ראשית, כדאי לדעת שבישראל קיימים שלושה סוגים שונים של פסילת רשיון נהיגה: הראשונה מטעם בית המשפט, שמוטלת במסגרת פסק דין על עבירות תנועה. משך הפסילה נע בין ימים ספורים לשנים רבות ובמקרים חריגים אף לצמיתות, ע"פ חומרת העבירה ועברו התעבורתי של הנהג.
סוג נוסף הוא פסילה מטעם משרד הרישוי - מוטלת לתקופה בת 90 יום בעקבות צבירת 36 נקודות חובה (בגין עברות תנועה). השלישית היא פסילה מטעם קצין משטרה - לתקופות של 30, 60 או 90 יום עקב ביצוע עבירת תנועה המצביעה על מסוכנות מצד הנהג- החל מעבירות שכרות, תאונת דרכים שגרמה נזק או נחבל אדם, ותאונת דרכים קטלנית- בהתאמה.
פסילה מטעם המשטרה מוטלת כאמור על רקע מסוכנותו של הנהג כלפי ציבור הנהגים ושאר משתמשי הדרך וחומרת העבירה, לכן ברור כי הפסילה חלה על כל סוגי רשיונות הנהיגה המצויים בידו (כלומר, למרות שהשלילה הוטלה על עבירת תנועה שביצע בעת נהיגה ברכב מסוים, תיאסר עליו נהיגה בכל סוגי הרכב להם יש לו רישיון).
הפסילה מטעם משרד הרישוי הינה ענישתית, ואף היא חלה על כל סוגי הרשיונות אשר בידי הנהג. בפסילה מטעם בית המשפט, ניתן לעיתים לקבוע סיווג פסילה, אשר מתיר תחת הגבלים את השימוש ברשיונות אחרים שבבעלות נהג.
מהו סיווג הפסילה?
חוקי התעבורה קובעים כי פסילה חלה על כל סוגי הרשיונות שבידי הנהג, ולא רק על הרכב בו ביצע את העבירה. עם זאת, החוק מתיר עקרונית לבית המשפט סמכות ייחודית לסווג את הפסילה בנסיבות מיוחדות ובכפוף לשיקול דעתו.
בעבר, נטו יותר בתי המשפט להתיר שימוש ברכב מסוים בזמן הפסילה, על פי מידת מסוכנתו של הנהג בכביש, משך הפסילה שהוטלה עליו ועברו הפלילי והתעבורתי. לכך נוספו סווגים המפרטים כלי רכב יחיד וספציפי: שעות מסוימות, אזורים גיאוגרפיים ועוד, אשר רק על פי אותן התניות מורשה הנהג לנהוג. בין הנימוקים אשר הניעו את בתי המשפט לאפשר מרחב נהיגה כלשהו לצד הפסילה היו צרכי פרנסה, קשיים בריאותיים, בעיות אישיות ועוד.
נגד הסיווגים מועלות טענות רבות, בעיקר מצד התביעה המשטרתית, בכך שהסיווג מרוקן את השלילה מתוכן, שהרי כך ממשיך הנהג הפסול לנהוג, ואינו נענש כלל. לאור הביקורת, ולאור מדיניות ההחמרה הענישתית הרווחת, סיווג הפסילה הפך היום לנדיר יותר מבעבר והוא ניתן במקרים חריגים, בעיקר על כלי עבודה יעודיים כגון טרקטורים ומלגזות, ואף במקרים אלו ניתן למצוא לרוב מגבלות מפורשות לעניין מרחב הסיווג.
הסיווגים ניתנים בעיקר במקרים שעניינם עבירות קלות יחסית, נהגים בעלי עבר נקי או קל, ובנסיבות אישיות חריגות. במקרים של עבירות קשות, או בעבירות המוגדרות כ'מכת מדינה' אשר בהם יש מדיניות מיגור כמו נהיגה בשכרות, נוטים בתי המשפט על פי רוב להקשות עם בקשות סווג אף יותר מהנהוג.
למרות זאת, גם בתקופה האחרונה ניתן למצוא פסקי דין הנעתרים לבקשות סווג, כאשר לדעתו של בית המשפט ישנה הצדקה. כך למשל, ג', נהג עם ותק של 35 שנה ו -12 עברות תנועה קלות והואשם בנהיגה בשכרות. אשתו, חולה ומושתלת קוצב לב, העידה לעניין נחיצותו של ג' להסיעה לטיפולים רפואיים.
לאור עברו התעבורתי הקל ביותר, ולאור מחלת אשתו, השופטת פסלה את רשיונו ל-24 חודשים, אך קבעה כי לאחר 6חודשים יכנס לתוקף סיווג פסילה חלקי שיתיר לו להסיע את אשתו לטיפולים רפואיים וחזרה בלבד. בנוסף, ארבעה חודשים לפני תום הפסילה הורשה הנאשם לגשת למבחני רישוי לצורך היערכות לחידוש רשיונו.
במקרה נוסף בו נהג משאית הורשע בגרימת תאונת דרכים ופציעת הולכת רגל (בעודו נוהג ברכבו פרטי), התחשב השופט בכך שלנהג 20 שנות ותק כנהג משאית כמעט ללא עבירות, והסיק כי מאירוע יחיד זה אין להשליך על דרך נהיגתו.
החלטת בית המשפט הייתה לסווג את הפסילה לרכבו הפרטי בלבד. יש לקחת בחשבון כי מקרים אלו הם דוגמאות למקרים היוצאים מן הכלל, וכי גם המקרים בהם נעתר בית המשפט לסווג את הפסילה, רובם ככולם מתייחסים לכלי עבודה יעודיים, כגון מלגזות ומכונות ניידות למיניהן, ובתוך איזור מוגדר ותחום בלבד.
יש אלטרנטיבות?
ומה בנוגע לשימוש בכלי רכב אלטרנטיביים במהלך פסילת הרשיון כמו אופניים ממונעים, רכינוע (Segway), קלנועית ועוד?
בעניין זה בתי המשפט נוטים להכיר בקביעת החוק בעניין, לפיה, "רכב מנועי" הינו כל רכב המונע בכוח מכני מכל צורה שהיא. כלומר, הרכיבה על אופניים חשמליים, Segway או רכב שמונע על סוללה בזמן השלילה הוא אסור. במבחן המציאות, המשטרה אוכפת פסילה כנגד שימוש בכלים חשמליים 'כבדים', כגון רכב 'גולפית' חשמלי, אולם אינה אוכפת פסילה על כלים 'קלים' כגון אופניים ממונעים.
בתיק שנדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב כנגד נהג שנהג בגולפית בעת פסילה, נדחתה טענת נהג כי הגולפית מונעת על ידי סוללה ולכן לא נחשבת לכלי רכב מנועי. בית המשפט פסק כי ההגדרה ע"פ החוק פשוטה וכוללת כל רכב המונע בכוח מכני, ולכן כלולים בתוכה כל כלי הרכב המונעים באמצעות כוח מכני חשמלי, בניגוד לכוחות הפעלה אחרים, כמו לדוגמא כוחו של הנהג עצמו ברכיבת אופניים, אשר עליהם לא תחול הפסילה.
ועוד משהו שכדאי מאד לכל רוכבי האופניים לדעת:
ע"פ החוק, רשאי בית משפט להטיל שלילת רשיון על עבירה שבוצעה בעת נהיגת 'רכב'. יש לשים לב שהגדרת ה"רכב" רחבה מעבר למו?כ?ר לציבור, והיא כוללת בתוכה כל רכב הנע בכוח מיכני כלשהו, או הנגרר ע"י רכב (ואף ע"י בהמה), ומכאן שרכב הינו גם עגלה עם סוס, וכן - גם אופניים רגילים. כלומר, נהג שביצע עבירת תנועה בעודו רוכב אופניים (אפילו לא ממונעים) עלול לאבד את רשיון הנהיגה שלו על רכב.
*הכותב הוא עו"ד מומחה בתחום התעבורה, מכהן כסגן יו"ר ועדת התעבורה במחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין ומנהל פורום תעבורה באתר zap mishpati
עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב