פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שמאי מרחוק: מי קובע הפיצוי לרכב שניזוק?

      מיהו שמאי הרכב שמכריע אם תזכו לפיצוי בעבור הנזק שנגרם לכלי-הרכב שברשותכם? תופתעו לגלות, אבל האיש שנוקב בערכים שקליים מעולם לא ראה את הרכב במו עיניו

      הייתם רוצים שרופא יאבחן את מצבכם, את הבעיה ממנה אתם סובלים וגם את הטיפול המדוייק הנדרש – על בסיס צילומים ו-"תיאור המחלה" בכתב, מבלי לבדוק אתכם ואפילו מבלי לראות אתכם? כולכם תחשבו זאת לבלתי סביר ואפילו למגוחך. רבים מכם אפילו יגידו שזה חוסר אחריות מקצועית מצד הרופא, ורופא שעובד בדרך זו לא ניתן לתת בו אמון ויש לשלול רשיונו לאלתר.

      אז למה זה הגיוני וסביר כשה-"חולה" הוא הרכב שלכם, ומי שלא ראה בכלל את הרכב מתיימר לקבוע מהו בדיוק הנזק, מה התיקון הנדרש, כמה זה עולה ומה ירידת הערך שתיגרם לרכב בעקבות התאונה?? רובכם יופתעו – מה, ככה זה מתבצע? אבל מה עם השמאי שאתם או שסוכן הביטוח שלכם הזמנתם, ושאתם יודעים בוודאות שבא לבדוק את הרכב פיזית במוסך? נכון, הוא בא והוא גם בדק. אבל הוא לא קובע. וזה, רבותיי, כל ההבדל, וזה גם המידע שמסתירות מכם חברות הביטוח.

      אז מי כאן בעל הבית?

      כי מי שקובע בפועל, הוא "שמאי בית" או בשמו האחר "בקר" שאי פעם בעבר אכן קיבל רשיון שמאי אבל כיום, הוא בפועל פקיד – הוא יושב מול צג מחשב, מקבל משמאים שכן בדקו את הרכב צילומים וטיוטת שומה – והוא זה שקובע מה תהיה השורה התחתונה. ואיך הוא מקבל החלטות מקצועיות מבלי לראות ולבדוק את הרכב? פשוט מאוד, הוא מקפיד לזכור מי משלם את שכרו ושהנדרש ממנו הוא הפחתת עלויות.

      אתם ודאי תוהים, האם אין איזה רגולטור שאמור לפקח על השמאים האלה או על חברות הביטוח שמעסיקות אותם, והאם בתי משפט לא מודעים למתרחש תחת אפנו? דווקא יש – המפקח על הביטוח וגם משרד התחבורה ואפילו בג"צ אסרו על ביצוע שומות באמצעות מצלמות וידאו ; אסרו על התערבות שמאי "מרחוק" בעבודת השמאי הבודק ואפילו אסרו על מתן שומה ללא בדיקה פיזית של הרכב. אז הנה – כל האיסורים קיימים. אך מדינה שבה יש איסורים אך הכל עוברים עליהם, לאור היום וללא כל חשש היא רפובליקת בננות. ובשמה האחר – מדינת ישראל.

      ברבות השנים, גם חברות הליסינג אימצו התנהגויות של חברות ביטוח. לא, אין כוונתנו להיבט החיובי, כלומר לגבי הכללים החלים על אופן בירור וסילוק תביעות – משרד התחבורה טרם התפנה להחלת חובות אלו על חברות ליסינג. כוונתנו להיבט השלילי - שימוש בשמאים שרישיון השמאי שלהם משמש לא לצורך שמאות אלא לצורך הפחתות. המקרה שהבאנו היום מדגים היטב כיצד השיטה המקוממת והפסולה עובדת.

      מה קורה בחברות וציי רכב?

      רכב של חברת ליסינג מסויימת פגע בריכבה של מ"פ. נזק של כ- 5,300 שקלים. האם בשביל זה שווה להעסיק שני עורכי דין ושופט? כמובן. ראו רשימתנו הקודמת הדנה בכך ששופטים הפכו למסלקי תביעות. אבל, שופט א. דפדי מבית משפט השלום בתל אביב לא נדרש אפילו לדון בסכום זה, אלא בסכום של 2,435 ¤ בלבד. למה? כי חברות הליסינג למדו את הטריק הידוע מבית היוצר של חברות הביטוח – משלמים רק חלק ולא את כל הנזק. שהרי, רוב הסיכויים, שהאזרח יתייאש ולא ילך לבית משפט על היתרה. כך החיים עובדים, וגם לחברות הליסינג, כמו לחברות ביטוח, יש אקטואריה.

      למזלה, מ"פ לא הכירה את הסטטיסטיקה והחליטה לתבוע על היתרה הקטנה שלא שולמה לה. עיקר המחלוקת נסב על המגן האחורי – בעוד השמאי מטעם מ"פ קבע החלפתו בעלות של 1,199 ¤, הרי שהשמאי המפחית מטעם חברת הליסיגנ קבע שהתיקון של המגן האחורי בוצע בעבר בצורה מרושלת ולא מקצועית ולכן היה טעון תיקון כבר אז, ובשורה התחתונה "אישר" מחצית הסכום בלבד- 600 שקלים. אנו באמת נפעמים מכושר ההמצאה והדמיון הפורה שנחלצו לעזרת מי שתפקידו למצוא כיצד להפחית ויהי מה.

      אז לצורך הכרעה בסוגיית 600 הש"ח הגורליים זומנו לבית המשפט שני השמאים. השמאי של מ"פ שבדק את הרכב בזמן אמת העיד, שנזק שכזה אינו בר תיקון ויש להחליף את המגן בחדש. כמו כן קבע שהתיקון שבוצע בו בעבר היה מקצועי. מאידך, השמאי מטעם חברת הליסינג, לא טרח לצאת את משרדו. את ממצאיו המלומדים אודות היעדר מקצועיות בתיקון קודם ביסס אך ורק על צילומי השמאי של מ"פ, בהם "איתר" הימצאות שרידי חומר מילוי לבן שנחשף בעקבות הפגיעה במגן. (הבנתם נכון, הצילומים של השמאי של מ"פ הם ששימשו את השמאי של חברת הליסינג לביצוע ההפחתות, אך גם את שכרו המלא של השמאי של מ"פ סירבה חב' הליסינג לשלם).

      מתחקים אחר הממצאים

      היינו אומרים כל הכבוד לשמאי של חברת הליסינג שהיה כה חד עין שהבחין בצילום ב-"עקבות הפשע" אך נזכיר לו שגם שרלוק הבלש המפורסם יצא מחדרו מפעם לפעם כדי לבדוק את הממצאים ולשוחח עם עדים. בית המשפט קבע קטיגורית: "שמאי הנתבעת לא בדק את המגן בעין ולכן קביעותיו בעניין זה, נדחות מפני קביעותיו של שמאי התובעת".

      האם זו קביעה חדשנית? הלכה חשובה שיש לפרסמה בהתרגשות-רבתי? לצערנו ,לא. באינספור פסקי דין כבר נקבע כי יש עדיפות לחוות דעתו של השמאי שבדק את הרכב בפועל. אז מה? חברות הביטוח והליסינג ממשיכות לנסות, ולרוב גם מצליחות.

      אבל אפילו הלכה "מיטיבה" זו, אינה נכונה ואינה שלמה, שכן אין מדובר ב-"עדיפות" בין שומות מתחרות, אלא בכך שמשרד התחבורה אסר ביצוע שומות ללא בדיקה פיזית, כלומר היה צריך לפסול על הסף ובעיקרון את שומתו של שמאי חברת הליסינג. כמובן, אילו היה בודק את הרכב פיזית, לא היינו מבזבזים את כספי משלם המיסים על דיון אודות 600 ¤, ו- מ"פ לא היתה צריכה לשלם לעורך דין שינהל תיק בו שכר טרחתו ודאי עולה על התביעה כולה.

      דין ודברים

      ואגב, אם אתם חושבים ש-מ"פ קיבלה פיצוי על הטרחה והטרטור שנגרמו לה – אתם טועים. אמנם, בית המשפט קבע שמגיע לה פיצוי כזה אך מאידך שלל אותו, מאחר והיא הכלילה בתביעתה רכיב של מע"מ לתיקון הרכב במוסך אשר בפועל לא שולם מאחר והמוסך בו תוקן רכבה הוא "עוסק פטור". מאחר וקיימת פסיקה רבה בנושא המע"מ וכבר נקבע כי יש לפצות את הניזוק לפי שומת השמאי ללא קשר לשאלה אם בכלל תוקן הרכב ואיפה והאם קיבל הנחות כלשהן – שגה לטעמנו בית המשפט בנקודה זו, אך זה כבר נושא לרשימה אחרת.

      מ"פ ניצחה, אך כרגיל במלחמה המשפטית המתישה מול חברות הביטוח והליסינג – גם הפסידה.

      אולי היה המצב שונה, אילו משרד התחבורה היה טורח לאכוף את חוקיו שלו ופעם אחת-רק פעם אחת – היה פועל בחומרה כנגד שמאי המפיק שומות מבלי לבדוק את הרכב. אנו בטוחים שזה היה משנה את כל המצב בשוק. אך להערכתנו ולצערנו נראה כי נמשיך לחכות לפעולה כזו לפחות עוד שנים, אם לא לנצח.

      לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן
      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
      תא,מ 29623-05-11 פסק דין מיום 10.12.12 בבי"מ השלום בת"א.