קליאו RS טורבו, נהיגה ראשונה

הכבישים המסתלסלים במעלה הגבעות שבחצר האחורית של גרנדה הספרדית מרגשים ומלחיצים באותה המידה. מצד אחד, הם רצופי פיתולים שהמרחקים בניהם בקושי מאפשרים לנו להעלות הילוך ביציאה ומיד להורידו בכניסה לבאה ומנגד, הגשם שרחץ את ספרד באותו יום הפך אותם לחלקלקים מדי ועם כמות לא מבוטלת של פניות עיוורות ותנועה נגדית ספוראדית, זה היה כאמור מלחיץ.

בלי אסופת כל הגורמים המעכבים האלה, הקליאו RS החדשה מהדור הרביעי, עם המנוע המוגדש ותיבת ההילוכים כפולת המצמדים הייתה טורפת את האספלט הזה בעונג. אחרי שפגשנו את המכונית העממית שתגיע לארץ כבר שבחודש מאי הקרוב, שוב קפצנו לספרד כדי להכיר שלוש גרסאות חדשות שלה - גרסת סטיישן שימושית ונאה במיוחד (אך בסופו של דבר לא נהגנו בה), את הגרסה הספורטיבית RS וגם את גרסת ה-RS קאפ המהוקצעת יותר על גבי מסלול מירוצים, אז חגרו חגורות (אדומות) ולחצו על מתג ההתנעה.

כן, הצרפתים אוהבים שמות ארוכים, אבל גם מכוניות קטנות ושובבות. כך לפחות הם הרגילו אותנו בשלושת העשורים האחרונים. אולם רנו לפחות היו היחידים שלא זנחו את האהבה לנהיגה בדומה לפיג'ו-סיטרואן שהתבגרו מדי עם השנים. אני עדיין זוכר את ההתרגשות של הנהיגה הראשונה בתחילת העשור הקודם בקליאו ספורט (דור 2) על 167 סוסיה, את העפיצות של הדור השלישי ו-197 הסוסים שלו וכעת גם הדור הרביעי פה כדי להרשים באותה המידה.

אם להתחיל לשפוט לפי העיצוב, הרי שיש כאן פיצול - מהפכה אחת ואבולוציה אחת. ההתפתחות שייכת כמובן לעיצוב שלוקח את רנו צעד נוסף קדימה בשנים.

גרסת הספורט נראית דומה מאוד לגרסה העממית, אך מוסיפה את כל הפריטים המתבקשים, כולל פגוש אגרסיבי מלפנים שמאזכר מכונית פורמולה 1, פנסים עם נורות לד, חישוקי 17 או 18 אינטש שמאכלסים בלמים גדולים (מגיעים מהלגונה V6), ספוילר מוגדל על החלון האחורי ודיפיוזר עם שני אגזוזים בפגוש האחורי (זה לבדו משפר ב-80 אחוז את אפקט ההצמדה של הרכב לכביש במהירות גבוהה לעומת הרכב הרגיל).

המהפכה מגיעה בכך שלראשונה, גרסת הספורט תוצע אך ורק עם 5 דלתות - ללא גרסת 3 דלתות. אולם כדי לנסות ולצמצם את הפגיעה במראה הדינמי, ידיות הדלתות האחוריות הושחרו והוסתרו בצמוד לחלון הדלת. זה מצליח חלקית.

הוספה של זוג דלתות מאחור כמובן ששיפרה משמעותית את הגישה אל המושב האחורי. כבר לא צריך להשתחל כמו מתעמלת רומניה רק כדי להצטרף לנסיעה. יותר מכך, לקליאו החדשה יש תא מטען אמיתי ושימושי כך שבדרך למסלול אפשר לקחת גם צידינית גדולה עם שתיה קרה או מזוודה בדרך לוויקאנד באילת בלי קושי.

ההתמקמות מאחורי ההגה קלה. המושב אמנם מתכוונן ידנית (לא חשמלית), אבל הוא עושה זאת במספר מישורים וגם ההגה עצמו נע לעומק ולגובה בטווח רחב. שמחנו לגלות שגם המושב תומך היטב בצדי הגוף, שכן בקרוב מאוד נפעיל עליו כוחות צד חזקים מאוד. מנגד, לא היינו מתנגדים לקצת יותר תמיכה בגב התחתון.

כשמתחילים לנהוג מגלים מהר מאוד שלושה מוקדים בעייתיים למלאכת הנהיגה עצמה. הראשון, דופן הדלת השמאלית קרוב מאוד ומשענת היד פוגשת את המרפק בתכיפות גבוהה מדי בעת תפעול ההגה. השני, ברך ימין של הנהג נשענת כדרך קבע על החיבור הזוויתי של הדשבורד לקונסולה (מבנה עגול היה מציק פחות, או לחילופין תמיכה בולטת יותר לירכיים). ושלישי, קרבה יתרה בין דוושת הדלק לדוושת הבלמים שמקשה על לחיצה על הדוושה הימנית מבלי ללחוץ בטעות גם על הבלם. מאחר ומדובר ברכב אוטומטי, אין סיבה לקרבה שכזו (אם הייתה גרסה ידנית זה היה מעולה למשחקי עקב בצד אגודל) ובהמשך לכך, היינו שמחים להזיזה מעט שמאלה כדי לאפשר בלימה ברגל שמאל (טכניקת נהיגת מסלול) למעוניינים.

את העיצוב של הקבינה די אהבנו. המושבים לא רק חובקים, אלא גם נראים טוב, החגורות האדומות בהחלט מוסיפות לאווירה וגם תגי ה-RS שפזורים שם. אולם, דווקא ברמת האיכות והגימור מצאנו לא מעט פקשושים. לחצן התפעול בראש ידית ההילוכים מורכב כמעט ברישול, דיפון הגג לא מהודק לגמרי לנקודת המפגש עם השמשה הקדמית ובהפעלת לחץ על דיפון הדלתות, נשמע קול פצפוץ לא מחמיא.

אם נצטרך לבחור את התכונה הבולטת ביותר של מנוע ה-1.6 טורבו של הקליאו RS החדשה, הרי שזה הרעש שהוא מפיק. הצרפתים לקחו את הרעיון שהוצג בפולו GTI הקודמת (1.8T) - ממברנת סאונד שמעבירה את רעשי היניקה ישירות מתא המנוע אל תא הנוסעים. ואיך זה עובד? זה ממכר. פתאום מרעש מתכתי וקולני של המנוע האטמוספרי הקודם, מתנגנת מוזיקה שמשלבת רעש יניקה של לועות קרבורטורים כפולים ומגדש טורבו. מן "גרררר" ו-"ווווששש" שכזה. תענוג לאוזניים שברוב המקרים (מלבד שיוט נינוח באוטוסטרדה) מצליח להתגבר על הרעשים המוגזמים מהרוח והצמיגים.

אבל לא רק צלילים המנוע הזה מפיק, אלא גם 200 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-24.4 קג"מ שמושגים כבר ב-1,750 סל"ד. מנעד כוח שלא היה בכלל בלקסיקון של הדור הקודם שידע להפיק את אונו גבוה בסקאלת הסל"ד. אז את הריצה המהירה למעלה בסקאלה, מחליף המנוע בגמישות מרשימה בקומת המרתף ואין לנו שום כוונה להלין על כך. כוח זמין זה משהו שתמיד כיף לגלות ובכל סוג של נהיגה וכזה יש למנוע בשפע.

עם או בלי בקרת השיגור שלה (מסייעת לזינוק פוטוגני מהמקום), רמיסת הדוושה הימנית ממצב עמידה מביאה אותה תוך 7 שניות (לפי המדידות שלנו, 6.7 שניות לפי נתוני היצרן) מעמידה ל-100 קמ"ש, 5.8 שניות מ-80 ל-120 קמ"ש (4.5 לפי נתוני היצרן) ומהירות מרבית של 230 קמ"ש. נתונים טובים למדי שמושגים גם הודות לתיבת ההילוכים כפולת המצמדים החדשה של רנו. זו מעבירה הילוכים תוך 2 עשיריות שניה במצב הרגיל, תוך 1.7 עשיריות השניה במצב ספורט ותוך 1.5 עשיריות השניה במצב רייס, כמובל גם בעזרת מנופים מאחורי ההגה. רנו מספרים שבנהיגה שפויה, הקליאו תצרוך ליטר דלק לכל 15.8 קילומטרים.

אין זה דבר שגרתי למצוא כל כך הרבה טכנולוגיה במכונית קטנה כך שבנוסף לתיבה כפולת מצמדים ובקרת שיגור לשיפור הביצועים, בקליאו RS גם יש מתלים מתוחכמים שמשלבים שמן וגז לעבודה ספורטיבית מאומצת, מבלי לפגוע בנוחות הנסיעה ביום-יום וגם מערכת נעילת דיפרנציאל אלקטרונית לגלגלים הקדמיים המניעים. לא מדובר בנעילה של הציר הקדמי, אלא בדומה למצוי בגולף GTI החל מהדור השישי, המערכת מסוגלת להפעיל לחץ בלימה על הגלגל הפנימי בסיבוב אשר הסתחרר מעודף כוח, להעביר כוח אל הגלגל החיצוני האחוז ולאזן את מהירות הסיבוב של השניים כדי לשפר מאוד את יכולת היציאה מהפניה עם שפע של כוח בגלגלים הקדמיים.

וזה עובד. לא רק שהקליאו הזו מצליחה לצאת בכוח מפניות, ההגה שלה חד מאוד, האף שלה מחדד היטב לעומק הפניה וגם הישבן יודע להיות שמח כשצריך. אלה תכונות שקשה מאוד למצוא היום במכוניות קטנות וספורטביות. לשם ההשוואה, הקליאו מרגישה שובבה ושמחה כמו האופל קורסה OPC, אך פרועה פחות ונשלטת יותר מזו הגרמניה.

את האקשן האמיתי סיפקו לנו המארחים עם ההזדמנות לנהוג בגרסת ה'קאפ' הקיצונית אף יותר על מסלול גאודיקס שבספרד. מסלול שכונתי, כך אפשר לכנותו, אך מהסוג שכאן בישראל היינו מחבקים כמו ילדים. אורכו כ-4 קילומטרים והוא רצוף בפניות טכניות שמחייבות ערנות ודריכות. גרסת ה'קאפ' הונמכה ב-3 מ"מ ביחס ל-RS ה"רגילה" וגם בושינג קשיחים יותר וגם בולמים וקפיצים שהוקשחו ב-27 אחוזים מלפנים ו-20 אחוזים יותר מאחור וגם קאליפרים אדומים, כדי להכניס קצת צבע לחיים.

לא חשבנו אחרת, אבל גרסת הקאפ מרגישה מחודדת עוד יותר מהגרסה הרגילה. נכונה יותר, מהנה יותר. על המסלול הייתי שמח לקבל אותה קשיחה אפילו יותר, אבל אז המחיר בנוחות היומיומי היה טרמינלי. למרות שהעברנו עמה 10 הקפות בלבד על המסלול, אפשר לומר שגרסת ה'קאפ' צפויה לעשות חיים קשים לשאר הספורטיביות בקבוצתה עם יכולות הכביש החדות שלה. כך שיש למה לחכות.

הקליאו RS החדשה תגיע לארץ בסביבות חודש ספטמבר, אז אם חשבתם לרכוש מכונית ספורטיבית כמו פולו GTI, איביזה קופרה, אופל קורסה OPC או איזו אבארת', כדאי לשקול המתנה עד שהצרפתייה תגיע. אין בה גרסה ידנית וגם לא רק עם 3 דלתות, אבל הדבר לא פוגע בהנאה מהנהיגה בה וכן בהכרח משפר את השימושיות היומיומית בה.

עם זאת, אין לנו מחיר יעד לבשר לכם בשלב זה, שכן היבואן והיצרן נמצאים במגעים לכך. אך לכולם הדבר ברור - מדובר אמנם במכונית שתימכר בעשרות יחידות בשנה בלבד, אך בכוחה להשפיע על תדמית המותג כולו ולכן חיוני לזו לקבל מחיר תחרותי בקבוצה. אם הדבר יקרה, הרי שקבוצת הספורטיביות החמות בישראל עשויה לעבור ניעור מרענן.

עוד על רנו בוואלה! רכב