נתחיל מהסוף. עבר חודש מאז קיבלתי את ה-300 הכחול ועדיין לא הצלחתי להבין לחלוטין מה בדיוק גורם לכך, שחווית הרכיבה שלי השתנתה. המהירות בסינגלים ובשבילים לא השתנתה, מנועי 300 שתי פעימות מוכרים לי היטב, המקומות בהם אני רוכב לא השתנו ותנאי הקרקע הם כמו כל שנה בעונה זו, אבל החיוך גדל.
הסיבה היחידה שחשבתי עליה עד כה, כנראה נמצאת בשינוי שחל אצלי בבחירת קו ההתקדמות לאורך המסלולים השונים. ה-TM גורם לי לחפש מהמורות וסלעים שמהם ניתר לשגר את האופנוע לאוויר ובמקומות רבים הוא גרם לי לפתוח נתיבים חדשים שעד היום לא חשבתי שיהיו מעניינים. המתלים, השלדה ותנוחת הרכיבה מקנים בטחון רב במצבים אלו ברמה יותר גבוהה מכל האופנועים שהיו ברשותי עד היום.
עכשיו נחזור להתחלה. מבלי לבדוק ולכוון את האופנוע, בניגוד לדרך שבה נהגתי עד היום באופנועים חדשים, הזדרזתי לצאת לשטח עם ה-TM החדש. צריך לזכור שמדובר באופנוע מקצועי המיועד למרוצים ולכן דורש תשומת לב לעשרות משתנים שיש לכוונם בהתאם לרוכב, סגנון הרכיבה ותנאי הסביבה, כגון: מנוע, מתלים, בלמים ועוד. לכן לא הופתעתי, כאשר הרכיבה הראשונה הופסקה בגלל פלאג ש"נשרף", בעקבות כיוון מאייד לא מתאים.
למזלי הפלאג של ההסקי, שעדיין נותר בפאוץ', התאים וכך הצלחתי להמשיך ברכיבה. כיאה לאופנוע שתי פעימות תחרותי, הוא דורש כיוון מאייד מדויק על מנת לעבוד כמו שצריך, במיוחד בקטעים טכניים ואיטיים. מכיוון שהאופנוע נמסר ללקוח ללא שום ספרות ו/או ספר טיפולים ועדיין לא נמסרו ללקוחות אופנועים כאלו בארץ, הייתי חייב להיות שפן הניסיונות עבור כיוון המאייד הנכון. לאחר בדיקה בפורום הרשמי של TM באיטליה הבנתי מה הכיוון המתאים ועם עוד כשעה של בדיקות ופרוקים חוזרים, מצאתי את הכיוון שחיפשתי.
למזלי מתכנני האופנוע חשבו על מי שיכוון את המאייד בשטח וכתוצאה מכך, ניתן להטות את המאייד על הצד, לפרק את הדיזות מלמטה ואת המחט מלמעלה, ללא פרוק המאייד מהאופנוע. עכשיו האופנוע יכול לעבוד כמה דקות על סל''ד סרק ו/או נמוך מאוד ובפתיחה הראשונה של הגז, לזנק קדימה ללא שום היסוס וגמגום.
חוזר 15 שנים לעבר
על מנת להמחיש את חשיבות כיוון המאייד ואת המורכבות שבביצועו, סיפור מעניין שקרה לי לפני כ-15 שנים באיטליה: המכונאי הראשי של FARIOLI באיטליה המוכר בכינוי FERRO (ברזל בעברית), השחיז את המספרים על הדיזות והמחט אותן הרכיב באופנוע של פאביו פאסולה ואמר לי, שפאביו שילם על כיוון של אופנוע אחד בלבד... למרות זאת, אני העברתי את הכיוון שמצאתי למוסך ליגל לטובת הכלל. את המתלים כיוונתי גם בעזרת אותו הפורום, אך מכיוון שהם פועלים היטב, עדיין לא התעסקתי איתם לעומק, כפי שבדרך כלל הייתי עושה באופנועים אחרים במיוחד בתחילת הדרך המשותפת ביחד.
ההתנעה מיידית בכל מצב בזכות כיוון המאייד הנכון ורגלית ההתנעה הארוכה וכאשר המנוע חם יש צורך לפתוח מעט את ידית הגז יחד עם הורדת רגלית ההתנעה. בהקשר זה אציין, שרגלית ההתנעה נוגעת במכסה המצמד בסוף מהלכה ומשאירה עליו סימן. פניתי בנושא זה למחלקת השרות של "ליגל" והם ממתינים לתשובה מהאיטלקים. זה לא משהו שמפריע לי לרכב וליהנות, אך דורש פתרון לטווח הארוך.
כבר מהפעם הראשונה שבה הכנסתי להילוך ראשון, לאחר ההתנעה עם מנוע "קר", שמתי לב שהגיר פועל בצורה חלקה במיוחד ואין צורך להעלות את הסל''ד בכדי למנוע את דימום המנוע בשילוב לראשון. גם במהלך הרכיבה הגיר פועל בצורה חלקה ומדויקת בצורה ראויה לציון.
מושך המון תשומת לב בשטח
לאחר כ-300 ק''מ החלפתי את שמן הגיר ולאחר בדיקת המגנט שבפקק הריקון לא מצאתי שום ממצאים מיוחדים, עובדה שמעידה על גימור טוב של כל חלקי הגיר.
החלפת מסנן האוויר דורשת את פרוק המושב, המקובע למקומו בעזרת שני ברגיי אלן משני צדדיו, שיטת חיבור קצת מיושנת. מנגד צריך לציין לטובה את אופן החיבור הנוח והמדויק בין מסגרת הפלסטיק עליו יושב המסנן לבין תיבת האוויר, שמונעת לחלוטין את האפשרות של טעות בהרכבה והרס המנוע בעקבות כך.
ה-TM הוא אחד מאותם אופנועים שלא מפסיק למשוך תשומת לב מהסביבה, גם אם הם לא מבינים בדיוק על מה הם מסתכלים. כל מי שראה את האופנוע התלהב מהמראה האלגנטי שלו ומרמת המכלולים שמהם הוא מורכב. שני החלקים היחידים שזכו לביקורות שליליות בתחום זה הם המשתיק הענק בצורת צינור פשוט ותושבת מספר הרישוי המגושמת. בניגוד למראהו, המשתיק יעיל מאוד והאופנוע במקור שקט מאוד.
מגן הגחון המסיבי שהורכב על האופנוע על ידי היבואן, עוטף את המנוע היטב גם מצדדיו ובולט רק כמה מילימטרים מהקצה התחתון של השלדה.
430 ק"מ בשטח
עד כה האופנוע צבר 430 ק''מ, כאשר מרביתם היו בקו 400, יער בן שמן עד פרוזדור ירושלים בעיקר בתנאי קרקע סלעיים וסינגלים טכניים מאוד. בשום מקרה לא הרגשתי שמשהו באופנוע מגביל אותי ברכיבה או גורם לי להוריד את הקצב, פרט לאגזוז הנוצץ שעוטף את המנוע ונמצא תמיד בסכנת מעיכה.
הזדמן לי גם לרכב באזור בתרונות רוחמה ושם לבדוק את ההתנהגות שלו בשבילים הפתוחים במהירויות גבוהות. הופתעתי מיכולת האופנוע מצד אחד להיות זריז בסינגלים הצפופים ומצד שני להיות יציב גם במהירויות תלת ספרתיות על שבילי האבק בצפון הנגב. באחת הרכיבות באזור נאות קדומים, החלטתי לבדוק את יעילות מערכת הקירור ואת העמידות שלי ועליתי וירדתי ברציפות שש פעמים את עליית הסלעים הארוכה של "אל מידיה" שמובילה לבריכת הדמעות. גם לאחר שאת מרבית הדרך בעלייה עשיתי בהילוך ראשון, צינורית העודפים של מערכת הקירור נותרה יבשה. זה בהחלט מעיד על יעילות מערכת הקירור, גם אם לוקחים בחשבון שהטמפרטורה באותו יום עמדה על 25 מעלות בלבד.
בניגוד להמלצת היצרן על תערובת שמן/ דלק של 3.5% אני מוהל לפי 2% ועדיין זה נראה לי יותר מידי עבור רכיבות סלעים איטיות. בחודש הבא מצטרף לחבורת הרכיבה שלי ק.ט.מ 300 2013 סיקס דייז ולכן ההשוואה המתבקשת בטח תהיה אחד מהנושאים עליהם אתן את הדגש בחודש הקרוב. עד אז, רכיבות מהנות ובטוחות.
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
מבחנים ארוכי טווח? רק בוואלה! רכב
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל