מחירי הרכב עולים והממשלה מטנפת את הסביבה

לפני 4 שנים, באוגוסט 2009, פתחו משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה ברפורמה כוללת בתחום מס הקנייה הנגבה בעת רכישת רכב חדש. במסגרת רפורמת "המס הירוק", נגבה מס בשיעור משתנה בהתאם למידת הזיהום של הרכב, וכעת החל מ-1 באוגוסט החליטה המדינה לשנות את התקנה ורוב כלי הרכב צפויים להתייקר בשיעורים של 1.5% עד 3% בהתאם לדגם.

נסיגה אחורה מהסטנדרטים שכבר הוצבו ע"י ממשלות עבר הינה טעות אסטרטגית במישור החברתי והסביבתי וצפויות לה השלכות ארוכות טווח.

באמצעות המיסוי הדיפרנציאלי, נרתמה לראשונה מערכת המס בישראל לצמצום זיהום האוויר תוך יצירת מדיניות ממשלתית ברורה וארוכת טווח אשר יישרה קו עם מרבית מדינות המערב.

אולם בניגוד למהלכים אחרים שבוצעו ע"י ממשלות ישראל בתחום המיסוי, אשר השפעתם היחידה הייתה על רווחתו הכלכלית של הציבור, רפורמת "המס הירוק" בנוסף למרכיבים הכלכליים הגלומים בה, אשר ללא ספק היטיבו עם כלל הציבור - התאפיינה גם באלמנטים חינוכיים.

הכלת הטבות מס על רכישת רכבים "ירוקים" אשר פליטת המזהמים שלהם פחותה, עודדה את הציבור לרכוש מכוניות קטנות וחסכוניות יותר שצורכות פחות אנרגיה ובהתאמה גם פחות מזהמות.

רפורמת "המס הירוק" ביטאה לראשונה את אחריותה של הממשלה לחינוך הציבור והטמעת ערכי צרכנות "ירוקה" והציבה את ישראל בקו אחד עם מדינות מערביות רבות ובראשן ארה"ב, אשר עיגנו את האחריות הציבורית לסביבה באמצעות חקיקה ומיסוי.

עם זאת ועל אף יתרונותיה הברורים של הטבת המס – הן במישור הכלכלי-חברתי והן במישור הסביבתי, החליטה לאחרונה ממשלת ישראל במסגרת סבב גזרות המיסוי החדשות, לבטל את הרפורמה ולהכיל מס אחיד על כלל הרכבים – "ירוקים" ומזהמים כאחד.

המשמעויות של שינוי הרפורמה מרחיקות לכת. בצעד הדרסטי והחמרת הקריטריונים ברפורמת "המס הירוק", מתנערת הממשלה מאחריותה על חינוך הציבור לצרכנות סביבתית הלכה למעשה ובתוך כך מעבירה מסר חד וברור בנוגע לסדר העדיפויות הלאומי.

השינוי ברפורמה מחזיר את מדינת ישראל אחורה ומציב אותה הרחק מאחורי הסטנדרטים המקובלים היום במדינות המערב.
על ממשלת ישראל לגלות אחריות סביבתית ולמצוא חלופות אחרות כמקור מימון לכיסוי הגירעון הציבורי באמצעות ועדה מקצועית שתבחן את הנושא לעומקו ותמליץ המלצותיה.

שינוי רפורמת "המס הירוק" מייצגת לא פחות מהתנערות של הממשלה מאחריותה הלאומית והגלובאלית להגנה על בריאות הציבור ואיכות החיים שלו לאורך זמן, באמצעות הטמעת ערכים צרכניים סביבתיים המקובלים כיום בכל רחבי העולם המערבי.

יש הטוענים כי בעתות של קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה ומיסוי כולל המשפיע על כל שכבות האוכלוסייה, שינוי דרסטי במיסוי הדיפרנציאלי ה"ירוק" הכרחי ומוצדק. אולם, דווקא ביטול הדיפרנציאציה במיסוי היא שתמשיך ותפגע במעמד הבינוני ובשכבות החלשות, שכן דווקא הרכבים הקטנים הם צרכני האנרגיה החסכניים שנהנו מההטבה ומרבית הכנסות המדינה מן המס שהגיעו לכדי מאות מיליוני שקלים בשנה, התקבלו בזכות המיסוי הגבוה על רכבי יוקרה מזהמים כמו ג'יפים וגי'פונים שהפכו לרכבי פנאי פופולאריים בישראל.

הטמעת ערכים סביבתיים ברמת הכלל ולטווח הארוך, אפשרית רק באמצעות עיגון חקיקה ומיסוי שייטיבו עם צרכנות "ירוקה" ויציבו אתגרים וקשיים בפני צרכנות "בזבזנית". הטמעת ערכים אלה בישראל קיבלה עד עתה ביטוי גם בעידוד הציבור למחזור, גם בעידוד בנייה "ירוקה" וגם ב"מס הירוק" הדיפרנציאלי על רכישת רכבים. המהלך האחרון לשינוי התקנה למעשה פוגע בציבור פעמיים: פעם אחת בהטלת נטל כלכלי ופעם שניה בביטול הטמעת ערכי צרכנות וסביבה, שכן עיקר מטרת הרפורמה היא יצירת תמריצים כלכליים להפחתת הזיהום הסביבתי.

הכותב הוא מנכ"ל חברת טרייד מוביל, המתמחה במכירת רכבים פרטים מיד ראשונה של יבואני הרכב המובילים בישראל.