מכונית: סיפור אהבה

יצרניות הרכב שהיו שם כשהרטרו היה עכשיו וכשהנוסטלגיה הייתה הרגע, משתמשות היטב במושגים אלו ובעיצובי הרכב במטרה "לפנות לליבם" ולאו דווקא למחשבתם המפוקחת של קהל הלקוחות הפוטנציאלי. מגדילות לעשות יצרניות רכב שטרם נוסדו בימי הנוסטלגיה של עולם הרכב ומייצרות כיום רכבים עם ניחוח של פעם, כאילו והיו תמיד בתמונה.

בעוד חברות שונות מייצרות כבר עשרות שנים את אותו הדגם, עם מתיחות פנים וחידושים אינסופיים, תוך ניסיון לשמירה על הקווים והאלמנטיים העיצוביים המקוריים כגון הפורשה 911, קורבט וכו', חברות אחרות מעלות מהאוב דגמים שגרמו לדורות שלמים להזיל ריר ולחשוק בהן כשהיו חדשות והיום, כמה עשרות שנים אחרי, הן מציעות את אותו הדגם עם חיבור בין העולם המודרני, הטכנולוגי והממוחשב לקווים בעיצוב של פעם... העיצוב יטפל בצד הרגשי והטכנולוגיה תדאג לכל היתר.

לכבוד חג הסוכות, ריכזנו בשבילכם מעט מהדגמים המודרניים שיוצרו בשנים האחרונות תוך התרפקות על העבר וכן כאלו שיצאו רק כקונספט. כמובן שישנם דגמים רבים כמו המיני, דגמים יפניים כאלה ואחרים ועוד, אשר אינם כאן בכתבה והנכם מוזמנים לשתף ולספר על אלו שגרמו לכם ריגוש נוסטלגי.

הוצגה לראשונה כמכונית העם, זולה ופשוטה בשנת 1938 תחת המשטר הנאצי בתכנונו של פרדיננד פורשה ויוצרה מאז באופן רצוף עד שנת 2003 (בעיקר במפעלים עם הסכמי ייצור ולא ישירות ע"י VW) עם שינויי צורה מינוריים יחסית. בשנת 1998 הציגה פולקסווגן את החיפושית החדשה, אשר הייתה חדשה מכאנית, טכנולוגית אך את העיצוב הנוסטלגי ניסו לשמר ככל שניתן ואם לשפוט על-פי התוצאה, הצליחו לא רע...

הצ'ארגר הראשונה הוצגה בשנת 1965, עידן מכוניות השרירים, בתצורת שתי דלתות פאסטבק של דגם הקורונט. המנוע הבסיסי היה בנפח 5.2 ליטר בתצורת V8. לקחו מספר שנים עד שהרכב תפס תאוצה מכירתית ועד סוף שנות השבעים נחשב היה לאחד ממכוניות השרירים החזקות והמעניינות של התקופה. משברי הדלק בשנות השבעים גרמו לדודג' להוציא דגמים שלא היה להם שום קשר למקור, לא באופי ולא בעיצוב והייצור הופסק בשנת 1987. בשנת 2006 יצאה דגם חדש חדיש ומחודש לצ'ארג'ר אך להפתעת רבים, עם שתי דלתות נוספות בתצורת 4 דלתות סדאן, חלק אהבו, חלק אמרו שזו לא הצ'ארג'ר שהם חלמו עליה אך במבחן התוצאה המכירות זינקו והרכב ממשיך בייצור וסיגל לו עדת מעריצים חדשה.

המיורה המקורית הוצגה על-ידי למבורגיני בשנת 1965 בתערוכת טורינו וגרמה לפיות רבים להפער. הייצור הסדרתי היה בין השנים 1966-1972, אם אפשר לקרוא ל-764 יחידות שיוצרו – ייצור סדרתי. בשנת 2006 הוצגה בתערוכת בארה"ב מכונית קונספט בעלת הקווים של המיורה המקורית ונושאת את אותו השם – מיורה. מנכ"ל למבורגיני בזמנו, סטפן ווינקלמן דאג להרגיע את ההתלהבות ולומר שהמיורה לא תיוצר מחדש, שכן פני החברה הם לעתיד, עיצובי רטרו הם לא מהות קיומנו ולכן, לא תהיה מיורה חדש. חבל? מזל? את זה נשאיר לכם לומר.

בסוף שנת 1966 הושקה הקמארו הראשונה (כדגם 1967) כמענה של GM לפוני לבית פורד – המוסטנג. המענה ענה כל כל ציפיה של אלו שחיכו לראות מה שברולט טומנים בחובים וכך נולדה לה מכונית עם מראה פשוט אך ספורטיבי במונחים אמריקאיים, מצויידת בסדרת מנועים הגיוניים (מ-3.8 ליטר, 6 צילינדר טורי) ולא הגיוניים (7 ליטר) וברוח התקופה. הקמארו יוצרה באופן רצוף עד שנת 2002 ובשנת 2009 הציגה שברולט את הקמארו החדשה, על מכלוליה המודרניים, תוך שימוש בקווים עיצוביים של אלו מסוף שנות השישים.

אנשי אלפא רומאו הדוקים יביטו בעיצוב הקונספט של ה-6C החדשה ומיד יראו בה את האלמנטים העיצוביים הישנים של אלפא רומאו ואולי אף יקלעו לדגם המקור, ה-6C שיוצר בין השנים 1925-1954. כך או כך, דגם הקונספט של ה-6C, מצויד במנוע 4.7 ליטר בתצורת V8 ו-450 כוחות סוס.

בשנת 1993 הציגה פליימות' דגם קונספט של הוט-רוד מודרני. "זה רק קונספט" אמרו הסקפטים... "אין לזה שוק של ממש" אמרו אחרים אך בשנת 1999, יצא הרכב הראשון מפס הייצור הסדרתי ויוצר במשך כשלוש שנים. השלדה ותצורת המנוע סיפקו הנאה רבה לרוכשים שכן הרכב תוכנן לא רק להאיץ בקו ישר אלא גם להסתובב, יחסית לרכב מתוצרת אמריקאית... עם סך של 11,702 יחידות שיוצרו, עם ירידת הרכב האחרון מפס הייצור הפך הרכב למבוקש ע"י אספני רכב ואחד ש"שווה" לשמור עליו, כאילו והיה הוט-רוד של פעם.

אוקיי, אז זו לא ממש וולוו אבל למה להיות קטנוניים. בשנת 2007 הציג ליאף טופווסון את היצירה שעבד עליה בסדנה בשוודיה במשך למעלה משנתיים, כמחווה לוולוו הראשונה שיוצרה בשנת 1927 ונקראה ה- ÖV4(ה-O מציינת Open Car וה-4 הינו מספר הצילינדרים). הרכב, ג'קוב וולוו, הוצג לקהל הרחב לראשונה באירוע וולוו לציון 80 שנה להווסדה ומיד משך תשומת לב עולמית, לרבות התואר "ההוט-רוד של השנה" בארה"ב.

קטנה, פשוטה, זולה ובעיקר, מיוחדת וכובשת, גם אם לא במכוניות קטנות עסקינן. הפיאט 500 הוצגה לראשונה בשנת 1957 ויוצרה ללא הפסקה עד שנת 1975, כש-3,893,294 יחידות יוצרו וקבעו את מקומה בהיסטוריה המוטורית. בשנת 2007, לציון 50 שנה לפיאט 500 הראשונה, יצאה מפס הייצור הפיאט 500 החדשה, עם מכלולים מודרניים אך שמרה על עיצוב הרטרו שלא משאיר ספק כשמסתכלים עליה, שאכן מדובר ברטרו של ה-500 הישנה.

בסה"כ 107 יחידות של יצירת המופת הזו מבית פורד יוצרו בין השנים 1964-1969, מתוך כוונה לייצר מכונית ספורטיבית המיועדת למסלול. התוצאה הייתה מכונית על במונחי התקופה, אשר השאירה רבות וטובות בתקופתה במקום נמוך יותר בפודיום, בין היתר במרוץ הלה-מאנש 24 השעות בו ניצחה במקום הראשון ברציפות בין השנים 1966-1969. בשנת 1995 הציגה פורד מכונית קונספט בדמות הפורד GT40, שנקראה GT90. מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 2002 הוצגה הפורד שתיוצר בשנת 2003 כמכונית סדרתית, תוך שמירה על העיצוב המדהים ומאפיינים רבים של דגם המקור. פורד נאלצה לקרוא לה GT ולא GT40 כבמקור, שכן הזכויות על השם המקורי נמכרו שנים רבות לפני כן לחברת סאפיר שייצרה רפליקות של ה-GT40 ודרשה, כמה מפתיע, 40 מיליון דולר בעבור השם.

לקחו שנתיים מהצגת ה-300SL המקורית בשנת 1952 בגרסת המרוץ שלה, עד להשקתה של גרסת הכביש בשנת 1954 ובמהירות (תרתי משמע) היא זכתה לתואר מכונית הייצור הסדרתית המהירה ביותר, עם מהירות מירבית של 260 קמ"ש (!). ייחודה מעבר למנוע המתקדם, מכלולי המרוץ ושלדת הצינורות היה בדלתות כנפי השחף (תוצר של מיקום צינורות השלדה בקו הדלת אשר "אילצו" את התצורה). ה-SL המקורית נחשבת לאחת ממכוניות העל הראשונות והיה זה רק עניין של זמן (56 שנים בדיוק) עד שמרצדס יוציאו דגם חדש ומודרני בדמותה, ה-SLS אשר הוצגה בשנת 2009 והחלה ייצור בשנת 2010. ה-SLS מתהדרת בשיא הטכנולוגיה לבית מרצדס, בשיתוף עם AMG ומספר גרסאות העונות לאלו שרוצים לשחזר לא רק את המראה אלא גם את תחושת הברוטאליות, בעזרת מנוע V8 ולמעלה מ-620 כ"ס.