לעיתים קרובות, כאשר שוטר עוצר נהג בחשד לנהיגה בשכרות, הוא מבקש ממנו לבצע בדיקת "נשיפון", בדיקה באמצעות מכשיר אלקטרוני שמספקת אינדיקציה לגבי האפשרות להמצאות אלכוהול בדמו של הנהג. אם המכשיר קבע שיש רמזים לכך, הרי שהשוטר דורש לבצע בדיקת ינשוף: בדיקה שמהווה ראיה של ממש, המספקת שיעור מדויק של כמות האלכוהול שקיים בגוף הנבדק.
הנוהל המשטרתי, קובע כי יש להמתין כרבע שעה במהלכן הנהג נמנע מכל פעולה אוראלית (למעט דיבור), בין הרגע שהנהג ביצע את בדיקת הנשיפון לבין בדיקת הינשוף. במהלך זמן ההמתנה, לרוב, מתבקש הנהג לבצע בדיקת "מאפיינים" שנועדה לאבחן את רמת ההשפעה של האלכוהול בגוף הנהג. במסגרת בדיקה זו, מבוצעות מספר בדיקות: הליכה על קו ישר, העברת אצבע לאף וכו'.
בפועל, ניתן עפ"י הפסיקה להרשיע אדם בנהיגה בשכרות או בנהיגה תחת השפעת אלכוהול על בסיס תוצאות בדיקת הנישפון ובדיקת המאפיינים. מחד, אם התברר כי על אף שבדיקת הינשוף הוכיחה כי שיעור אלכוהול מעל הרף המותר ובית המשפט פסל את הבדיקה מסיבה טכנית כזו או אחרת, עדיין מאידך, ניתן להרשיע את הנהג על בסיס האינדיקציות האחרות.
שינוי הנהלים
בעקבות הרשעה על בסיס דוח מאפיינים בתיק ארביב, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בו נטען כי דו"ח המאפיינים מהווה אקט חקירתי ככל פעולה חקירתית אחרת, שבעקבותיה אדם יכול למצוא את עצמו מורשע בדין כפי שקובע החוק. מסיבות אלה, יש להזהיר חשוד שכל מה שיאמר על ידו עלול לשמש בסופו של דבר כנגדו. לפיכך, גם במקרה של חשד מהסוג לעיל יש להזהיר את הנהג החשוד בנהיגה בשכרות כי בדיקת המאפיינים יכולה לשמש להרשעתו. הנחיה זו חשובה על מנת שיבחן את צעדיו ויקבל החלטה מושכלת.
בסופו של דיון בבית המשפט המחוזי, זיכה השופט את הנהג בטענה כי בדיקת מאפיינים אינה מהימנה ואינה נעשית במקצועיות. בנוסף, נקבע כי בסיום כל הליך בדיקת שכרות בה נמצא שיעור גבוה מהמותר של אלכוהול בדמו של הנהג לאחר מילוי כל הטפסים הרלוונטיים, על המשטרה ליידע את הנהג כי תוצאות הבדיקות יכולות כאמור לשמש כראיה כנגדו ולאפשר לו לסתור תוצאות אלו, גם באמצעות בדיקת דם בבית חולים.
אי הודאה באשמה
בעקבות פסק דין זה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון ע"י התביעה, במסגרתה המדינה ביקשה להפוך את החלטת המחוזי ולהרשיע את הנאשם.
בסופו של הליך, אישר בית המשפט העליון את זיכוי הנאשם ונתן לפסיקה תוקף מחייב, לפיה על המשטרה למסור לנאשם הודעה בזו הלשון:" כלל בדיקות השכרות שנעשו לך - ובכלל זה בדיקת המאפיינים, עשויות לשמש כראייה כנגדך לצורך הוכחת אשמתך בעבירות המיוחסות. עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום".
לאור החלטת בית המשפט העליון, הוגשה בקשה נוספת לדיון, ע"י עורך כפיר דור במסגרתה נתבקש בית המשפט לקבוע כי הטופס יימסר לנהג לפני ביצוע כל הבדיקות ולא בתום ההליך. לאחרונה, בית המשפט העליון קבע כי הנוהל יישאר על כנו, כלומר - שהטופס יימסר רק לאחר מכן.
בעקבות החלטה זו, יש ליידע את הנהגים שעפ"י חוק אין הם חייבים לבצע בדיקת נשיפון ומאפיינים. המשמעות היא, כי הסירוב באופן עקרוני אינו מהווה הודאה באשמה. מנגד, אי הסכמה לבצע בדיקת ינשוף או בדיקת דם משמעה הודאה באשמה, על כל המשתמע מכך.
בד בבד, יש לקחת בחשבון כי נהג שלא שתה אלכוהול וסירב לבדיקת נשיפון, מחשיד את עצמו כמי שנוהג תחת השפעת אלכוהול, ועלול להידרש בעקבות סירובו להמשך בירור תוך כדי ביצוע בדיקות נוספות. אי לכך, בכל אימת כי הנהג לא שתה משקה משכר, מוטב כי יסכים לביצוע הבדיקה ויחסוך לעצמו ולמשטרה זמן יקר.
חשוב להדגיש: נהג שבדמו קיים שיעור אלכוהול כזה או אחר, מוטב לו לדעת כי הוא אינו מחויב לבצע את בדיקות האינדיקציה, ואי ביצוע בדיקות אלו לא ישמשו כראייה מפלילה כנגדו. אולם, אם זה יחליט לבצען, עלול למצוא את עצמו מורשע בדין רק על בסיס תוצאות בדיקות אלו. חשוב לזכור כי אי הסכמה לביצוע בדיקת ינשוף או מתן בדיקת דם, כמוה כהודאה באשמה.
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
לאתר של עו"ד אלעד שור
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל