פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדינה לא מגנה על רוכבי האופנועים

      משרד התחבורה לא לוקח בחשבון בתכנוני הכבישים את רוכבי האופנועים וההרוגים ממשיכים להיספר. אפשר לעצור את הסטטיסטיקה

      לרכב על אופנוע או קטנוע זה מסוכן, בעיקר לרוכב, והתפיסה, הקיימת לרוב לצערי, היא כי נהגי הרכבים הדו גלגלים הם גם האשמים בתאונה.
      אלא שתליית האשם בגורם האנושי הינה גישה חסרת אחריות, שטחית ומיושנת. בכל המדינות המתקדמות בעולם, כבר הבינו מזמן שהמדינה יכולה וצריכה להגן על אזרחיה בכבישים. המדינה עושה עוול לרוכבים ומתנערת מאחריותה להגן על כל משתמשי הדרך, כולם, ובעיקר על משתמשי הדרך החשופים. מתפקידה של המדינה להגן על רוכבי הדו-גלגלי. מדוע?

      תפקידה של מדינת ישראל אינו רק לסלול כבישים אלא גם לדאוג שכל כביש שקיים במדינה יהיה בעל תשתית בטיחותית גם לאופנועים - כולל צבע תקין ומעקות בטיחות וגדרות הפרדה, המותאמים גם לרוכבי האופנוע. על המדינה לקדם לאלתר מתן הנחות במע"מ ובמיסוי לאביזרי בטיחות מצילי חיים של רוכבי האופנועים. והמדינה יכולה וצריכה להקצות את המשאבים הראויים לכך.

      בשבועות החולפים נהרגו שישה רוכבי דו גלגלי, כאשר מתחילת השנה נהרגו על כבישי ישראל 18 רוכבי אופנועים וקטנועים, עליה של כ-38% ביחס למספר הרוכבים שנהרגו בתקופה המקבילה בשנה שעברה. עלותו של כל הרוג מתאונת דרכים למדינה, על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מסתכמת בכ 5.5 מיליון שקל. חייהם של רוכבי האופנועים, אם היו נחסכים, היו חוסכים לקופת המדינה קרוב ל-100 מיליון שקל. את הכסף יכולה וצריכה המדינה להשקיע בשמירה על חיי רוכבי האופנועים בכבישים, כדי שלא תצטרך לשלם, חס וחלילה, במותם.

      כשמדובר בתאונות דרכים- הכי קל להאשים את הנהג. הוא היה עייף, הוא דיבר בטלפון, הוא סטה מנתיב, הוא נהג במהירות מופרזת. כשמדובר ברוכבי האופנועים הטלת האשמה על הרוכב קלה עוד יותר. מדובר הרי בכלי רכב חשוף, יציב פחות, נטול שלדת ברזל ומסוכן יותר. כלי רכב שכל טעות קטנה בו- עלולה לגבות מחיר יקר.

      רוכבי האופנועים, ושאר כלי הרכב הדו גלגלי, הם אוכלוסיית משתמשי דרך שהולכת וגדלה. מדו"ח "אור ירוק" עולה כי בעשור האחרון גדל מספר האופנועים בישראל בכ-50 אחוז ומספר רוכבי הדו-גלגלי גדל בשנים אלה בכ-30 אחוז. מדובר ביותר מ-100 אלף משתמשי דרך שבחרו לרכב על אופנוע. אלא שמדינת ישראל אינה מתחשבת ברוכבי האופנועים.

      ממחקר גדול, ש"אור ירוק" הייתה שותפה בו, עולה כי התשתית של כבישים רבים במדינת ישראל אינה סלחנית ואינה מותאמת לצרכיהם של רוכבי הדו-גלגלי. בכבישים רבים מעקה הבטיחות, שתפקידו לספוג את המכה, לרכך אותה ולמנוע את התרסקות האופנוע, אינו מותאם לאופנועים והופך עבור הרוכבים למלכודת מוות. בכבישים רבים במדינה, הצבע, בו צבועים סימני הכביש, אינו תקין ואינו מונע את החלקתם של רוכבי הדו-גלגלי כשהכביש רטוב. ואם לא די בכך, הרי שמחירם היקר של אביזרי המיגון הבסיסים לרוכבים- מעיל, קסדה, כפפות ומגנים, מקשה מאוד על רכישתם.

      התוצאה עגומה - על פי נתוני דו"ח "אור ירוק" חלקם של רוכבי האופנועים, בקרב ההרוגים בתאונות דרכים, בשנת 2012, הסתכם בכ-13 אחוז, גבוה פי שלושה מחלקם בצי הרכב (4 אחוז). את הסטטיסטיקה הזו המדינה יכולה וצריכה לשנות.


      לאתר עמותת אור ירוק

      עוד בטיחות ונהיגה בוואלה! רכב

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל