אומרים שאין שמחה כמו שמחה לאיד וכשנוחי דנקנר כבר התחיל להרגיש כמה קשה לגמור את החודש, רבים ספקו כפיהם באושר. בעקבות הקשיים הכלכליים, הטייקון הישראלי גם נאלץ לוותר על מכונית הפאר היקרה להחריד שלו ולהסתפק במכונית יוקרתית ברמה עממית יותר. כן, ככה זה כשמיליארדרים נאלצים להדק חור בחגורה. וכמו הבדיחה - מה אוכלים קניבלים בדיאטה? גמדים.
יצרניות הרכב למדו שאנשים אמידים בשעות דוחק דומים בצורכיהם לאנשים עממיים בשעות רווחה - שניהם מחפשים רכב יוקרתי מבית מכובד, אך נאלצים וצריכים להתפשר על סעיפים כמו רמת האבזור וכמובן כוח האש שבחזית. וכך, ב.מ.וו מציעים את ה-528, אודי את ה-A6 2.0T, מרצדס את ה-E200 ועכשיו גם יגואר נכנסים לתחרות עם גרסת בסיס חדש ל-XF המוכרת והוותיקה.
במקום מנוע V8 אימתני, תקבלו בה מנוע 4 צילינדרים מוגדש ובמקום אבזור עשיר מבית המלוכה, תקבלו מה שנראה כמו גרסת ציי הרכב של שוק היוקרה. יצאנו עם ה-XF הבסיסית ביותר להתרשמות.
יגואר כמו שכמעט מכירים
אפשר לשגר צפירות הרגעה ולצאת מהמרחבים המוגנים - אף אחד לא ידע שאתם נוהגים ביגואר XF הכי זולה שיש. למתבונן מבחוץ, יגואר זולה או יקרה, זו עדיין יגואר ומעצבי החברה השכילו שלא להדביק לה מראה פוגעני חלילה בתדמית המלכותית. זה אומר שה-XF הבסיסית נראית כמעט בדיוק אחד לאחד לגרסתה היקרה. רכב המבחן קיבל רק לשם חיזוק המראה גם דיפיוזר אחורי (מסיט אוויר בפגוש האחורי בין שני לועות האגזוז) שגם גורם לה להראות יותר ספורטיבית ממה שהיא באמת.
הנהגים שמסביב גם יכולים לראות את קצות המושבים לובשי העור, אך לא לראות שבמרב שטח המגע בגוף יש כעת אלקנטרה במקום עור ושהכוונון של המושב הוא רק חצי חשמלי - תנועת המסעד לפנים ולאחור נעשית ידנית ממש כמו ביונדאי שלכם. הנוסעים מסביב גם לא ישימו לב שלקחו לכם את גג השמש ושרמת האבזור הפנימית ירדה מאוד.
אל תעמידו פני מופתעים מכך שחלק גדול מהאבזור נעלם, על זה בדיוק נחסך הכסף שלכם. אבל כן תוכלו להתנחם בעובדה שלפחות נשארו בה חוגת הגיר העולה, פתחי המיזוג המכאניים ומסך המגע שבאמצע הדשבורד. גם המרחב הנדיב לארבעה נוסעים ומטענם נשאר ועדיין נעים לבלות בה זמן.
מה שטוב לפורד טוב ליגואר?
אחרי הקיצוץ באגף התפנוקים לנוסעים עוברים חזית, מרימים מכסה ומגלים מנוע שמגיע ליגואר מפורד. אבל לא סתם פורד, יגואר השכילו להצביע על אחד המנועים הכי מרשימים בהיצע של החברה האמריקנית בייסודה - מנוע ה-2.0 טורבו בנזין שממלא בגאווה את חזיתה של המונדאו טיטניום, הפוקוס RS ואפילו את זה של לנדרובר איווק.
בכל פעם שפגשנו את המנוע הזה, כמעט ללא קשר לרכב בו הוא הותקן, אהבנו את מה שיש לו להציע - גמישות מצוינת, כוח זמין, צליל נעים וכשצריך, אפילו צריכת דלק שפויה. גם ביגואר הזו דף הנתונים מספר על 240 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-35 קג"מ בין 2,000 ל-4,000 סל"ד, אבל התוצאה במציאות שונה לגמרי. יגואר התחכמו והחליטו להתעסק עם המנוע הכמעט מושלם הזה ולשנות את כיול הכוח שלו והתוצאה, מאכזבת.
ממנוע שמציע כוח מסל"ד אפסי, הוא הפך למנוע שמציע תגובה רופסת לכל לחיצה על דוושת הדלק שאינה רמיסה מלאה, הוא פתאום חושף השהיית טורבו וכשהכוח מגיע, הוא מגיע בהגזמה לא ליניארית. לא ברור מדוע זה כך, אבל היגואר הזו לא מצליחה להשתוות לאיכות תפוקת הכוח שמתקבלת מהמנוע הזהה בפורד מונדאו. ב-XF, למנוע הזה או שאין מספיק מרץ לזוז קדימה או שיש שאפתנות יתר, כך שדוושת הדלק מתפקדת לעתים כמו מתג ON ו-OFF.
ההתנהלות המהוססת של המנוע בהתחלת הנסיעה (מצריך לחיצה נחושה על דוושת הדלק), גרמה לכך שבמבחן שלנו צריכת הדלק לא הייתה חסכונית כמצופה - 7 ק"מ לליטר, למרות השימוש בתיבה עם 8 הילוכים. עם 1,660 ק"ג, גם זמן ההאצה ל-100 קמ"ש לא מרשים ועומד על כ-8 שניות. לפחות במבחן האצת הביניים המדמה עקיפה, המנוע וכוחו הרב אפשרו לה להגיע מ-80 ל-120 קמ"ש תוך 6 שניות.
בהתנהגות, זו עדיין יגואר
זהו המקום לחייך - כשהכביש מתפתל, היגואר הזו מזכירה לנו שלפעמים לא צריך כוח כדי ליהנות. באמת מזל, כי אין הרבה כוח כאן, אבל יש הגה שמרגיש טוב בידיים וגם התקנה של מנוע קטן וקל יותר בחזית, משפרת את הזריזות, החדות ויכולת הפניה של הרכב. ה-XF בכל גרסאותיה הצליחה להשאיר אותנו מרוצים מהאופן שבו היא מטפלת בכביש וגם הגרסה הזולה מיישרת קו כאן.
איכשהו, היגואריות ידעו כולן להפוך את עורך בהתאם לצורכי השעה - מחד להיות חדות ומהנות לנהיגה, עם הגה טוב והנעה אחורית מדויקת ומנגד, כשרוצים במכוון לעבור למצב נסיעה רגוע, גם להציע איכות נהיגה גבוהה ומפנקת. דווקא לזכותה של הגרסה הזולה ביותר, הקטנת החישוקים ל-17 אינץ' (18 ו-19 אינץ' בגרסאות היקרות יותר) שעליהן מולבשים צמיגים בשרניים יותר (235/55 R17) מסייעים לה לספוג חלק גדול מהמהמורות עוד בשלב הגומי, הרבה לפני המתלים.
עם זאת, המנוע הוא זה שמעט פוגם בתחושה, בדיוק בשל אותה תחושה לא ליניארית בתפקודו. כוח מתפרץ יכול להיות נחמד ואפילו מסעיר, אבל לא הדבר שרוצים לקבל באמצע פניה הדוקה בה נדרש כוח מדוד. התפרצויות הכוח המפתיעות של המנוע מצריכות מהנהג להיות קשוב ודרוך לתגובות המצערת וגם בקרת היציבות נדרשת להופיע ולהציל את המצב לעתים.
לא רעיון מקורי, ביצוע לא מושלם
יגואר לא המציאו את רעיון המנוע הקטן במכונית פאר. תשאלו את ב.מ.וו, אודי, מרצדס וכל יצרניות הפרימיום האחרות בנושא זה והן יגידו לכם שבשנים האחרונות, גם הלקוחות מעדיפים אותו יותר ויותר על פני הגרסאות החזקות. בעולם מפוקח אלקטרונית (מצלמות מהירות) וסביבתית וכשהלקוחות מוסיפים להתבגר, כוח כבר לא משחק תפקיד משמעותי בתנועת הרכב.
יגואר יכלו לשים כאן את היד העליונה עם ה-XF הבסיסית. מדובר במכונית מהנה לנהיגה, עם המון קסם אישי ואופי וגם תא הנוסעים שלה, למרות חסכנות וגילו המתקדם, עדיין נראה כמו המקום הנכון להיות בו, אבל הביצוע אינו מושלם. אינו מושלם בעיקר בשל הכיול החדש למנוע ולא בבחירתו. תג המחיר שלה מעמיד אותה במקום מאוד מושך ביחס למתחרות (395 אלף שקל), אבל האם הוא יספיק כדי לקדם אותה בתחרות? אנחנו מריחים כבר מבחן השוואתי בקנה.
עוד על יגואר בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
