בורקס בולגרי בניחוח עמק יזרעאל

שדה התירס הירוק ריצד בזווית עיני, בעודנו מתקרבים במהירות אל סדרת מהמורות מאיימת. באופן רגיל הייתי מוריד מהירות לכ-30 קמ"ש אבל על סיפון מכונית המרוץ האטתי רק לסביבות 50 קמ"ש; לפתע התנשא באוזני קולו של רז היימן, אדם שקט ונינוח בדרך כלל: "סע רמי, סע! תן לו גז, את האוטו הזה נוהגים כמו אופנוע!" הצוללת הצהובה גיהצה בקלילות את הבאמפים הגסים, בדרכנו לעוד סיבוב ניצחון בשדות העמק. מאוחר יותר ידגים לי רז איך לחלוף על פני אותן מהמורות במהירות 80-70 קמ"ש, ואז גם הבנתי איך הוא והלל כל כך מצליחים במרוצי הראלי - נוהגים מהר, לא טועים בניווט, בוודאי שלא מאטים לפני בורות.

רז והלל פעילים בספורט המוטורי קרוב לעשרים שנה, ומזה שמונה שנים הם חולקים את 'הצוללת הצהובה' אותה בנה הלל סגל במוסך הטרקטורים שלו בקיבוץ 'היוגב'. הצוות זכה בכל גביע אפשרי בישראל, אבל פסגת הישגיו היא ניצחון בקטגוריית "רוקיס" במרוץ "פריס דקאר" המיתולוגי, שתי זכיות ב"ראלי דרך המשי", "פריז איסטנבול", "באחה 1000", ראלי הפרעונים, ראלי תוניס, ראלי האמירויות ועוד. עם רשימת הישגים כזו יכלו החברים מהעמק להרים קצת את האף, אבל ממש לא; רז והלל הם בחורים שקטים וצנועים, עושים את שלהם בשקט ובניחותא.

לאחר כל היעדים האקזוטיים, מתבקשת השאלה - מה יש לכם לחפש בבולגריה? על כך שש רז לשטוח את משנתו; לצאת לפריס-דקאר עם רכב מבנייה עצמית, זו הפנטזיה האולטימטיבית. אבל עבור צוות ישראלי, זהו אירוע של פעם או פעמיים בחיים - במקרה הטוב. עלויות ההכנה וההשתתפות ל"דקאר" מגיעות לכמיליון שקלים, מבלי לקחת בחשבון את מחיר רכב המרוץ. לכן צריך לחתור למזיגה של תחרויות נגישות יותר והעולם המוטורי של מזרח אירופה, הופך לזמין ואטרקטיבי.

תקציב צנוע יחסית של כ-80,000 שקלים מאפשר להתחרות בעולם הגדול, ולחכך אגזוזים עם מתחרים אירופאים. האופציה האירופאית הופכת לאטרקטיבית עוד יותר, לאור המצוקה הגדולה של הספורט המוטורי בישראל, מצוקה שרק החריפה בעקבות כניסת חוק הספורט המוטורי; כמה חבל!

רז והלל מציינים בסיפוק כי בכל שנה יוצאים ישראלים נוספים להתחרות בבלקן, והשנה יהיו שם גם גל שחם ובן לאוטרבך עם ה-זיבאר RC (מוצר חדש מסדנת עדו כהן), ניצן ועידו שקל ב-1 T"טלפארמה" ושני אופנוענים: דורון וינטר ועומר שושני. ראלי הבלקן נמשך שבוע שלם וכ-2,000 ק"מ, והוא תובעני מאוד לרכב ולצוות. מהירות הנסיעה אינה גבוהה, רוב הדרך נוהגים בהילוך שני או שלישי; אבל אין רגע דל, המסלול מתפתל ומסולע, העומס על הבלמים והצמיגים גבוה מאוד, אין מקום לעשירית שנייה של חוסר ריכוז. הניווט מתבצע בעזרת ספר-דרך וללא GPS, מה שמטיל קושי ואתגר נוסף על הלל הנווט. מארגני הראלי גילו פתיחות כלפי הצוות ואפשרו להם לוותר על הפרולוג, שייערך ביום הכיפורים; מבחינתנו, אומרים רז והלל, אנחנו מייצגים את המדינה, ולא ננהג בפרולוג. המחיר הוא שלמחרת היום יזנקו אחרונים, וייאלצו לעקוף מתחרים רבים.

לאחר שנהגתי ב"צוללת" כמה עשרות קילומטרים, אני מחזיר לרז את ההגה ומתענג על נהיגתו הזורמת והנקייה. הנהיגה של רז רגועה ויעילה - הוא נוהג מאוד לא אגרסיבי, משרטט קווי התקדמות מעוגלים המתחשבים בפני הקרקע, לא מושך הילוכים; עם מנוע טורבו דיזל 3.0 ליטר, זה ממש לא נחוץ. ברוב המקרים הוא אינו מאט לפני שיבושי שביל, גשרים איריים וגדודיות. אני מיטלטל במושב המרוץ כשק תפוחי אדמה, ומשתאה - ככה אתם נוסעים במרוץ, שש-שמונה שעות של טלטולים וחבטות? כן, אומר רז. האוטו אוכל את זה, וכך גם אנחנו.

לעניות דעתי, כל חובב נהיגה צריך להיחגר לפחות פעם בחייו, במושב של רכב מרוץ ייעודי. אלו מכונות יעילות ואכזריות, מקולפות מכל שבב של פינוק ונינוחות. אין ריפודים, אין מיזוג, האוויר חודר פנימה מבעד לחרכים קטנים. המושבים ותנוחת הנהיגה מותאמים במדויק לגופם של אנשי הצוות, והעיקר - אתה יודע שהאוטו הזה יעמוד בכל מה שתזרוק עליו. החלקות, קפיצות, בלימות, ירידה מזדמנת מהשביל, הכל נבלע בקלות מתחת לצמיגים. שלא כמקובל ברכבי מרוץ, מערכת הפליטה שבנה הלל משתיקה היטב את צליל המנוע; הרכב שלהם אינו "צורח ביבבת מפלטים", הוא "נוהם מעדנות". גם כאן העדיפו הלל ורז לאבד כמה סוסים, ולהרוויח נסיעה שקטה ונינוחה יותר.

אני שואל את הלל ורז, איך הם שומרים על ריכוז במשך שעות ארוכות של נהיגה באבק ובלילה, בגשם ובחום נוראי? "זה מה שמחזיק אותנו" אומר הלל בחיוך. "כל השנה עובדים קשה, כדי לזכות בכמה ימים של אושר ואדרנלין".

את "הצוללת הצהובה" בנה הלל לפני כתשע שנים; במוסך "היוגב" תכנן ובנה שלדת צינורות ייחודית, עליה הרכיב מכלולי הנעה של מיצובישי פג'רו (מתלים, תיבת הילוכים והעברה). בחרטום הזוויתי שוכן מנוע טורבו דיזל ב.מ.וו, 6 בוכנות בטור, המספק כ-250 כ"ס ומומנט גבוה וזמין. אפשר היה להוציא מהמנוע עוד 100-50 כ"ס אבל הלל העדיף לשמור על אמינות וחיסכון. עם מיכל דלק ענקי בנפח 270 ליטר, מתקבל טווח נסיעה של מעל 1,000 ק"מ בתנאי מרוץ.

קל לי להתחבר לנהג היוצא למרוץ, מאחורי ההגה. פחות ברור לי מה הדחף של הלל, והוא עונה לי ישירות - "יכול להיות שאני הנהג היחיד בעולם, שבנה רכב מרוץ ונותן למישהו אחר לנהוג בו"; עם השנים גיליתי שעבורנו, זו הנוסחה הטובה ביותר לנצח במרוצים. אני אוהב ויודע להכין את הרכב, ולנווט אותו בהצלחה. אני מרגיש מצוין מול מערכת הניווט ולוח בקרה השולט בכל מערכות הרכב, ורז משלים את המשוואה בנהיגה מדויקת ומתוכננת, עם יכולת להביא אותנו בשלום אל קו הסיום. "אני", מצניע הלל חיוך קטן "חם מזג מדי, לא יודע מתי להרפות מהדוושה". וכך מוצאים את עצמם זוג הגברים בתא קטן ומקפץ הנוסע להתחרות בדרום אמריקה, אפריקה, אסיה, ועכשיו - הבלקן.

התיאום ביניהם מושלם, לפני ובזמן המרוץ. "וכאשר מישהו עושה טעות"? אני מנסה לחלץ איזו מריבה קטנה ועסיסית, "השני לא מתעצבן עליו? אף פעם?". אז מסתבר שלא. האחריות האישית של שניהם מקסימלית ואם רז טועה בנהיגה, הלל הוא זה שמרגיע אותו. כאשר הלל מחמיץ פנייה או נ.צ., מנחם אותו רז בכך שלא קרה כלום, המרוץ עוד ארוך. אידיליה מושלמת, הלוואי על כולנו.

כולנו מתעניינים בתצורת המנוע והמתלים, אבל האמת היא שגם אלוהי המרוצים נמצא בפרטים הקטנים. אני משתאה למראה ההתקנים והפטנטים ב'תא המטען' הפתוח; הכל מאורגן ומעוגן בקפידה, מאובטח וקל לגישה. רצועות גרירה, נוזלים, חלפים, הכל זמין ובולט לעין, מקובע באזיקונים וגומיות. לאחרונה התקין הלל שתי בוכנות הידראוליות, המניפות את הרכב באוויר בתוך פחות מדקה; זה חוסך מאמצים וזמן, ועושה את מלאכת החילוץ או החלפת גלגל למשחק ילדים, אפילו בדיונה טובענית. בניגוד למרוצי מדבר, בבולגריה יורד הרבה גשם והשלוליות גדולות. לכן שדרג הלל את מפשיר האדים לחלון הקדמי בעזרת מפוח רב עוצמה, מגבים מחוזקים, ומערכת שטיפה כפולת-מתזים, עם מיכל מים 6 ליטר. בולט לעין שרכב המרוץ הזה נועד להיות יעיל, מהיר ואמין. כל בורג וכל מנגנון בו, מצביע על ידע וניסיון שנרכש במדבריות לוהטים ופסגות קפואות.

הצוללת הצהובה מוכנה לצאת לבלקן בחסות 'פוינטר' וצמיגי TOYO, וכך גם הצוות. למרות מגבלות תקציביות, דבר לא יימנע בעדם להתייצב על קו הזינוק בסופיה; לגבי מיקומם על קו הסיום, זה כבר תלוי בגיבורינו ובצוות הסיוע שלהם, באלוהי המטאורולוגיה ובאלת המזל. אנו מאחלים להלל סגל ורז היימן הצלחה מלאה - ומי יודע, אולי גם נהיה שם כדי לדווח.

עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל