פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בגלל המצב הכלכלי: נהגי המשאיות גורמים לתאונות

      לפי הנחיית גף קציני הבטיחות בתעבורה, משרד התחבורה החליט להגביר באופן ניכר את האכיפה כנגד נהגים מקצועיים, בעיקר נהגי משאיות, ששעות נהיגתם הרבות נכפות עליהם

      בלא מעט תאונות בהן מעורבות משאיות, נמצא לאחר חקירה כי שעות הנהיגה המרובות של הנהג - באופן שחורג מהמותר בחוק, תרמו תרומה של ממש להיווצרות התאונה. אולם, לאחרונה נתקבלה החלטה להגביר באופן ניכר את מאמצי האכיפה בנושא, שכן משטרת ישראל בשיתוף משרד התחבורה יאכפו ביתר שאת את החוק שתכליתו למנוע את התאונה הבאה ע"י הגבלת שעות העבודה בקרב נהגים מקצועיים, אנשי תעבורה שפשוט מבצעים את עבודתם עד אפיסת כוחות מתוך חשש לאבד את מקום פרנסתם.

      הוראות קציני הבטיחות

      במסגרת ההנחיה, מכוון גף קציני הבטיחות את הכוונת אל קציני התעבורה, שמתפקידם לוודא כי הנהגים פועלים בהתאם ללשון החוק: "קציני בטיחות שלא יפעלו על פי הוראה זו (של החוק), צפויים להגשת כתבי אישום כנגדם, כשותפים בדבר עבירה". התיאום בין משרד התחבורה למשטרת ישראל יוגבר ולדבריהם "גובשה החלטה לאכיפה אינטנסיבית של הוראות החוק בדבר שעות נהיגה, וזאת בתיאום עם משטרת ישראל".

      לשון ההוראה אינה משאירה שיקול דעת לקצין הבטיחות בתעבורה, ולמעשה הופכת אותו לזרוע הארוכה של שלטון החוק.".במשרד מנחים קציני בטיחות לדווח מיידית על נהגים שחורגים משעות העבודה המותרות". כל הסבר שיינתן ע"י העובד, תירוץ או אילוץ שנכפה עליו אינו רלוונטי עוד", כך מבהירים בגף קציני הבטיחות, ומוסיפים כי "במידה ומצאתם חריגות, עליכם לדווח בכתב ולפעול מיידית מול הנהלת החברה למיגור התופעה". קציני בטיחות בחברות שלא יפעלו בהתאם לחוק, כך ממשיכים שם, "מחויבים לדווח בכתב (למשרד התחבורה)".

      " זו בדיחה גרועה לחשוב שקצין הבטיחות בחברה הוא האחראי לשעות העבודה הרבות שאני מבלה על ההגה, הרבה מעבר למותר", אומר ש' (פרטיו שמורים במערכת), נהג משאית כבדה. לדבריו, "יום לאחר שהתחלתי לעבוד תפס אותי בעל החברה לשיחה והבהיר לי חד משמעית – אם אתה רוצה לעבוד אצלי, אתה תעמוד בכל המשימות וההובלות שמבקשים ממך. הנהג הקודם שהתחיל להתפלסף איתי על לשון החוק נבעט החוצה מהחברה כמו טיל בליסטי. אני אומר לך את זה פעם אחת, ראשונה ואחרונה: אין בחברה שלי חוכמולוגים, כאן לא מכון וויצמן, כאן יש עבודה של אריות".

      כולם עוברים על החוק

      הדוגמא של ש' הינה אחת מיני רבות שממחישה את הבעיה המהותית -הלחצים בהם נתונים הנהגים: מצד אחד עול הפרנסה, ומצד שני המעסיק אשר דורש מהם ליישר קו עם תפיסת הניהול שלו. עדות לכך ניתן למצוא גם במחקר שבוצע בשנת 2009 עבור אור ירוק ע"י אוניברסיטת ירושלים, במסגרתו נכתב כי במגזר היהודי, שיעור הנהגים הנדרשים על-ידי מעסיקיהם לעבור על החוק גבוה במיוחד: כ-50% מנהגי המשאיות דיווחו כי התבקשו לנהוג שעות ארוכות מהמותר בחוק, וזאת לעומת כ-33% מבין נהגי המשאיות במגזר הערבי.

      הנטל הכספי הוא סכנה

      האיום לגבי הפיטורין אינו איום בעלמא מסביר עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי גל ושות'. "נתקלתי במקרים רבים בהם העובד אוים ע"י המעביד כי במידה ולא יציית להוראות הוא יפוטר. הלחץ הכספי בו נתון העובד גורם לו ליישר את הקו ולעבור במודע (ולכאורה באין ברירה) על החוק, שכן העובד אינו אמור לציית בשל האיומים. ככל שיפוטר ויתברר כי פוטר בשל סירובו לציית להוראה בלתי חוקית, הוא עשוי להיות מושב לעבודתו על ידי בתי הדין לעבודה או לזכות בפיצוי מוגדל.

      בעלי הרכבים או החברות אשר מנחיתים את ההוראות שמאלצות את הנהג לעבור על החוק, חייבים להפנים ומהר ככל שניתן כי הם יכולים למצוא את עצמם על ספסל הנאשמים, בדיוק כמו הנהג או קצין הבטיחות. קיימת אחריות גם לבעלי כלי הרכב ואלה הנותנים הוראה בלתי חוקית עלולים לשאת באחריות במסגרת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה.

      על מי מוטלת האחריות?

      חיזוק לכך, ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, בו נקבע כי את האכיפה יש לבצע גם כנגד בעלי כלי הרכב הכבדים, שכן הם מפיקים את התועלת הכלכלית הגדולה ביותר.

      לפיכך, יש היבט ציבורי מוסרי באכיפה כלפיהם, ואולי גם בהיבט ההרתעתי. קצין הבטיחות צריך להתריע בפני בעל החברה ככל שקיימת חריגה מהנהלים והחוקים, אולם פעולה זו אינה פוטרת כאמור את בעל החברה מאחריות, גם בהיבט הפלילי.

      הדבר משול למקרה בו בעל החברה לא שילם את הכספים כנדרש למע"מ והוא שולח אצבע מאשימה למנהל הכספים. בסופו של דבר, מציין עו"ד גל, הרשעה של קצין בטיחות בתעבורה עשויה להצביע גם על אחריות של המעסיק, ככל שהקצין יורשע בה. טיעון נוסף שעלה במהלך השנים הוא הקלות בה ניתן לאכוף את החוק כנגד הנהגים, בעוד שבעלי המשאיות נהנים מהסרבול שכרוך בנקיטת צעדים משפטיים כנגדם. בפסק הדין נכתב כי "אין קושי לאכוף גם כלפי בעלי כלי הרכב".

      לצד האמור, מוסיף עו"ד גל, נתקלתי במקרים בהם העובדים נצלו את כלי הרכב שניתן להם לצורך ביצוע עבודות פרטיות או לצורך נסיעות שאינן קשורות לצורכי העבודה. והמעביד טען כי החריגה בשעות העבודה, הינה תוצאה ישירה של עניין זה ולא תולדה של הוראה שנתנה על ידו. כיום, באמצעים הטכנולוגים הקיימים, אין קושי להפעיל מנגנוני בקרה אשר יכולים להצביע על דפוסי הנהיגה של הנהג.

      לאתר של עו"ד דרור גל
      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב