פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מלחמה משנה את הכללים גם בכביש

      בימים טרופים בהם הפגיז צה"ל בעזה לעומת ארגוני הטרור שיורים ללא אבחנה כנגד אזרחים תושבי דרום ישראל, מתעוררת שוב סוגיה הקשורה לציות לכללי תעבורה ולחגורת בטיחות בפרט

      דילמה מעניינת וחשובה עולה בהקשר ספציפי לחגירת חגורת בטיחות בזמן נסיעה ברכב.

      כפי שמתורגלים היטב בשנים האחרונות ובעיקר בימים האחרונים, לתושבי הדרום פרק זמן קצר ביותר הנע בין 15-40 שניות, כתלות במרחק מעזה, כדי לתפוס מחסה מול איום הטילים מרגע הישמע אזעקת 'צבע אדום'. בסיטואציה בה כל שנייה חשובה ויכולה להיות המפרידה בין חיים ומוות, נשאלת השאלה האם חגירת חגורת בטיחות ברחבי העיר הינה הכרחית?

      טילים ברקיע, בהלה על הכביש

      מקרה מעניין ורלוונטי ביותר למצב היה כאשר, י. משדרות נסע ברחבי העיר ברכבו כשהוא איננו חגור, וכך גם שניים מילדיו אשר ישבו מאחור. י. לא שכח לחגור את עצמו ואת ילדיו, כי אם בחר במודע ונטל החלטה שלא לחגור, וזאת על מנת לקצר את זמן ההימלטות שלו מהרכב, וכמובן להספיק להוציא את ילדיו ממנו ולתפוס מחסה מן הטילים. כאשר מדובר בילדים קטנים, כמו במקרה של י., הרי שהם אינם מסוגלים לשחרר בעצמם את חגורת הבטיחות ולצאת בכוחות עצמם מן הרכב.

      במהלך הנסיעה שוטר שעצר את י. לא היסס לרשום לו דוח תנועה בעוון אי חגירת חגורות בטיחות ברכב לו ולילדיו. י. ניסה להסביר לאותו שוטר את מצוקתו ואת ההגיון מאחורי מעשהו, אך ההסבר של י. נפל על אוזניים ערלות. בצר לו, פנה י. אליי כדי שאייצג אותו בבית המשפט.

      בבית המשפט נטען כי ל-י. עומדת הגנת הצורך בעטיה יכול הוא במציאות בטחונית קשה כמו זו להימנע מלחגור חגורת בטיחות, וזו לא תיחשב לו כעבירה, שהרי לא יעלה על הדעת כי נהג ייחשף להליכים משפטיים ופליליים, כאשר כל 'חטאו' הוא בדאגה כנה לשלומם של בני משפחתו ושלו.

      לשם המחשה הובאה בפני בית המשפט דוגמא לכך, כי במהלך האינתיפאדה הראשונה ניתן פטור לתקופה מוגבלת מלחגור חגורת בטיחות לנהגים בשטחים עקב סכנת השלכת בקבוקי תבערה אל עבר רכבם – סיטואציה דומה המצריכה גם היא לקצר את זמן ההימלטות מן הרכב.

      במקרה דנן בית המשפט אכן השתכנע וזיכה את הנאשם, תוך שמפיו יוצא מסר, כי ראוי וטוב יעשו גורמי האכיפה והשפיטה כאחד, אם יפעלו ברגישות ובהתחשבות בהתייחסותם לעבירת אי חגירת חגורת בטיחות ביישובי הדרום.

      ומה לגבי מקרים אחרים?

      מעבר לאותו מקרה בו התבהרה סיטואציה מסוימת והותאמה למציאות הבטחונית השוררת באותו אזור, נשאלת שאלה נוספת ואולי אף יותר מעניינת באשר לענייני תעבורה אחרים. לדוגמא, מה דינו של נהג אשר סוטה ממסלולו בעת אזעקה, בין אם מחרדה או מרצון לעצור את רכבו ולתפוס מחסה, ופוגע ברכב, אופנוע או הולך רגל?

      רק לפני מספר ימים, שוב במהלך מבצע "עמוד ענן", שמענו על מקרה בו הולך רגל אשר שמע אזעקת 'צבע אדום', נמלט במטרה לתפוס מחסה והתפרץ לכביש, נפגע באורח בינוני מרכב חולף.

      נדמה כי ככל שיוגש כתב אישום כנגד הנהג הפוגע אזי לא ניתן יהיה להתעלם מהסיטואציה ומההקשר בו נעברה העבירה, עד כדי לקבוע, במקרים המתאימים, כי מדובר בגורם זר מתערב, ואף בתאונה בלתי נמנעת בעטיה יש לזכות את הנהג.

      נדמה כי לא ניתן לחזות מראש מה תהיה תוצאתו של הליך משפטי אשר יובא לפתחו של בית המשפט, אולם לעולם נסיבותיו האינדיבידואליות של כל מקרה ושל כל נהג יעמדו בפני השופט, ממש כמו הראיות המשפטיות אשר יובאו בפניו.


      * אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או היתר לאי חגירת חגורת בטיחות.

      לאתר של עו"ד תהילה בינו
      לדף הפייסבוק של עו"ד תהילה בינו
      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב