פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המסים החדשים בדרך - והוזלת המכוניות רחוקה מתמיד

      מחירי הרכב החדש יוזלו ב-20 אחוזים לפחות? מה באמת הולך לקרות למחירי המכוניות בישראל בעתיד הנראה לעין?

      בימים האחרונים אנחנו מוצפים בפניות של קוראים מהמגזר הפרטי והמוסדי וכולם שואלים אותה שאלה פשוטה: האם מחירי הרכב החדש עתידים לעלות או לרדת בזמן הקרוב? האמת היא שאנחנו לא מקנאים במי שצריך לקבל בימים אלה החלטה לגבי רכישה של עשרות ומאות כלי רכב ואפילו לגבי רכישת כלי רכב בודד. כבר שנים לא נתקלנו בשטף כה עז של מידע סותר, לא החלטי ומוצף בשיקולי תדמית, שזורם ממקורות ממשלתיים.

      מסים ודאיים

      מצד אחד משדר האוצר זה כמה שבועות קולות של "הצילו, הקופה ריקה, חייבים להגדיל את המסים". אין לאף אחד ספק שחלק מגיוס המסים הזה יגיע משוק הרכב - הפרה החולבת הוותיקה. האוצר לא מנסה להסתיר את העובדה שבמחסנית המסים שלו כבר טעונה תחמושת חיה כמו "עדכון המס הירוק", "מס רכבי יוקרה", עליית המע"מ ואולי עוד כמה הפתעות בנושא מס הקנייה ובלו הדלק. אבל משום מה האצבע שעל ההדק מהססת וכרגע אין אפילו מועד רשמי להחלת הצעדים הללו.

      שר התחבורה הודיע השבוע שהממשלה קיבלה החלטה לאמץ רפורמת רכב "שתביא להוזלת מחירי הרכב החדש ב-20% לפחות". אמנם בענף קיבלו את ההצהרה הזו כמות שהיא - פופוליזם חסר אחריות - אבל לקוחות מהשורה, שלא בקיאים ברזי הפוליטיקה הפנים מפלגתית, לא יכלו להתעלם מהכותרות. אנחנו יודעים על מקרים לא מעטים של הזמנות רכב שעוכבו בימים האחרונים. ולפחות חברת רכב בורסאית אחת - דלק רכב - ספגה שלשום לאחר ההצהרות ירידה חדה של יותר מ-4% במחיר המניה, במחזור גדול.

      לטובת קוראינו המבולבלים, ננסה לעשות קצת סדר בבלגן בהתבסס על הנתונים הידועים. בכל הנוגע לצעדי המיסוי הצפויים אין לנו אלא להשתמש באמרה האמריקנית השחוקה: "יש רק שני דברים ודאיים בחיים: המוות והמסים". צעדי המס החדשים בתחום הרכב מתעכבים כרגע משיקולים של ישימות טכנית ומשיקולי תדמית, אבל הם בוא יבואו. זהו מקור מס עשיר ומיידי, שהגבייה ממנו (בניגוד למס הכנסה, למשל) היא מובטחת.

      יתר על כן, לאוצר יש כיום חלון הזדמנויות נדיר לבצע את צעדי המס הללו מבלי שהם ישפיעו בצורה דרמטית על מחירי הרכב לצרכן. הסיבה היא שערי המטבע, שמספקים כיום ליבואנים "כרית ספיגה" מסיבית. שער הין היפני לבדו נמוך כיום בשיעור מדהים של 21% בהשוואה לשערו לפני שנה בדיוק.

      בינתיים הוא לא בא לידי ביטוי במחירי הרכב הרשמיים לצרכן, כך ש"יבואני הין" יכולים לספוג כמעט את כל צעדי המס ועוד להותיר עודף. גם מצבם של יבואני האירו והדולר נוח מאוד כרגע. מובן שאף אחד לא מבטיח שזה גם יהיה המצב בעוד שלושה חודשים.

      מלך ללא ממלכה

      ומה לגבי אותה "רפורמה בשוק הרכב" שאמורה להוזיל את מחירי המכוניות בצורה דרמטית? כאשר יורדים לפרטים מגלים שהחלקים הם פחות מסך השלם. תיאורטית, יש ברפורמה הזו רק שני סעיפים שיכולים להוריד את מחירי הרכב בצורה כלשהי, וגם זה, אולי, בטווח הארוך מאוד: עידוד היבוא האישי ועידוד היבוא המקביל.

      היבוא האישי לא ממש מעניין את האזרח מהשורה. כפי שמעידים נתוני היבוא וכפי שגם "ועדת זליכה" כתבה במסקנותיה, היבוא האישי הוא תיחום סקטוריאלי לחלוטין, שמתמקד ברכבי יוקרה יקרים. גם אם תצלח כוונתו של משרד התחבורה למסד את התחום הזה וליצור ישויות מסחריות חוקיות, שייבאו "אישית" עד 20 מכוניות בשנה מלאי, עדיין מדובר בנישה שפונה למאיונים העליונים.

      אמנם הרפורמה המוצעת עתידה להפוך את שר התחבורה למלך הבלתי מעורער של תחום היבוא האישי, עם שליטה אישית ובלתי מעורערת על מתן רישיונות היבוא, קביעת סוג היבוא ואולי בעתיד אפילו כמות היבוא, אבל עדיין, מי ששולט באמת על שערי היבוא במדינה, שדרכם אמורים להגיע רכבי היבוא האישי, הוא המכס. בשנה החולפת המכס "עשה שריר" וסינן בקפדנות את בקשות היבוא והתוצאה היא ירידה דרמטית במספר רכבי היבוא האישי ב-2012 וירידה נוספת של כמעט 50% בכמות היבוא האישי מתחילת השנה, למרות כל ההקלות של משרד התחבורה.

      במילים אחרות, שר התחבורה אולי יהיה "מלך היבוא האישי", אך ללא שיתוף פעולה של המכס הוא יהיה מלך ללא ממלכה.

      קווים מקבילים לא נפגשים

      עוד אפיק ברפורמה החדשה, שאמור להוזיל את מחירי הרכב, כולל העממיים, הוא היבוא המקביל, כלומר יבוא מסחרי לא מוגבל מ"סטוקים", ולא באמצעות חוזה ישיר עם יצרני הרכב. כשקראנו על הפוטנציאל הגלום ביבוא הזה נתקפנו בתחושת דז'ה וו ולא במקרה.

      ניקח למשל את הודעתו הדרמטית של משרד התחבורה בנושא: "שוק הרכב לקראת מהפכה היסטורית: ממחר, לראשונה בישראל, ניתן יהיה לייבא רשמית כלי רכב המיוצרים על ידי אותו יצרן, באמצעות יותר מיבואן אחד. כך הודיע היום שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ... היבוא המקביל התאפשר לאחר שהשר כץ אישר לפני כמה ימים את הוראות הנוהל של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים המתיר יבוא מקביל של רכב... השר כץ ציין כי מדובר באחת הרפורמות החשובות ביותר שבוצע בענף הרכב בשנים האחרונות. לדבריו, על פי הערכות כלכלנים פתיחת ענף הרכב ליבוא מקביל צפויה לחסוך לציבור בין 500 מיליון ל-1.2 מיליארד שקל לשנה. 'מדובר בחיסכון הנובע מהצמצום הצפוי ברווחי היבואנים', הוסיף כץ... שר התחבורה הנחה את מנהל אגף הרכב במשרדו לסייע ככל שיידרש ליבואנים חדשים המבקשים להיכנס לענף הרכב ולפעול להסרת חסמים אפשריים גם מול יצרני הרכב בעולם".

      כל זה לא נכתב אתמול אלא באפריל 2010, לפני שלוש שנים בדיוק, ומאז, למותר לציין, מחירי הרכב רק עלו והיבוא המקביל לא התקדם לשום מקום. עוד ציטטה? "היבוא המקביל יטופל אך לא משם תצמח הישועה, שכן מחירי הרכש של היבואנים טובים מאוד". את זה אמר בינואר אשתקד ירון זליכה בעצמו, האיש שרוחו שורה על "רפורמת הרכב" החדשה.

      אמנם בימים אלה מבשילה יוזמה ראשונית של יבוא מקביל של דגמי פורד, אבל קשה לנו להניח שיוזמה אחד בלבד תביא לאותה ירידה מתוכננת של 20% במחירי הרכב החדש בארץ. וזה עוד לפני שהזכרנו את היכולת של יצרני הרכב הבינלאומיים לחסום יוזמות כאלו בתחילתן. קשה לנו לראות כיצד מחיל המשרד את סמכותו על היצרנים הבין לאומיים.

      שאר סעיפי הרפורמה עוסקים בעיקר בהגברת הרגולציה והשקיפות בתחום המוסכים והחלפים. למשרד התחבורה יש כוונות טובות בתחום הזה ובעולם אידיאלי הגברת הפיקוח והשקיפות אכן הייתה יכולה וצריכה להוזיל את החלפים. אבל בשוק תחזוקת הרכב, בדיוק כמו בשוק הרכב, קיימים שני "לקוחות על" - חברות הליסינג וחברות הביטוח - שמעוותים את השוק וגורמים לסבסוד צולב, כלומר ההנחות ל"גדולים" מכוסות מכיסם של "הקטנים" - הלקוחות הפרטיים.

      הרפורמה גם לא נוגעת במערכות היחסים בין היבואנים, חברות הליסינג, ובבעלויות הצולבות, לא נוגעת בהצעות לפיקוח על ההנחות. כאילו יד נעלמה הופיעה והסירה את כל ההמלצות "הבעייתיות" בנושא שוק הליסינג שהופיעו בדוח ועדת זליכה ובדוח של צוות היישום.

      בשורה התחתונה מדובר במהלכים רטוריים בלבד, ואין זה מפתיע שאת אנחת הרווחה שנשמעה אתמול מכיוון יבואני הרכב וחברות הליסינג, אפשר היה לשמוע כל הדרך לבנק.

      לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל