מבחן: יונדאי סנטה פה החדש

יונדאי כבר מזמן הבינו מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה, לפחות בייצור רכבי פנאי גדולים. ארה"ב אולי פה ושם מתנדנדת על מצוקים ופיסקאליים, אבל זהו עדיין השוק הגדול ביותר לרכבי SUV כפולי הנעה ולכן כדאי להתאים את אלה לטעמם של אדומי הצוואר. אם כי עדיין נותר ללמד אותם דבר או שניים בנושא גודל המנוע שהם צריכים כדי לנסוע לחוגי הבייסבול עם הילדים, בטח כשמגבלת המהירות בעיר תקועה לרוב על 15 מייל לשעה.

אז אחרי שהסנטה פה הקודם השאיר פה חותם ראוי בשנותיו הארוכות, בא הדור החדש לישראל לפני שבועות אחדים ובו גם תקווה לכבוש גם את פלח השוק שלו. הסנטה פה התחדש לגמרי, שיפר עיצוב, רענן את תא הנוסעים וחיזק מנוע ועכשיו הוא מושך הרבה יותר מבעבר. אז בין כביש מושלג אחד לאחר רטוב, לקחנו אותו למבחן מקיף.

הדור החדש של הסנטה פה של יונדאי נראה טוב. לא עוד עיצוב מוגזם ומנופח, אלא כזה שמעביר תחושה של רכב מוקפד ונאה. בנוסף לכך, למרות שכבר הורגלנו לראות רכבי יונדאי על כבישי ישראל ולמרות שהוא חולק מאפייני עיצוב עם ה-i30 וה-i40, הוא מצליח למשוך המון תשומת לב מהסביבה ובזכות הגודל, גם לזכות בהמון כבוד.

עם זאת, הכניסה לתא הנוסעים שלו לא מלווה באותה תחושה של התפעלות בדומה לזו מהמפגש עם ההופעה החיצונית. הצבע הראשון שממלא את האישונים בפתיחת הדלת, לפחות ברכב המבחן הוא שחור. שחור ועוד שחור ורק פה ושם נגיעות של אפור וטיפה פלסטיק דמוי קרבון, שחור. הדשבורד עצמו בנוי היטב ומהודק כראוי למקומו, אבל במבט מעמיק, מוצאים בו ערב רב של חומרים ומרקמים שנותנים תחושה מעט מבולגנת וגם תפעולם של מספר מתגים ותאים (התא בין המושבים ותא הכפפות) מרגיש זול מדי. מנגד, אין שפע מתגים שממלאים את הדשבורד - את אלה מוצאים בעיקר על גלגל ההגה.

ההתמקמות מול ההגה נעשית בקלות בעזרת התפעול החשמלי וגם המרווח מצוין. מאחור המצב דומה, עם שפע של מקום לרגליים, מעט פחות לראש, אבל דווקא ברכב בגודל כזה, עם רוחב נדיב כל כך בפנים, ציפינו למצוא שלושה מושבים יעילים מאחור במקום שניים וחצי לערך. מנגד, מספר תאי האחסון ונפחם מצוין וגם תא המטען כאשר שורת המושבים השלישי מקופלת. כשזו פתוחה, ניתן להשתמש בה לטווחים בינוניים עבור ילדים שאינם זקוקים למושבי בטיחות ייעודיים ואל ייהנו גם ממיזוג אישי מאחור - חשוב מאוד בימי הקיץ החמים.

כבר זמן רב שלא חווינו תנאי מבחן גרועים כל כך לרכב - גשם בלתי פוסק, כבישים חסומים ומוצפים וקרח בכבישי הנהיגה המועדפים, אבל הסנטה פה החדש יצא גדול דווקא בקטעים אלה. זהו כמובן לא רכב ספורט שמצריך דחיקה למגבלות היכולת, וכשבוחרים לנהוג בו בשפיות, מגלים רכב נעים מאוד. טריקת הדלת מאחורינו משאירה אותנו בוואקום. החורף נשאר בחוץ, הרעשים לא מצליחים לחדור, כשבחזית נמצא מנוע קטן ונמרץ ובנינו לכביש נמצאים מתלים רכים בטעם אמריקני.

כן, הסנטה פה הזה שקט מאוד בנסיעה ולא משנה מה רמת איכות הסלילה שם מתחת, מה מהירות הרוח הנושבת מסביב ורק קולות הטיפות שמתרסקות על גג הזכוכית שלו מנגנות באוזן. גם ללא עזרת מערכת השמע האיכותית (אך מסורבלת להפעלה והמסך מסנוור בנהיגת לילה), צריך ממש להתאמץ כדי לשמוע את המנוע.

אם כבר הזכרנו את המנוע, העדר שמושך את המזחלת של סנטה קלאוס הקוריאני הזה מונה 192 סוסים וזה מכובד מאוד, אם כי כמעט בכל שלב של הנסיעה, נפחו הקטן של המנוע (2.4 ליטר, 4 ציל') מורגש מאוד. הכוונה היא שסוסים לא חסר, אבל מומנט כן, מה שיש למנועים גדולי נפח או לקטנים מוגדשים בשפע. לכן, כמעט בכל בקשה להעלות את מהירות הנסיעה, התיבה מגיבה (מהר) בהורדה של אחד ואפילו שלושה הילוכים. כוח משמעותי מופיע שם מעל 4,000 סל"ד, בסמוך מאוד לשיא המומנט (24.7 קג"מ ב-4,250 סל"ד) והוא מתגבר בנחישות, אבל הוא נאלץ להתמודד עם 1,800 קילוגרמים לפני נוסעים ומטען. זה כמובן מתבטא בזמן האצה מעמידה ל-100 קמ"ש של 11 שניות ובזמן של 8.5 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש וגם בצריכת הדלק שנעה במבחן שלנו בין 6.5 ל-8 ק"מ לליטר.

איכות הנסיעה ביונדאי סנטה פה החדש גבוהה מאוד. פשוט נעים לגמוא עמו מרחקים. המושבים נוחים ותומכים, המתלים רכים וגם מידת הצמיגים הגדולה עוזרת בבידוד הנוסעים מהשיבושים הרבים שבדרך. מדי פעם, במפגש עם חבטות חדות, המתלים מעבירים תחושה חלולה ומהדהדת, אבל לרוב לידי הנהג עוברת תחושה מוצקה.

גם הסנטה פה מצויד בתגבור משתנה להגה בשלושה מצבים לבחירת הנהג, אבל גם כאן מדובר בגימיק לעטיפת היגוי בינוני ומטה באיכותו. אנחנו העדפנו את מצב הספורט בכל תנאי השימוש שמעניק קצת פחות תגבור מלאכותי להגה ויותר משקל לחוש דרכו מה קורה שם למטה בגלגלים.

לכאורה, מתלים רכים בטעם אמריקני, היגוי חשמלי מוגבר בהגזמה ומבנה גבוה הוא מתכון בטוח לחוסר הנאה, אבל הסנטה פה מפתיע ביכולת הדינמית שלו ובכושרו להתמודד עם כבישים מסולסלים. רכינת הגוף תחת עומס פניות אינה מוגזמת, ההגה מעביר תחושה סבירה מהגלגלים, המנוע מושך בנחישות ומערכת ההנעה הכפולה הקבועה דואגת לניצול כל סוס וסוס בכל שלב. בהחלט מדובר כאן בעליית מדרגה ביכולות שמעידה על כך שהקוריאנים לומדים בקצב מהיר מאוד לקלוע לטעם הלקוחות שלהם.

הסנטה פה מעצם היותו רכב פנאי אמור לקחת אתכם גם אל מעבר לתחום הסלול. הנעה כפולה יש, מרווח גחון של 18 סנטימטרים גם יש ולמרות שהוא נועל צמיגי כביש טהורים, אין לו שום בעיה לנוע בנינוחות על שבילים כבושים. הקוריאני הזה שומר על רמת נוחות גבוהה גם בקטעים המנענעים של הדרך, אך לא היינו ממליצים לאתגר אותו בתנאי שטח מורכבים. ההנעה הכפולה שלו בונה מאוד על הסיוע האלקטרוני כדי לשמוע על האחיזה בגלגלים ואמנם יש לו בקרת ירידה במדרון ונעילה אורכית להנעה הכפולה, אבל בוץ ואבנים הוא לא אוהב. ממש לא.

כדי לזכות בתואר קדוש, על אדם לבצע שלושה ניסים. היונדאי סנטה פה אמנם לא עושה אף נס, אבל הוא כן מצליח להעביר תחושה מאוד טובה ומשביעת רצון בנהיגה בו. הוא נראה טוב, הוא איכותי ומוקפד, נוח מאוד לנסיעה, שקט בפני כל סוגי הרעשים, מרווח ושימושי והמנוע שלו, גם אם קטן נפח, מרגיש נמרץ. כשכל תכונות אלה מקובצות יחד ברכב אחד, מדובר בהצלחה.

אולם כדאי לזכור שצריכת הדלק אינה ידידותית במיוחד לארנק וגם המחיר עלול לבודד אותו בפסגה - לא משום שהוא לא הולם את מחירו, הוא כן, אלא משום שלא מעט אנשים יתקשו לשלם בין כ-230 אלף שקל ועד 267 אלף שקל עבור יונדאי. אבל כשמתגברים על המשוכה התדמיתית הזו ומגלים שבארץ מוכת המסים שלנו במחירים שכאלה, האפשרויות בסדר הגודל הזה אינן רבות, מדובר ברכב שבהחלט נעים להחזיק בחניה.

עוד על יונדאי בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל