היום הזה התחיל מצוין. תחושת קרירות פתאומית של אמצע ספטמבר שהחליפה את האוויר הדביק והדחוס של אוגוסט סימנה שהיום הולך להיות יום רכיבה מצוין. בטח על גבו של אחד האופנועים עם פוטנציאל ההנאה מהגבוהים ש"לא כל כך הרבה כסף" יכול לקנות - קוואסאקי נינג'ה ZX-6R 636 החדש. הנינג'ה הזה עבר לאחרונה עדכון מקיף (לא החלפה מלאה) שכללה שורה ארוכה של שיפורים וחיזוקים שנועדו לשמר את הכיף של הדור הקודם לנוכח התחרות הגוברת בעולם, בעיקר מצד האירופים. בשיחות שערכנו לאחרונה עם נציגי היצרניות היפאניות (קוואסאקי, ימאהה) נמסר לנו שהפתעה הגדולה שכמוה טרם נראתה כבר בקנה. שתי היצרניות הספיקו להתאושש מהמשבר הכלכלי ובקרוב יאיצו חזרה לתחרות.
קשה לחשוב על אופנועים יותר ממוקדי מטרה מאשר קבוצת אופנועי הסופרספורט בנפחי מנועים סביב ה-600 סמ"ק. המבנה הדקיק, המשקל הקליל והמנוע הנמרץ יוצרים אופנוע שכל שרגע על גבו מרגיש דחוף, מזורז וכמעט תחרותי, גם אם מדובר ברכיבת הבוקר לעבודה. זו גם ככל הנראה הסיבה מדוע אחרי כחצי שעה של רכיבה על הקוואסאקי החדש, הרגשתי... אין לי דרך לתאר זאת אחרת - פשוט זקן.
90 האחוזים מהזמן
רכיבה על אופנוע ספורט שכזה היא כמובן לא רק שאלה של יכולת כלכלית. יכולת הרכיבה שלכם (רצוי שתהיה גבוהה מאוד) היא ורק היא מה ימאפשר לכם ליהנות מאותם 10 אחוזים מהספקטרום השלם של הרכיבה על הכביש, שאותם האופנוע הזה יודע למצות עד פרור הגומי האחרון בצמיגים. אבל גם אז הכל תלוי באותם 90 אחוזים נותרים ולא זניחים, אם זה לא האופנוע היחידי שלכם בבית ועליו אתם מתכננים גם לקפוץ לחברים, להורים, לים ולמשרד.
כבר מזמן שלא השמעתי כאלה אנחות כשירדתי מאופנוע לאחר חצי שעה של רכיבה. הרגליים הספיקו להירדם שלוש פעמים מהדחיסה מעלה, מפרקי כפות הידיים כואבים מהמשקל שמונח עליהם בכל רכיבה סביב המהירות החוקית, את הישבן אוכלות נמלים שמטפסות אליו ממושב הדיקט והחוט העצבי לאורכו של עמוד השדרה מתחשמל כי הוא פשוט לא יודע איך להסתדר עם הפוזיציה.
בתקווה שלא אשמע טרחני כל כך, לא היה לי פשוט לדחוס את 181 הסנטימטרים שלי על הנינג'ה הרזה וליהנות מכך בתנועת גוש דן, גם כאשר כבישיו המהירים (איילון, 5, 1 וכו') היו פנויים יחסית. אופנועי הסופרספורט של היום כבר הרבה יותר ממוקדי מטרה. ממוקדי ספורט. למרות הגדלת הנפח והרחבת יכולות המנוע לסל"ד רצפתי ששאר מנועי ה-600 סמ"ק יכולים רק לחלום עליו, הנינג'ה זקוק למהירות, לעומס על המתלים, לחום לוהט בצמיגים כדי להצדיק את הכאבים הנלווים לרכיבה עד לכביש המפותל האמיתי.
10 האחוזים הכי טובים של החיים
כשהכביש לפניו מתפנה והאספלט מקבל צורה מסולסלת שמזכירה יותר ויותר מסלול, הקוואסאקי הזה מזכיר לנו בדיוק מדוע קוראים לו נינג'ה. פתאום הגב מסתדר, הרגליים מתעוררות, המושב הופך רק לאביזר שעליו מניעים את הישבן מצד לצד לחמנייה אחת בכל פעם וכפות הידיים עסוקות רק במתן פקודות היגוי מדויקות. אם קודם ברכיבת התניידות יומיומית הרגשתי זקן, הרי שעל גבי הכביש הנכון הפכתי לילד בג'ימבורי אינסופי. אין כאבים, אין עבר ואין עתיד, רק הווה מטריף.
וההווה הזה הוא אחד המענגים ומפיקי האדרנלין שרוכב ספורטיבי יכול לבקש. מנוע ה-636 סמ"ק החדש פשוט מבקש שיצליפו בו עם המצערת כמו ילד רע. רע מאוד. אם בעיר גילינו תחום כוח הזוי שמאפשר לו לנוע ב-30 קמ"ש בהילוך שישי בפחות מ-2,000 סל"ד ולהאיץ משם בחלקות מרשימה ל-100 קמ"ש מהר מרוב המכוניות שמסביב, הרי שבתחום החמש ספרתי, מדובר במעדן מתכתי שכיף לדחוף לתוך הגרון עד למפגש עם המנתק ב-16,000 סל"ד. תפוקת הכוח שלו מרשימה ומתגברת והיא הכל חוץ ממשעממת, כמו חלק גדול ממנועי ה-4 צילינדרים בשורה.
המספרים מדברים על 131 כ"ס ו-7.2 קג"מ והדחף בבטן מאשר את זה, אבל הדיוק של הסוסים האלה היא מה שמעניין אותנו יותר. אמנם קוואסאקי יכלו לעדן מעט את המעבר ממצערת סגורה לפתוחה, אבל הכוח המופק, מתקבל בצורה מאוד מרגשת ונשלטת באותו זמן - תכונה נדירה מאוד במנועים עצבניים שכאלה. והצליל? הגם שהאגזוז המשונה למראה חונק מעט את העניינים, זה הכי קרוב שאפשר להגיע לצליל של מכונית פורמולה 1 על הכביש. הוא פשוט מסעיר.
הנינג'ה החדש קיבל בדור זה גם שני מצבי רכיבה (כוח מלא ו-80 אחוז ממנו) ושלושה מצבי התערבות בבקרת האחיזה המצוינת של קוואסאקי. עם מצבי הכוח, לא מצאנו טעם לשחק. כשהכביש יבש, המצב החזק, חזק מספיק. לא פחות מדי ולא יותר מדי כדי להעניש בהגזמה את הגלגל האחורי או לגרום לאופנוע לצאת מאיזון או לעלות לווילי לא מוזמן. גם בבקרת האחיזה העדפנו את המצב הנמוך ביותר - הוא עובד הכי טוב מהשלושה על כביש יבש. במקום חניקת המנוע האופיינית במקרה של זיהוי החלקה (מלבד מקרים קיצוניים), בזמן האצה ביציאה מפניה, מרגישים שהמנוע ממשיך לדחוף ללא השתנקות וגם את הצמיג האחורי תר אחרי אחיזה בפיקוח עדין של האלקטרוניקה. המצב השני בהתערבות חותך את המנוע באופן מוחשי יותר והשלישי, פשוט חונק את המנוע לחלוטין בזיהוי של החלקה, גם הקלה ביותר.
הכי קרוב למסלול שיש
אופנועים כמו ה-636 משוועים למסלול. הם נולדו למסלול ובישראל, אבוי לנו, עדיין אין מסלול שאפשר עליו למתוח איברים בבטחה. מצע האספלט הכי קרוב למסלול שכזה נמצא בכוכב יאיר ושמחנו לשוב לשם עם הנינג'ה, הפעם גם במסגרת פעילות ה-MRA - מטרו ריידינג אקדמי. פעילות הדרכת רכיבה שמפעילה מטרו מוטור היבואנית ללקוחותיה בשיתוף עם בית הספר לרכיבה המתקדמת 'פרוריידינג' של כפיר לוין.
יותר מ-400 רוכבים כבר לקחו חלק בהדרכות האלה במגוון הקורסים והפעם במסלול בכוכב יאיר התייצבו עשרות רוכבים ליום שמיועד כולו לאופנועים בעלי 600 סמ"ק ומעלה. הקוואסאקי נינג'ה ZX-6R 636 החדש מתייצב בין אופנועי ימאהה R1 ו-R6, קוואסאקי ZX-10R ואפילו כמה וורסיסים בלי שום רגשי נחיתות. להיפך, הוא מרגיש קטן וממוקד מטרה - באנו לכאן כדי לעשות כיף וזה מה שנעשה.
המסלול הקטן והטכני מרגיש בתחילה, קטן וטכני מדי לנינג'ה שלנו. הפניות איטיות מדי עבורו והוא לא מצליח לאגור מספיק עומס כדי לזוז מהר, האספלט חלק ומקשה מאוד על צמיגי הבריג'סטון בטלאקס BT20 שהוא נועל, הכאבים מהתנועה העירונית החלו לתת סימנים של חזרה והוא פשוט מרגיש עצבני מדי לתנאים ההדוקים.
אבל אז עצרנו למנוחה שמסדרת את הראש לפני הסשן השני ובו נתנו לו לעבור יותר חלק ומדויק ואז גם החיבור אליו הפך שוב למושלם, ממש כפי שקרה בכביש המפותל שבחוץ. הצמיגים התחממו (סוף סוף) ואפשרו לנו ליהנות מהתחושה המצוינת של המזלג הקדמי החדש והמחודד בזוויתו, מהחדות של ההיגוי ומהקלות שבה הוא פונה, מהעבודה המושלמת של בקרת האחיזה ומהבלמים. אה, הבלמים האלה. במילה אחת, מטורפים. איך שכחנו מהם עד שלב שכזה, לא ברור. הקאליפרים של ניסין (מונובלוק רדיאליים) נושכים כל כך חזק את צמד הדיסקים (310 מ"מ) מלפנים, שהם יוצרים כוח עצירה מפלצתי ממש גם כשרק אצבע אחת מלטפת את המנוף. כשמוסיפים לאלה גם מערכת ה-ABS מצוינת שמבצעת פיקוח הדוק על טיב החיבור לאספלט, רף יכולות הבלימה, הבטיחות וגם ההנאה עולים גבוה הרבה יותר. יש על מי לסמוך.
ואז חוזרים הביתה, בפקקים
זמן לא רב לפני שהצמיג האחורי נגמר ושמכל הדלק יבש (16 ק"מ לליטר בממוצע), תם יום הרכיבה בכוכב יאיר והגיע הזמן לחזור להתנהלות האמיתית והיקרה עם אופנוע בישראל. ושוב הכאבים חוזרים. אחחח... הגב, אאוץ'... התחת, פאק... כפות הידיים. אבל איזה מנוע, איזה פרונט, איזה אופנוע. פגז.
היפנים חוזרים? הם לא ממש הלכו כשחושבים על זה, הם רק איחרו קצת עם הטכנולוגיה ואם לסמוך על המילה שלהם שההפתעה הגדולה תיכף מגיעה, אז אולי ההמתנה הייתה שווה בסך הכל. עד אז, ספק אם מישהו יוכל להתלונן על החבילה המוכשרת שהנינג'ה החדש יכול להציע, גם אם מדובר ב-10 אחוזים מהשימוש בסך הכל שבדיוק עבורם הוא נולד. אלה יהיו ה-10 אחוזים הכי טובים שאפשר לבקש.
על הצד הטכני:
מנוע: 4 ציל, 636 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 131 כ"ס ב-13,500 סל"ד
מומנט: 7.2 קג"מ ב-11,500 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מתלה קדמי: מזלג הפוך SHOWA, קוטר 41 מ"מ, מהלך 121 מ"מ, BP-SFF, מתכוונן מלא, 23.5 מעלות
מתלה אחורי: זרוע אלומיניום, בולם יחיד מתכוונן מלא, מהלך 134 מ"מ
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 180/55 R17
בלם קדמי: צמד דיסקים 310 מ"מ, קאליפרים 4 בוכנות ניסין, מונובלוק רדיאלי
בלם אחורי: דיסק יחיד 220 מ"מ
ABS: יש
בקרת אחיזה: 3 מצבים
מכל דלק: 17 ליטר
אורך, רוחב, גובה: 208.5, 70.5, 111.5 ס"מ
גובה מושב: 83 ס"מ
משקל (רטוב): 194 ק"ג
מחיר: 99,985 שקל
טיפולים ואחזקה:
1,000 ק"מ: 830 שקל
6,000 ק"מ: 190 שקל
12,000 ק"מ: 1,732 שקל
18,000 ק"מ: 958 שקל
24,000 ק"מ: 2,153 שקל
30,000 ק"מ: 190 שקל
36,000 ק"מ: 2,506 שקל
42,000 ק"מ: 1,558 שקל
סה"כ 42,000 ק"מ: 10,117 שקל
עוד על קוואסאקי בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל