בטח הבחנתם מידי פעם בסלוגן העולמי של קיה המתנוסס על שלטי החוצות: "The power to surprise". המוטו הזה, שמלווה את החברה תקופה ממושכת, די משקף את מצבת המכוניות של המותג הדרום קוריאני במאה ה-21, ואת המסר שקיה מנסה לשדר בחמש השנים האחרונות אחרי הרפורמה שהתחוללה בינה לבין יונדאי.
מלבד תת קטגוריות מוגדרות, כמו ספורט קיצון או ג'יפים קשוחים (גם לחלק מאלה היא תגיע בעתיד), קיה פעילה בכל סגמנט על המפה, ואפילו מנהלת בו קרבות התשה מול המתחרים שתולשים שיערות בניסיון להתגבר על העיצובים האטרקטיביים של פטר שרייר.
ההפתעה, כפי שעולה מהסלוגן, היא בעצם הפוכה, כי ככל שהזמן נוקף כך מדד ההשתאות מהקידמה של קיה מתפוגג ומתמזג עם מה שכולם כבר יודעים - נגמרו ההלצות. גם הקארנס החדש, דור רביעי, נכנס לשלב הרבה יותר משמעותי בחייו. אחרי ששירת את קיה מ-1999 במנעד שווקים בהצלחה חלקית - אבל היה נחות משמעותית מהתוצרת האירופית או היפנית, הוא מצויד בכלים מודרניים, עיצוב, איכות ויכולת.
כמה חודשים לפני שקיה תשחרר מספר דגמים נוספים, כולל ספורט קופה GT וקרניבל, הקארנס הוא ככל הנראה הרכב האחרון בגליון של שרייר שמקבל את כל העדכונים הטכנולוגיים והקוסמטיים שהפציעו לפני שלוש שנים. בישראל, מבחינת קהל הלקוחות המקומי בכלל ושל קיה בפרט - ונוכח העידרותו המורגשת, לגיטימי יהיה להתייחס אליו כאל עולה חדש - ויש לך סיבה מוצדקת.
הכול מההתחלה
כדי ליצור הבדלה ישירה בין הקבוצות, אפשר לקבוע ולומר שהקארנס הוא מיניוואן קומפקטי (גם מיקרוואן זה בסדר). הוא מתברג בין מובילי נוסעים גדולים מאוד למכוניות סטיישן מרווחות עם שבעה מושבים, אך עושה זאת עם הנדסת אנוש ותכנון שלדתי קצת יותר חכם, שמציע מרחבים משופרים עם התחשבנות מחויבת המציאות על מי שיושבים בשורה השלישית.
מחד, העיצוב של הקארנס הוא לא משהו שתזכרו אותו לדורות הבאים, והוא די מתפזר לו בין המכוניות העממיות על כבישי הארץ. מצד שני, בגלל שאינו גבוה וגמלוני (1.6 מ'), הוא הרבה יותר שוטף בהופעתו החיצונית ורהוט מבחינה אסתטית, ואף דומה יותר למכונית סטיישן ספורט שניפחו אותה כמו בלון. במילים אחרות, קארנס נראה טוב וסולידי, ואינו נופל קורבן להופעות השמנות והעגלגלות של המיקרוואנים המיושנים.
שלוש שורות, אבל מה יהיה עם תא המטען?
הקבינה של הקארנס יכולה להפתיע לטובה ולשלילה (שוב חוזר העניין הזה של הפליאה). יש בקארנס החדש מידה רבה של מחשבה בהיבטים השימושיים על מרווחים בחלק החזיתי, במיוחד לרגליים, הברכיים והמרפקים, יכולת האחסון ושדה הראייה - שמצטיין בראות קדימה (ולא מבריק לכוון האחורי). הוא גם עובד באיכות חומרים גבוהה על כלל המשטחים שלו, בפרט בקומה העליונה מעל הקונסולה והדיפונים על גבי הדלתות.
כשנכנסים לעניינים, מגלים כי הצג המרכזי, לוח המחוונים והפקדים מגלגל ההגה, הופכים את השליטה על הקארנס לדבר קל שבקלים, גם אם קצת שחור לכם בעיניים מהגוון האחיד. מעמדת הנהג, אתם נוגעים בכל מתג חשוב ומתפעלים את בקרת השיוט, השמע והבלו-טות' בלי להתבלבל בין כפתור כזה לאחר, וזו עוד ראייה לכך שקיה מבינה את הצורך בהנגשה. מערכת השמע, כאן בגרסת ה-EX מספקת סאונד עמוק ונעים באופן יחסי, וכל מה שצריך לעשות זה להסיר את כיסוי המגש ליד בורר ההילוכים ולחבר את הסמארטפון והמכשורים לכניסות ה-USB וה-AUX.
הקארנס קצת יותר קומפקטי מקודמיו, אבל בסיס הגלגלים שלו צמח ב-5 ס"מ אל 2.75 מ'. בשורה השנייה זה בהחלט מורגש בזכות שלושה מושבים עצמאיים נעים על מסילות, משום שאפשר להתרווח גם אם מלפנים שני כרסתנים גבהי קומה, ולהתקרר בניחותא באמצעות פתחי המזגן ובקרת האקלים המצוינת.
אולם, השורה השלישית שוב מעלה את סוגיית הניצול. בקיבולת מינמאלית, היא תתאים רק לילדים קטנים מאוד, צרי היקפים, ואם אכן אתם מסיעים שבעה נוסעים מוטב כי תשכחו מתא המטען: הנפח המרבי - בקיפול כל השורות, מציע 1,650 ל' או 492 ל' ללא השורה האחרונה, אבל בשימוש מלא בשלוש השורות, לכל היותר תוכל להעמיס בו שקית מהסופר או תיק עבודה בסיסי (103 ל'). קיה מנסה לענות על החוסרים הללו עם תאי אחסון נוספים, כולל תתי מגשים אבל זהו פתרון סמלי בלבד שלא מצליח לרכך את האכזבה.
מנוע, ביצועים
לבד, או בצוות של ארבעה נוסעים נוספים ברכב, המנוע של הקארנס עמד (כמעט) בכל המטלות שביקשו ממנו לבצע בעיר ומחוצה לה. יחידת ה-2.0 ל' GDI המשותפת לרכבי הפנאי של קיה ויונדאי, מפיקה כאן 166 כ"ס ב-6,500 סל"ד ו-21.5 קג"מ ב-5,400 סל"ד. טורבו כמובן נעדר ממנו, אבל בהחלט יש מרץ ותיבת הילוכים מצוינת שנכונה לעבוד קשה ומתנהגת למופת.
הקארנס, על פניו, ובתור מיקרוואן, לא אמור להציע לכם חווית נהיגה מהירה במיוחד. אלא שדווקא במקטעי המבחן ליחידת ההנעה, הוא הצליח לנפק תוצאות יפות על משקל של 1.7 טון (עם נוסעים). את ההאצה ל-100 קמ"ש סיים מתחת ל-10 שניות בכל הניסיונות, ורק בהאצות הביניים קצת התקשה לספק תגובה מידית, שכן את המומנטום הוא צובר קצת אחרי 3,600 סל"ד.
התיבה האוטומטית, לה 6 מהירויות, פועלת בצורה חלקה וללא נפילות מהותיות בין העברות ההילוכים. הקארנס שש לטפס גבוה בטורים כשכל העת הזו, נשמר המקצב המרשים על הכביש ואל תחומים תלת ספרתיים מחוץ לחוק אתם עלולים לגלוש בלי לשם לב, שכן המנוע גם חרישי בנוסף לכל מעלותיו.
התנהגות: לא מפחד מאתגרים
במעלה ובמורדות הגלבוע, הקארנס החדש מפגין התנהגות כביש צייתנית, שאולי אפילו מתעלה על זו של הסיד סטיישן המעולה. למרות ממדיו ומשקלו, הקוריאני החביב הזה נכון להעברות משקל קיצוניות, בלימות חריפות, ולא פוזל החוצה בתת היגוי נוראי, אלא מקפיד לשמור על הקו הפנימי ולופת את הכביש בצורה בטוחה ומאוזנת.
שוב, זה די מעניין להחשף אל תכונות כאלה במובילי נוסעים, אבל עושה רושם שהנחישות של קיה להתעמת מול האירופים דווקא בחלק הדומיננטי שלהן, באה לידי ביטוי בניסוח נימוסי הכביש של המכוניות המשפחתיות המובילות שלה.
בנוסף לעבודת המתלים המרשימה, הקארנס גם מצליח להעביר תחושה די מגובשת מכוון גלגל ההגה. מערכת הפלקס-סטיר על שלושת מצביה יכולה לתרום משהו לכאילו קשיחות במצב 'ספורט', אבל גם בשני מצבי הניהוג האחרים המדמים 'נוחות' או מצב 'נייטרלי', הקארנס מגביר את הקשיחות במהירות גבוהה, ומפחית אותה כשנדרש תמרון במקומות צפופים.
ואם כבר פקקים, אז בעיר הסואנת הקארנס עוד יותר טוב, גם בשיכוך המהמורות וגם בהתנהלות בין ערימות המתכת מסביבכם. הריסון, בסך הכול, לא מעביר את הבורות והבקעים היישר לישבן אלא מבטל אותם ביעילות גבוהה, כאשר את הסייג לכך מוצאים רק בשורה האחרונה בעת מעבר על סלילה גרועה במיוחד. באמפים אגב, הוא אוכל בלי מלח, במיוחד את הגבוהים שבהם.
בסיום מקטעי הנהיגה, היו קצת חילוקי דעות לגבי צריכת הדלק נוכח השימוש בו; בנהיגה תובענית, כולל שיטוט ארוך בפקקים, הקארנס מחזיר בממוצע כ-8.3 ק"מ לליטר, בעוד בנסיעה בינעירונית מדובר על כ-12.5 ק"מ לליטר. בהתחשב בכך שזוהי יחידת 2.0 ל' בנזין, אי אפשר לסחוט ממנו נתונים הרבה יותר טובים.
תמורה למחיר, מה עם המושב השלישי?
בשלב מסוים, אחרי שנוהגים בכמה וכמה מכוניות תוצרת קיה, מוטב יהיה להפסיק לעמוד מופתעים נוכח ההישגים שהחברה חונכת בכל דגם חדש שעולה על הכביש. בין אם זו מיני (פיקנטו), משפחתית (סיד) או משפחתית גדולה (אופטימה), המפנה אותו החלה לפני כמה שנים, מגיע בימים אלה לנקודת השיא, לפחות במחזור הנוכחי.
גם הקארנס החדש מיישר קו עם המשפחה; הוא רכב משפחתי יעיל, נוח, דינאמי, מאובזר וקל לשימוש, מציע שפע תאי אחסון חכמים, הוא בולט ביכולת הכללית הכביש, בתא הנוסעים ובאווירה שהוא משרה על היושבים בסיפונו.
ועם זאת, הקארנס קצת מתקשה להתיישב בבטחון על המשבצת החמקמקה של "רכב עם 7 מושבים". הקו הדק הזה, שמפריד בין מיניוואן אמיתי למיקרוואן, מונע ממנו לרכוש משפחה בת שבע נפשות, כי אם כל בני הבית יושבים ברכב - מי סוחב את המיטלטלין ועגלת התינוק בתא מטען שכל שנותר ממנו הוא 103 ל'?
במובן הזה, ובתג מחיר של 164 אלף שקלים, הקארנס הוא בעיקר רכב שמציע חבילת "חצי פנסיון", ומאוכלס בקבוצה שעליה נמנים כלי רכב כמו אופל זפירה, טויוטה ורסו ושות'. זוהי חבורה תחרותית שעושה חיים קשים לכל מתמודד חדש, אבל הקארנס, בפעם הראשונה, לא מפחד להסתכל להם ישר בעיניים.
עוד הרבה מבחני דרכים בוואלה! רכב
עוד הרבה על קיה בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל