דרוש: פקח שיחלק דוחות בכניסה לבית הספר

איזה יופי, צהל ההורה, שכבר כמעט חודשיים מטפס על קירות בציפורניים שחוקות, הילדים חוזרים לבית-הספר. נראה ששלושת הימים שקוצצו מחופשת הקיץ, הודות לרפורמה נועזת שעשה משרד החינוך, מנעו הצפה אפידמית של בתי החולים הפסיכיאטרים. הרפורמה במוסדות לבריאות הנפש יכולה לחכות. הסדר החברתי, זה שקובע כמה מעט נשתכר וכמה הרבה נעבוד, ערער לגמרי את מערכת היחסים השברירית בין הורים לילדים. אין דבר אהוב יותר מילדינו, ואין קשה יותר מהאהבה הזאת, המוטלת כולה על כתפי ההורים, שנדרשים לגדל אזרחים בריאים בחברה חולה. ומצד שני, ממי מורכבת החברה, אם לא מאותם הורים.

אלוהים, ישתבח שמו, היה שיכור כשברא את האדם, אמר ק', ורוקן אל פיו כוסית עראק שנייה, הבה נראה איך יסתדר היצור המתוחכם בלי שליטה עצמית, התבדח אלוהים עם עצמו, נעניק לו את הכוח להבין מה דפוק אצלו, אבל נשלול ממנו את היכולת להשתנות. חשבתי שאנחנו חוגגים את חזרת ילדיך לבית הספר, עניתי, והינה אתה שוב סוחב אותנו לשיחת קיטורים על אלוהים, בחייאת ראבאק צא מזה. אתה צודק, הבין ק' את חוסר הטעם בכיוון השיחה שבחר, אנחנו חוגגים את ה-27 באוגוסט, אבל אני לא יכול לשכוח את הברדק שמחכה לנו עכשיו – הפקקים כשכולם מסיעים זאטוטים לגן ולבית הספר, החניות הכפולות והמשולשות שחוסמות את התנועה, העצבים שמתחילים על הבוקר ולא נגמרים עד הבוקר הבא.

החודשיים פחות שלושה ימים נתנו אותותיהם בק'. הוא היה שבר כלי נטול תוחלת. מעבר לפינה ממתינים לו החגים, הזקנה והמוות. לא מצאתי מילים מנחמות, והנחנו לשתיקה הקודרת לעטוף אותנו דקות ארוכות. מה שהיה נחמד בשבועיים האחרונים, שבר ק' את הדממה, זה חדוות הנסיעה ללא פקקים. העיר התרוקנה מהורים שטסו בהמוניהם לנופשוני הכול כלול, ובגלל שמשפחתנו הקדימה לממש את זכותה לדיל חלומי בארצו של הליצן העצוב ארדואן, יכולתי ליהנות מהיתרון היחיד של שלהי חופשת הקיץ, ואז בא לי הרעיון שאולי יקל קצת על מצוקת התנועה בתקופת הלימודים.

ק' הוא איש ארגון צעיר ומוכשר, שעוסק בייעול מערכות וירטואליות בעולם הסייבר. עם השנים למדתי שרעיונותיו, גם אם אינם תמיד מתאימים למערכות שאינן וירטואליות, יפים בפשטותם. לעיריות יש פקחים, נכון? התחיל ק' בתיאור רעיונו. נכון, שיתפתי פעולה. והפקחים האלה מתחילים לעבוד מוקדם. כן, אמרתי ונזכרתי בפקחים שאורבים בגינה הציבורית בשבע בבוקר כדי לתפוס כלבים משוחררים ולהטיל על בעליהם קנס כבד. יש יותר פקחים מבתי ספר וגנים, נכון? הרבה יותר, הסכמתי. אז למה שלא בכל בוקר יתייצבו בכל גן פקח אחד ובכל בית ספר יסודי שני פקחים, וינהלו את תנועת מכוניות ההורים בצורה יעילה? באמת למה לא, עניתי.

דמיין פקח עירוני שעומד על המדרכה בפתח בית הספר ומוודא שכל מכונית עוצרת במקום המיועד לכך, פורקת זאטוט ומיד ממשיכה בדרכה, מפנה מקום למכונית הבאה ולאלה שאחריה. לא נשמע לך כמו שיפור, לעומת הברדק שנוצר כשכל הורה עוצר איפה שבא לו, לכמה זמן שבא לו, בלי להתחשב במה שקורה מימינו ומשמאלו, שאל ק'. נשמע כמו שיפור קיצוני, הודיתי. רק שתי שאלות – למה פקח? כי פקח יכול לרשום דו"חות להורים שלא משתפים פעולה, ענה ק' וחשף את הצורך הנקלה במשטרי טרור.

ולמה שני פקחים בבתי ספר יסודיים, השלמתי את שאלותיי. כי בבתי הספר היסודיים יש גם את הזוועה שנקראת משמרות הזה"ב, שבה ילדים בכיתה ו' כאילו מנהלים את התנועה במעברי החצייה, אבל בפועל מסכנים את עצמם ואת האחרים ומברדקים את התנועה, כי אף אחד לא משגיח עליהם. צריך פקח מיוחד וסמכותי שיוודא שהם ממלאים את תפקידם כראוי, ולא שקועים כהרגלם בסמארטפון המזוין. אבל בשביל זה יש מורים, חשבתי להגיד, וק' שניחש את תגובתי לפני שנאמרה, הקדים לענות – עזוב, הדבר האחרון שיש למורים זה סמכות, אני יודע, אשתי מורה והיא יותר בדיכאון ממני.

לכל הטורים של ז'ק מזרחי