפגע ברכב מבוטח אצלה ועליו לשאת בנזק. יה"ד, עוד תמים אחד, הודה מיד שפגע באותו הרכב עם האופנוע שלו, ועם זאת עמד על כך שאינו צריך לשלם דבר, הואיל והנזק הנטען הינו למעשה אסופה של מס' תאונות שונות שקרו בזמנים שונים. יה"ד גם היה מאוד סקרן לדעת, כיצד יתכן שהוא גרם לנזק הנטען, אם בכלל יש הפרשי גובה מהותיים בין הואפנוע שלו לבין הרכב הניזוק?

      בית המשפט, הקדיש זמן ושמע את שני הנהגים תוך נסיון להבין אם יש הגיון כלשהו בטפילת הנזק כולו על כתפיו של יה"ד. הנהגת המבוטחת התעקשה ש- יה"ד פגע בה, אך לא כל כך ידעה איך ואיפה בדיוק. לאחר מכן הסתבר שהיא בעצם גם לא יודעת באיזה רכב קרתה לה התאונה- האם ביונדאי ואולי בפורד, שכן בעוד שטענה כי התאונה קרתה עם היונדאי הרי שחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם חב' הביטוח התיחסה דווקא לפורד. אבל בינינו, זה רק בית משפט, אין ממש צורך להתעמק ולדייק בפרטים לפני שמגישים את התביעה וטוענים טענות. בהמשך, בקרקס העצוב הזה, נשאלה לגבי כל פגיעה שהיתה קיימת ברכב האם יה"ד גרם אותה או לא ותשובתה היתה: "אולי כן". מכאן אנו מבינים שאולי גם לא. וכאילו לא היה די בכל אלו, הרי שהנהגת ניגשה לבצע בדיקה ע"י שמאי רק כארבעה חודשים אחרי התאונה הנטענת. גם פרט "שולי" זה לא פורט בתביעה.

      בסופו של דבר, הגיע בית המשפט לתוצאה האבסורדית אך ההכרחית, לפיה יה"ד אכן אחראי לחלק מהנזקים אך הואיל וחב' הביטוח החליטה ללכת "על כל הקופה" ולא הבחינה בין נזקי תאונה זו לבין הנזקים האחרים – לא ניתן כלל להוכיח לאילו נזקים בדיוק הוא אחראי, ולכן הוא פטור מכל תשלום.

      וסכום ההוצאות שנפסק כנגד חב' הביטוח? שכר טרחת עו"ד של 1,800 שקלים. תרשו לנו להניח, מתוך היכרות עם שעורי שכר הטרחה המקובלים, שמה ששילם יה"ד לעורך דינו בפועל עולה בהרבה על סכום זה. גם הוא, יש להניח, יעדיף מעתה להדיר את רגליו מבתי המשפט בישראל. צדק – הוא קיבל. אבל הוא נאלץ, משום מה, לממן אותו.

      לצערנו, הלקח היחיד שעולה מהפרשות שהבאנו, שכמותן יש אלפים מדי יום, הוא שאנו האזרחים ממשיכים לסבסד טענות ותביעות סרק של חברות ביטוח. אין חדש תחת השמש.

      לאתר של אינגריד הר-אבן
      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
      פורום הרכב הגדול בישראל
      ת"ק 4043-01-11 בבי"מ לתביעות קטנות ברחובות, ו- תא"מ 23009-087-11 בבי"מ השלום בת"א.