השקה: ניסאן ליף החשמלית. משפחתית אחרת

כששומעים את השם אוסלו, בירת נורבגיה, דבר ראשון (ואולי גם היחיד) שעולה לראש הוא טכס פרס נובל לשלום. אחרי זה אפשר לחשוב אולי על הפיורד המרהיב שלחופו שוכנת העיר וגם על דגי הסלמון שקופצים ממנו הישר כמעט לכל תפריט מקומי וכמובן שלל הבחורות הבלונדיניות הגבוהות. אבל לא רבים יודעים שאוסלו, גם אוחזת בתואר הלא רשמי של בירת המכוניות החשמליות בעולם. אלפי מכוניות הפולטות אפס זיהום, תשתית הולמת ועידוד ממשלתי הפכו את אוסלו לכזו ולכן אך טבעי היה זה מצד ראשי ניסאן העולמית לבחור בעיר כמקום השקתה של הניסאן LEAF החדשה.

נורבגיה כאמור אימצה בחום אל חיכה את המכוניות החשמליות וההתייחסות לכך היא בהתאם; המדינה מעודדת את השימוש ברכב חשמלי על ידי הקלה מהותית במיסים, חניה וטעינה חינם במרכזי הערים ונסיעה חופשית בנתיבי התחבורה הציבורית. כאורחים לרגע, אי אפשר שלא לקנא, בפרט לאור העובדה שאצלנו נראה שהמדינה עושה הכל דווקא כדי למנוע זאת. אגב, האבסורד הגדול או האירוניה, נעוצים בכך שנורבגיה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם שעושה את עושרה מזיהום העולם.

כך או אחרת, אחרי שחצינו את כל שמי אירופה, נחתנו בבירה הנורבגית ומצאנו עצמנו עומדים מול הניסן LEAF החדשה ומנסים להבין מה נשתנה בין הדור הראשון לשני.

להזכירכם, הניסאן LEAF היא מכונית חשמלית שנולדה ותוכננה מלכתחילה ככזו ולא אדפטציה של מכונית רגילה ש"חטפה זרם" וקיבלה מנוע חשמלי. את הדרך הקצרה מהמלון לחניון ההשקה אנו עושים במכוניות LEAF מהדור הראשון (זה שהושק ב-2010), יוצאים מהמכונית ונעמדים פנים אל פנים מול הדור החדש שנראה, הממממ ובכן, בדיוק כמו הדור הראשון! מסתבר שההבדלים, לא פחות ממאה במספר, נמצאים מתחת למעטה החיצוני. רובם מינוריים אבל כמה מהם משמעותיים מאוד שעושים את ההבדל הגדול בין הדורות.

השינוי המשמעותי ביותר בליף החדשה טמון ביחידת הכוח; בליף הקודמת מוקמה יחידת הטעינה וממיר המתח בתא המטען מאחורי המושבים האחוריים. למרות עובייה הצר של היחידה, היא תפסה את כל רוחב תא המטען ומלבד צמצום נפח תא המטען, לא ניתן היה להגיע למצב של רצפת הטענה שטוחה. בדור החדש, מערך המצברים (ליתיום יון) נמצא ברצפת הרכב כדי להנמיך ככל הניתן את מרכז הכובד ואילו המטען והממיר עברו קדימה. בכך גם הושגה חלוקת משקל טובה יותר הבאה לידי ביטוי בהתנהגות הכביש, וגם פינו שטח אחסון נוסף של 40 ליטרים בתא המטען (370 ליטרים מכובדים בסך הכל).

שינוי משמעותי נוסף הוא בדיאטה שהשילה 32 ק"ג ממשקל הרכב, כיול שלדה ומתלים שמשפרים את ההתנהגות ונוחות הנסיעה, פתח הטעינה עבר לחזית מכסה המנוע, זמן הטעינה עצמו התקצר משמעותית ויחד עם שאר השינויים, ביצועי הרכב השתפרו לכדי טווח נסיעה מקסימלי ללא טעינה של 200 ק"מ (175 בקודמת), מהירות מרבית של 144 קמ"ש (קמ"ש אחד פחות מהדור הראשון) ותאוצה מאפס למאה תוך 11.5 שניות (11.9 שנ' קודם), כך לפחות לדברי היצרן. אז יצאנו לאמת זאת.

על הצג הנאה שלפנים, אשר מספק את כל האינפורמציה הדרושה אבל שום דבר מבלבל או מיותר מעבר לכך, הופיע המספר 97% שביטא את מצב המצבר (24KW במצב של 100%). כבר בלחיצה הראשונה על דוושת התאוצה, מקבלים את התחושה שכוח לא חסר למכונית הזאת, חשמלית או לא. 110 כוחות הסוס ו-28.5 הקג"מ שמפיק המנוע החשמלי אולי לא עושים הרבה רעש אבל בהחלט גורמים לרכב לנוע בזריזות ובנחישות כל אימת שלוחצים על הדוושה.

אגב, לטובת אלה המתכוונים לנסוע לנורבגיה, שימו לב כי המהירות שם מוגבלת מאוד, שלל מצלמות ומכמונות פרוסות בכל ישורת ומאחורי כל עיקול, ניידות גלויות וסמויות אורבות בכל פינה והסבלנות כלפי חריגה ממהירות או עבירות תנועה היא מינימלית עד בלתי קיימת שקנסות בלתי סבירים לצדם. בהתחשב בכל אלו לא תיכננו לעבור את המהירות המותרת בשום שלב, אבל כשלחצנו על הדוושה הרכב הגיב מהר ויפה. אגב, בורר ההילוכים הנראה כעכבר מחשב, מאפשר לבחור בין מצב נסיעה רגיל D, לבין B לטובת בלימת מנוע בירידות תלולות ועושה זאת יפה. המתלים והשלדה, שכוילו מחדש בדור הנוכחי, עושים את העבודה טוב.

ספיגת המהמורות ושיבושי הכביש אולי לא ברמה של מכונית צרפתית אבל בהחלט סבירה. תגובת הבלמים חדה מדי וצריך להתרגל ללחוץ עליהם ברגש, ההגה מדויק אם כי חסר תחושה. מושב הנהג נוח, אבל משענת הגב מעט רכה. איכות החומרים של תא הנוסעים טובה, ההרכבה מוקפדת ודווקא הגוון השחור בו בחרו לרפד את תא הנוסעים נופל מזה הבהיר של הדור הקודם. בידוד תא הנוסעים לעומת זאת לא מושלם וניתן לשמוע בקלות וככל שהמהירות גוברת, את רעשי הרוח והגלגלים. מאחור ישנו מושב אחורי שמאפשר ישיבה נוחה לשני מבוגרים ואינו מעיק גם במרווח הגובה לראשים או האורך לברכיים.

גם כדי לאתגר את הצהרות היצרן לגבי הטווח המכסימלי וגם כי היה יום קפוא במיוחד, לא חסנו על שום כפתור או מתג חשמליים שמצוי במכונית ועוד בטרם יצאנו לנסיעה הדלקנו את כל האורות ברכב, הפעלנו את חימום תא הנוסעים, המושבים (הצלה) וההגה (רעיון נפלא), מפשירי האדים נקראו אף הם אל הדגל, הדלקנו את מערכת השמע המעולה של BOSE, מערכת הניווט כמובן שפעלה על גבי צג המגע הגדול ובקיצור – לא השארנו שום צרכן חשמל חסר תעסוקה. אפרופו צג, על מסך המגע תוכלו למצוא מצלמת רוורס ובנוסף גם צילום של 360 מעלות "ממבט על" להקלה על החניה.

עם כל אלה, ונהיגה בגבולות המהירות הממוצעת בעיר ובמחוצה לה (40-80 קמ"ש), הצלחנו לגמוע בקלות נסיעה של שעה וחצי רצופה בהם עברנו כ-60 ק"מ (תנועה כבדה, ערפל כבד עוד יותר ועצירות לצילומים) כשבאמתחתנו עוד נותרו די והותר אמפרים ויונים חיוביים להמשך נסיעה. נכון, ל-200 הקילומטרים המוצהרים, ספק רב אם הרכב יכול להגיע בתנאים שכפינו עליו, אבל לכלל מחצית ואף יותר, הוא עושה זאת בקלות.

כאשר המצבר מתקרב ל-20% האחרונים, הרכב מתחיל להתריע ולהודיע לנהג שכדאי לו להתחיל לסגור מערכות לא נחוצות אבל אין סגירה מערכות עצמית בשעת מחסור. האחריות היא של הנהג, בדיוק כמו שעליו לדאוג לתדלק את המכל במכונית בנזין רגילה וכאמור, ביעדים להם מתוכננת המכונית, היא עומדת בקלות ובכבוד. מי שיחליט לבדוק אם היא עושה חרמון אילת ב"לג" אחד, אישית אני מאחל לו שיתקע באמצע, כי לא לכך התכוון המשורר.

ניסאן LEAF היא הוכחה חיה ומצוינת לכך שרעיון המכונית החשמלית הוא מעשי. בשנתיים וחצי מאז הופיעה המכונית בדור הראשון, נמכרו ממנה בעולם קרוב ל-60,000 יחידות, 10,000 מתוכן באירופה. בנורבגיה צפויה ה-LEAF להיות המכונית החמישית הנמכרת ביותר ובאירופה כולה קיימות כ-20,000 עמדות טעינה, לעומת 12,000 אלף שהיו בה בשנה שעברה. המחיר לק"מ נסיעה "חשמלית" הוא מגוחך בהשוואה לזה של בנזין, פליטת המזהמים היא אפס וכשתחנות הכוח גם הן עובדות על גרעין או גז טבעי לא מזהם, הרי שכולנו מרוויחים.

לישראל צפויה הניסן LEAF החדשה להגיע במחצית השנייה של השנה וזה אומר במהלך החודשים הקרובים. כרגע טרם נקבע מחיר סופי אולם היא תמוצב מבחינת המחיר על ידי היבואנית "קרסו מוטורס" בפלח המשפחתיות הקומפקטיות, קרי מחירה צפוי לנוע סביב ה-130,000 שקלים פלוס- מינוס כשהוא יכלול גם התקנה וחיבור של עמדת טעינה אחת. הLEAF- החדשה מגיעה בשלוש רמות גימור – Visia הבסיסית ו- Acenta האמצעית שמצוידות בין השאר בחישוקי 16 אינץ' ו- Teknaהגבוהה שנועלת גומי במידה 17''. בנוסף, בימים אלו מתקיימים מגעים מתקדמים עם אחת מחברות הדלק הגדולות להצבת עמדות טעינה מהירות. אילו תשכיל המדינה לעודד את השימוש במכוניות חשמליות כשם שעושה ממשלת נורבגיה, תוריד עליהן את המיסים ותאפשר להם נסיעה בנתצי"ם, וחניה וטעינה חינם (חצי שעה טעינה מהירה ל-80% קיבולת) במרכזי הערים, הרי שאנו צפויים לראות עוד ועוד מכוניות כאלו שלא מרעישות ולא מזהמות, ממלאות את הכבישים אצלנו.

ביטול המיסים יכולים להביא את הניסאן LEAF לרמת מחיר של מכונית מיני ולתת לכולנו ליהנות ממכוניות שאינן מרעישות ואינן מזהמות. עד שזה יקרה, יעד המכירות לשנה הראשונה כפי שמצהיר היבואן בישראל הוא 100 מכוניות. מספר שהוא יותר סוג של הנמכת ציפיות ובדיקת היתכנות וכדאיות. הניסאן LEAF החדשה היא בהחלט בשורה מעודדת שמוכיחה כי יש למכונית חשמלית מקום לגיטימי על הכביש. השאר תלוי בפוליטיקאים.


עוד הרבה מבחני דרכים בוואלה! רכב
ניסאן בוואלה! רכב