אתם שואלים, עורך הדין עונה

מצלמת רמזור נדרכת שניה לאחר שנדלק האור אדום ברמזור. עם זאת לא אחת מועלות טענות רבות כנגד המצלמות, ואין זה מופרך כי המצלמה אכן צילמה לפני הזמן. חשוב לדרוש במקרים אלה את תמונת המצלמה מהמשטרה ולראות אם אכן דלק ברמזור, האור האדום. יחד עם זאת יש לנסות ולראות האם התמלאו תנאי מדידה תקינים לצילום הצומת והרכב. חשוב לזכור שאור צהוב מהבהב מתיר להתקדם לצומת בזהירות תוך שמירה על הוראות כל דין, למעשה אינו מתיר דהירה אל תוך הצומת כדי להספיק ולחצות בחסות האור הצהוב המהבהב.

מאחר ומדובר בתאונה קלה ביותר, בה נגרם נזק קל לרכוש, אין חובה חוקית לדווח למשטרה על התאונה. בנוסף על כך, גם אם התאונה תובא לידיעת המשטרה (למשל: כאשר נרצה אישור מהמשטרה לחברת הביטוח), אין המשטרה פותחת תיקים בתאונות נזק קלות לרכוש, אלא רק במקרים של פציעות גוף או תאונות נזק רכוש שנעשו בליווי עבירה נוספת: למשל אי ציות לתמרור, נזקים קשים ברכוש וכדומה. לכן בנסיבות המקרה אינך צפוי לקבל כתב אישום.

ככלל נקודת ההנחה היא כי איש משטרה פועל באופן תקין וללא משוא פנים. עם זאת אכן קיימים מקרים בהם אנשי חוק אינם אומרים אמת וזאת בין אם במודע ובין אם ללא מודע אלא מתוך אמונה שלמה במה שראו. כדי להטיל ספק בביצוע העבירה עליך להראות בראיות כי אכן לא השתמשת בפלאפון בזמן נהיגה. אינך נדרש להוכיח כי לא השתמשת אלא ליצור ספק סביר, למעשה ליצור גרסה לפיה ייתכן ולא השתמשת בטלפון, למשל: אם תביא ראיות לכך שלא ניתן לראות ממקום עמידת השוטר את ביצוע העבירה, בהחלט הדבר יהווה ספק לטענת השוטר.

תיקי תלתן או בשמם הנוסף "תיקים אדומים" הינם דוח"ות תנועה בעבירות מסוימות אשר "זכו" לענישה חמורה יותר (או לכל הפחות בדרישה לענישה חמורה יותר), בטיפול משפטי מזורז וקצר יותר מתיק תעבורה אחרים ובפסילת רשיון הנהיגה של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. תיקים אלה מוגדרים כתיקים קשים יותר בהם מדיניות גורמי התביעה היא לבקש פסילות רישיון נהיגה לתקופה ממושכה וארוכה, למאסר בפועל ו/או למאסר על תנאי. כמו כן, ברוב המקרים גורמי התביעה אף מבקשים כי רישיון הנהיגה של מבצע העבירה יפסל עד שיגמר המשפט כנגדו. מדיניות המשטרה להחמרה בענישה בתיקי תלתלן באה לידי ביטוי לא אחת בעתירה לעונשים של מאסרים בפועל או מאסר על תנאי. עונשים אלה לא אחת מתבקשים כנגד נהגים אשר מבחינתם מדובר במעידה חד פעמית. חשוב לזכור כי הענישה בתיקי תלתן חמורה הרבה יותר מענישה בתיקים "רגילים" ולכן חשוב להערך לתיק ולטפל בו במקצועיות רבה.

הסבת דו"ח תנועה יכולה להתרחש בשני מקרים: המקרה הראשון הוא ע"י פנייה למשטרה והמקרה השני הוא כאשר ההסבה מתבקשת מבית המשפט (למשל כאשר קיבלנו דוח הזמנה לדין או כאשר הגשנו בקשה להישפט עבור הדוח).על מנת להסב דו"ח תנועה על שמו של אדם אחר ממשטרת ישראל (במקרה הראשון), יש לפנות במכתב מתאים ולצרף הצהרה, לרוב בקשות להסבת דוח מתקבלות ללא בדיקה מיוחדת. ברם, יש לדעת כי הצהרה שקרית הנה עבירה על החוק. במקרה השני, בו הגענו לבית המשפט ובקשנו להסב את הדו"ח, הליך ההסבה מתבצע בבית המשפט, במקרה זה רשאית התביעה המשטרתית או בית המשפט לבקש לחקור את נותן ההצהרה בדבר אמיתות הצהרתו. כאמור, הצהרה שקרית הינה עבירה פלילית לפי חוק העונשין.

אכן יש דרך להימנע ממצב זה. ראשית יובהר כי פקודת התעבורה קובעת כי בית המשפט רשאי לחרוג ולהקל מפסילת המינימום וזאת מנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין (מדובר במקרים חריגים ונדירים). דרך נוספת להימנע מפסילת המינימום היא ע"י שינוי סעיף העבירה בה הינך מואשם בכתב האישום. מדובר בשינוי סעיף העבירה לסעיף אשר לא מחייב פסילת מינימום.

גם לכם יש שאלות חשובות בתחום המשפט והביטוח? כתבו לנו

הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל