אני מתבייש להיות נהג משאית

נהגי משאיות מעורבים במספר גדול של תאונות דרכים. המדינה מעלימה עין מחוסר מקצוענות ומשאירה את משתמשי הכביש לחסדי עבריינים מסוכנים בכלי רצחני. מי ייקח אחריות?

ז'ק מזרחי
20/08/2013

נ' הוא נהג משאית. אני מרגיש רע, אמר בשיחת הטלפון לפני פגישתנו. יותר ויותר אנשים מקרב מכרי נועצים בי מבטים מאשימים. אתם, עיניהם אומרות לי, אתם הורסים לנו את החיים על הכבישים, ואתה יודע מה, המשיך בגילוי לב, אני נחנק מצער כי הם לגמרי צודקים. אל תגזים, ניסיתי להרגיעו, לא כל נהגי המשאיות והאוטובוסים הם שמוקים שמתנהגים על הכביש כמו טייקונים עם כספי ציבור. לא, לא כולם, הסכים איתי, אבל מספיק כדי להכריז על תופעה.

נדיר למצוא אדם כמו נ', שמעמיס על כתפיו החסונות את האחריות לתחלואי העולם. רציתי בכלל להיות היסטוריון, סיפר לי כשנפגשנו. מלחמות מרתקות אותי – מלחמת העולם השנייה, הראשונה, רוסיה-יפן, פרוסיה-צרפת, קרים, נפוליאון, יוליוס קיסר. אנחנו התוצאה של כל המלחמות הגדולות בהיסטוריה. אז איך התגלגלת להיות נהג משאית, שאלתי. בגלל מלחמת יום-כיפור, השיב בחיוך של מי שיודע להעריך אירוניה משובחת. באוקטובר 73' הייתי בן עשרים ואחת, ובסוף המלחמה הגדוד שלי נותר בלי נהגים חיים או שלמים בגופם ובנפשם, אז נשארתי עוד עשר שנים בצבא. פרשתי כשהבנתי שמלחמת לבנון הראשונה היא וייטנאם שלנו.

אבל לא על זה רציתי לדבר איתך, התנער באחת משרעפי הנוסטלגיה, התאונה ההיא בתחילת אוגוסט בין אוטובוס למשאית זבל בכביש 6, לא נותנת לי מנוח. ארבעה הרוגים, שניים מהם חיילים צעירים, ולמה? בגלל טעות אנוש. טעויות אנוש קורות, אמרתי לו. בוודאי שהן קורות, ענה נ', כי אנחנו יצורים מוגבלים עד גיחוך בשל טבענו. אין לי בעיה עם זה, יש לי בעיה עם אי ההבנה הבסיסית של מקצוע הנהיגה.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

אחריות לשלום הנהגים, כפולה ומכופלת

לנהגים בכלל ולנהגי משאיות ואוטובוסים בפרט יש עוצמה אדירה בידיים, פרש נ' את משנתו. עוצמה מהסוג שיש לשופטים שקובעים גורלות. פעולות או מחדלים שלהם משפיעים על חיי אדם באופן בלתי הפיך. כמו ששופטים נדרשים למזג-שיפוטי, כלומר תכונות אישיותיות שמאפשרות התנתקות מהסחות דעת והקפדה על עקרונות החוק והצדק, צריך לדרוש גם מנהגים – במיוחד אלה שזהו מקצועם, שיהיו בעלי מזג-נהיגתי.

ומהו אותו מזג-נהיגתי, שאלתי את ידידי הנהג הפילוסוף. אה, זה מאוד פשוט, הבהיר נ'. אם אתה מודע כל הזמן לאחריות שמוטלת עליך כנהג מקצועי לשמור על שלומם של כל משתמשי הדרך סביבך, ואם אתה מודע כל הזמן למיקומך על הכביש, למהירות נסיעתך, למרחק מכלי הרכב שלפניך, לתקינות המכאנית של רכבך, ואם אתה מוכן תמיד לוותר לכאלה שמנסים לעקוף אותך, כי אתה מודע לכוחך העצום, יש לך מזג-נהיגתי.

אתה בעצם אומר שהנהג המקצועי המושלם הוא נזיר זן בעל מודעות עצמית בדרגה הגבוהה ביותר, ניסיתי להתחכם כדרכי. הלוואי שזה היה אפשרי, אבל אני לא דורש מאחרים מה שאני לא דורש מעצמי, ואני לא נזיר זן, ענה נ' בענווה, תשאל את אשתי. אז איך בכל זאת אתה מצליח להיות נהג שמכבד את מקצועו, הקשיתי. לפני כל נסיעה אני בודק בלמים, צמיגים, אורות וצופר, הסביר נ', אני תמיד נוסע רק בנתיב הימני, אני אף פעם לא נוסע יותר מהר מכפי שמותר או אפשר, אני תמיד שומר על מרחק יותר מסביר מהרכב שלפני, אני אף פעם לא משתמש בטלפון או אוכל סנדוויץ' בזמן נהיגה, אני תמיד מקפיד לוודא שהמטען שלי אינו חורג לשום כיוון, אני אף פעם לא מתחיל נסיעה במצב של עייפות, ואני תמיד מאט ועוצר בהתאם לתמרורים ולתנאי הכביש. בכל תאונה משתתפים לפחות שני נהגים, ודי שאחד מהם יקפיד על הכללים האלה כדי למנוע תאונה קטלנית.

תכתוב שמקצוענות היא מילה גסה

הבנתי, אמרתי לנ', אבל איך אני יכול לעזור לך, שאלתי במבוכה קלה. תכתוב שאם נהג האוטובוס בכביש 6 היה מכבד את אחריותו המקצועית כנהג, התאונה לא הייתה מתרחשת, ענה נ', למרות שידע שאין עדיין מסקנות רשמיות בנושא אחריותו של נהג האוטובוס לתאונה ההיא. תכתוב שהמדינה לא משקיעה מה שצריך כדי להכשיר נהגים מקצועיים ולרענן מדי פעם את כישוריהם, הוא המשיך בלהט. תכתוב שצריך להפסיק לחפף ולזלזל אצלנו בכל דבר, תכתוב שההנהגה שלנו היא כמו נהג אוטובוס שמדבר בטלפון, אוכל סנדוויץ' ומנמנם תוך כדי עקיפה פרועה על סף תהום. תכתוב שתכף הולכת להיות עוד תאונה נוראה.
כתבתי.

לכל הטורים של ז'ק מזרחי

  • טסט ראשון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully