צילום: רמי גלבוע
עריכה: רן צימט
הדיפנדר נהם במונוטוניות נינוחה, צמיגי המישלין נוגסים בתאווה בשלג העמוק. טיפסנו לאיטנו בשביל שהתחבא מתחת לשכבה עמוקה של שלג טרי. הנהיגה החורפית הייתה קסומה ומהפנטת, השלג הרך בולע את טרטור המנוע ומבודד אותנו משיבושי השביל. מערכת החימום נאבקה באדים הכבדים שעל החלון הקדמי, המגבים הקפואים חרקו, אבל שום דבר לא עצר את הקובייה הבריטית. בפסגת הר רם עצרנו את המכוניות ויצאנו אל האוויר הקפוא והנושך. הערפל הכבד לא איפשר תצפית ארוכת טווח, אבל כמה נהנינו מרגעי השקט הנדירים!
לא על זה חשבנו מוקדם יותר בבוקר, כאשר ישבתי עם אורי הראל על קפה הפוך ברמת אביב ג'. מולי גולן הצטרף אלינו ושאל בהתרגשות: "שמעתם? התחיל לרדת שלג!". האמת היא שהתכוונו לצאת לסיבוב חורף קטן, אבל לעלות עכשיו לרמת הגולן? בלי סוודר? החלפנו מבטים. גשם זלעפות ירד בחוץ אבל השעה הייתה עדיין מספיק מוקדמת; מצד שני, הרכב שעמד לרשותנו היה פאג'רו קצר וקשיש למדי עם צמיגי כביש, בלי הגבהה או כננת... ככה יוצאים למסע שלג? לא. ככה לא יוצאים אבל אנחנו כן יצאנו, כי לא התכוונו לוותר על עוד הזדמנות לעשות שטויות!
חשיפה לצפון הקפוא
אנחנו יכולים אולי לעשות שטויות, אבל אנחנו לא אידיוטים; עם פאג'רו סטנדרטי יכולנו רק להגיע אל השלג, אבל לא להתענג על מסע עבירות רציני. חייגתי אל רובי גולדשטיין ממטולה, ונעניתי בצהלה עליזה - "אהלן רמי, מתי אתם מגיעים? יש כאן שלג מטורף! אנחנו כבר שעתיים מטפסים עם כננות, בין נווה אטי"ב לחרמון!". מעכנו את דוושת הגז, וטסנו לכיוון צומת מחניים. זה המסלול האהוב עלינו להגעה אל השלג, כי כביש 91 מכניס אותנו בהדרגתיות אל ארץ הגבהים, מצמצם את הסיכון לפגוש קרח בוגדני על הכבישים המסתלסלים ברמת הגולן. לעתים מצטברים בכבישי הצפון מחסומי צבא ועומסים גדולים של מטיילים, אך לא כך הפעם: תחת אימת הפקקים וההצפות, נשארו תושבי המרכז ספונים במאורותיהם המחוממות. היה זה גם שלב מוקדם בהתפתחות הסופה כך שיכולנו לפנות שמאלה אל כביש 978, ולדהור צפונה לכיוון מסעדה.
הקילומטרים הראשונים היו רטובים, אבל מהר מאוד התחלפו טיפות הגשם בפתיתי שלג, ושולי הדרך החלו להלבין - שלג, הרבה שלג!!! המעבר המהיר מנוף ירוק ומבוצבץ אל השממה הצחורה מרגש אותי בכל פעם מחדש, וכך גם היום. בגובה 1,100 מטרים התכסו ענפי העצים בשכבת קצפת קפואה, וביער אודם כבר מצאנו מרבדי שלג לבן ובתולי לחלוטין. בדרך כלל אנחנו עוצרים ביער אודם, להפסקת קפה ראשונה; יש קסם מיוחד בקימוריו המושלגים של היער, מתוכם מגיחים עצי אלון בני מאות שנים.
כך בדרך כלל, אבל לא היום. משימתנו הראשונה הייתה ליירט את רובי ואת שועלי הצפון; אלה ג'יפאים צפוניים הנוהגים ברכבי שטח משופרים, נועלים צמיגי שטח, כננות ומכשירי קשר, כל מה שצריך כדי להתענג על הרפתקת שלג רצינית. ציפיתי למצוא אותם חוצבים קרח באיזה נקיק אימתני, אבל גיליתי אותם מנגבים חומוס במסעדה מחוממת במג'דל שאמס... הם התקלפו מבגדיהם הרטובים ולאחר שעות של שעשועי שלג, כבר היה קשה להזיז אותם ממקומם. כל שהיה נחוץ הייתה פרובוקציה קלה, שהכניסה אותם לאמביציה: "זהו?" שאלתי בזלזול מכוון. "קצת שלג ואתם נמלטים הביתה, איפה סיפורי הגבורה שלכם?". הייתה זו מניפולציה זולה, אבל היא עשתה את שלה; אני מכיר היטב את דובי הקוטב, הם לא יחמיצו שום הזדמנות לשוטט בשלג!
גברים במלכודת שלג
הגחנו אל הסופה שבחוץ - השלג לא פסק לרגע, נערם בשכבה עבה על המכוניות ועל הבתים. הכבישים כוסו קרח בוגדני, ופתיתי השלג התערבלו סביבנו, מצליפים בנו באכזריות. אנשי השלג נעצו מבט מזלזל בג'יפ העירוני שלנו, ואני נמלטתי אל הדיפנדר 90 של רובי. זה רכב קצר ומדליק, 'כמעט' סטנדרטי: הוא מוגבה במקצת, נעול ומשנורקל, יש כננת מסיבית וצמיגי מישלין דקיקים הנוגסים היטב בשלג הרך.
בשיירתנו היו גם הפטרול של אדוק, הפראדו של איציק, והדיסקאברי הקשיש של רון. אלה רכבי שטח מיושנים יחסית, אבל דווקא בגלל זה הם מסוגלים לצלוח ערבות שלג ואגני בוץ טובעניים. בשטח טכני הם תותחים, אבל על הכביש הם מתנהלים כג'אמוסים מגושמים. זוהי בחירתם הטבעית של אנשי שטח אותנטיים, בניגוד מוחלט לג'יפונים עירוניים המקובלים ברמת אביב ג', ממנה הגענו הבוקר. הג'יפונים חמודים על המדרכה מול בית הקפה, אבל כאן בצפון? הם ייכחדו מהר יותר מהדינוזאורים והממו?תו?ת הסיביריות!
אני מאוד אוהב לנהוג בשטח אבל כמה פשוט ונעים, להצטרף אל נהג מיומן המכיר את הסביבה! רכבי שטח משופרים יכולים להתקדם בשלג טרי בעומק עד כ-30 סנטימטרים, כאשר עיקר הקושי הוא לנהג המוביל. הוא חייב לנווט ולהישאר על שביל אותו קשה לזהות מבעד לשמיכה הצחורה, מפלס את השלג ומשאיר נתיב נוח לבאים אחריו.
רובי פצח בשיטוט רגוע בשבילים המבתרים את מטעי התפוחים, חורץ 'קוליס' צחורים בשלג העמוק. אתגרי עבירות רציניים יותר המתינו לנו בין הר רם ותל חרמונית, מעל ברכת רם. התקדמנו ועצרנו, טיפסנו וירדנו, איזה כייף! זכינו לראות את החורף במיטבו, עוצרים מדי פעם כדי לנשום אוויר צחור וצונן. אפילו הפאג'רו הפתיע לטובה - בבסיסו זהו רכב שטח מצוין עם הילוך כוח ונעילה רוחבית, כל שחסר לו היא הגבהה קלה וצמיגי שטח אמיתיים. אורי התקדם בקלות יחסית בשלג העמוק אבל פעמיים נזקק לחילוץ קצר. עם צמיגי הכביש, כל התחפרות דחסה את השלג הרך והפכה אותו למשטח קרח בוגדני. בטיול 'סולו' היינו נתקעים כאן עד הפשרת השלגים, אבל עם החבורה הצפונית? משיכה קלה בכננת, ואנחנו שוב בדרך.
לאחר כמה שעות שבענו מהזוהר הצפוני. המקומיים יגיעו הביתה תוך שעה, אבל לפנינו עוד שעות נהיגה ארוכות. יכולנו לחזור הביתה בכביש 99 היורד אל קריית שמונה, אבל העדפנו לחזור כלעומת שבאנו, בדרך הארוכה והמושלגת; ירדנו דרומה ב-978 שהעניק לנו עוד כמה קילומטרים של נוף מושלג. מפלסות שלג ניסו לפנות את הכביש, אבל לא יכולנו שלא להבחין בשכבת הקרח שהצטברה עליו - חלקלקה ומרושעת, נוצצת באורות המכוניות המגיחות מהערפל. נסענו בזהירות ובתשומת לב, מתמרנים בין מכוניות תקועות ורכבי צבא הבאים מולנו. גיחתנו הצפונית הייתה מענגת להפליא, אנחנו כבר מחכים לסופה הבאה!
טיול בשלג: עשה ואל תעשה
1. לטיול שלגים רציני, צא עם (לפחות) זוג רכבי שטח משופרים; חבילת המינימום היא נהג מיומן, צמיגי שטח 100%, מרווח גחון רציני, רצועות גרירה.
2. צא צפונה בהקדם האפשרי - מחר יהיה יום חדש, השלג יימס, וההמונים יציפו את הדרכים. תדלק לפני העלייה לרמה, לעולם לא תדע כמה זמן אתה עלול להיתקע בשלג.
3. מערכת 4X4 מקלה על ההתקדמות בכביש מושלג אבל אל תשכח - מבחינת בלימה, אין לך שום יתרון על פני רכב שגרתי. הגדל את מרחקי הבלימה, היזהר מנהגים אחרים המאבדים שליטה, אל תחנה במקום שמפריע לתנועה.
4. יותר מתמיד, בשלג, סע רק על שבילים מוסדרים ומסומנים; הסיבה אינה רק שמירת הסביבה, אלא גם ביטחונך האישי. מתחת לשלג מתחבאים שיפועי צד מסוכנים, שלוליות ענק ותעלות בוגדניות. באזורי הגבול יש שדות מוקשים, אנחנו לא רוצים לקרוא עלייך בעיתון! מסיבה זו, הניווט המדויק קריטי - חייבים GPS וקריאת שטח טובה, או מוביל המכיר היטב את השטח.
5. נהג ברכות ובעדינות; אין מה לתת גז, תכנן היטב פניות ושיפועי צד, אין טעם להוריד לחץ אוויר בצמיגים, נעילה רוחבית עלולה להיות מסוכנת. אל תהסס לצאת מהרכב ברגל, לבדוק את תנאי השטח.
6. בינינו, אנחנו יודעים שבסוף תיתקע. קח בגדים להחלפה, כפפות עבודה, את חפירה, ערכת קפה ומצלמה. תהנה!
עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב
ספרו לנו על חוויות השלג שלכם מהסופה האחרונה בפייסבוק של וואלה! רכב