נדרש היה אומן בסדר גודל של פאבלו פיקאסו כדי להצית את יערות בוואריה בצבעי השלכת הבוערים, בהם נתקלנו בהשקת סיטרואן C4 גרנד פיקאסו. הכתום והאדום התערבבו בירוק היערות, חודרים אל תא הנוסעים דרך שפע משטחי זכוכית שחיברו אותנו עם הטבע שבחוץ. כי בסופו של דבר, זוהי הפנטזיה הכמוסה של בעלי מיניוואנים - להעמיס את המשפחה, הכלב ושני חברים, ולצאת לטיול משפחתי גדול, הלא כן?
בית הזכוכית
פיקאסו החדשה היא מכונית לכל המשפחה, אבל אין בה שום דבר סטנדרטי. זוהי סופר-משפחתית היכולה להסיע זוג הורים וחמישה ילדים, מכונית מלאה גאדג'טים מדליקים, מסובבת-ראשים מקצועית. היא שומרת על קווי העיצוב של הדגם היוצא מונובוקס גדול עם חרטום משופע, מראה המשלב דינאמיות ועתידנות, עם קובייתיות מוצקה. המרכב מתבסס על הפלטפורמה החדשה של סיטרואן EMP2 והוא מעוצב בקפידה. החרטום מתוחכם אך בולבוסי ופחוס בקדמתו, עם פס תאורה המחייך אל העולם ומשתלב בשבכת סיטרואן אופיינית.
משטחי הזכוכית הענקיים עינגו אותנו ביערות בוואריה, והעניקו תצפית מעולה על הפסגות שמסביב; אני מקווה שמזגן האוויר יצליח להתמודד עם הקיץ הישראלי. אהבתי את סכי השמש אותם ניתן להזיז, כדי לצמצם את שטח השמשה הקדמית. אורך המרכב נשאר 4.59 מטרים אבל בסיס הגלגלים גדל ל-284 ס"מ, הגדול בקטגוריה; שינוי זה איפשר לארוז יותר תוכן ומרחב באותו גודל חיצוני, והעניק לפיקאסו החדשה מראה אגרסיבי, עם גלגלים גדולים המוצבים ממש בפינות המרכב. קווי המרכב, חיבורי הדלתות ותאי המטען והמנוע, מהווים מלאכת מחשבת של עיצוב מוקפד וממוחשב. קו המותניים גבוה יחסית, ודלת תא המטען מתרוממת חשמלית. קוטר הסיבוב קטן מ-11 מטרים ועבור מאותגרי-חניה, יש גם מנגנון חנייה אוטומטי.
במעמקי הקפסולה
עיצובו החיצוני של מיניוואן חשוב מאוד, אך לא כמו העיצוב הפנימי; גם אם תנהג במיניוואן רק למשרדך האפרורי, הוא עדיין צריך להשרות אווירת חופש ופתיחות, שילוב של תחכום פנימי ושימושיות מרבית, מנוחות הישיבה ועד שקעי ה-USB והסמארטפון. ואכן, לאחר מכירת כ-שלושה מיליון פיקאסו לדורותיהם, יודעים אנשי סיטרואן את המלאכה. הכניסה למכונית נותנת תחושה של קפסולה פלסטית שקופה, בדומה לאיורים העתידניים שהיו מקובלים בעבר הלא רחוק; המרחב הפנימי גדול, כמעט לופט תל אביבי, עם 5.7 מטרים רבועים של זכוכית. מתחת לחלון הפנורמי משתרע מדף בגודל מגרש כדורגל, משלב פלסטיקה איכותית בגווני בז' ושחור.
לא נתאר את כל תאי האחסון בדלתות ובלוח המחוונים, ברצפה, בדלתות ובדפנות, חבל על הזמן. נציין רק קישוריות מלאה לכל מה שמשדר וקולט, כולל גישה ישירה לפייסבוק ו-וויקיפדיה, ניווט, כניסות אודיו לילדים מאחור, טלפוניה, ומה שמאוד אהבתי שקע 220 וולט בתא הכפפות, כדי לטעון את זללני החשמל הניידים. במרכז החלון הקדמי מותקנת מראה רגילה, ומעליה מראה קטנה המאפשרת תצפית ובקרה על המתרחש בחדרי הילדים מאחור. במכלול המראות מורכבת מצלמה קדמית המאפשרת לפיקאסו להתריע בפני הנהג על סטייה מנתיב, התקרבות מסוכנת לרכב וכיו"ב; יכולות אלה מתבססות גם על עינית רדאר המותקן בשבכה הקדמית.
למרות כרית מושב קצרה למדי, הכורסאות הקדמיות מרווחות ותומכות, בגרסת המבחן הגיעו בריפוד עור נאפה דו-גווני. המושב הימני מצויד בהדום רגליים נפתח חשמלית, חימום פנימי, ומערכת מסאז' לגב התחתון; זה נשמע כמו מחלקה ראשונה באייר-פראנס אבל לא ממש חיוני, אפילו לא בפקקים של איילון. גלגל ההגה פחוס בתחתיתו, מסייע לנהגים עבי בשר להיחלץ ממושב הנהג.
מרווחים ענקיים
בשורה האמצעית שלושה מושבים נפרדים אותם אפשר לקרב ולהרחיק בנפרד, על מסילה באורך 15 ס"מ. תצורה זו מעניקה מקום לשלושה מבוגרים בגודל מלא, או לשלושה מושבי תינוקות. לפיקאסו שתי גרסאות מרכב, ה'קצרה' עם חמישה מקומות, 4.428 מטרים. נראה שרוב הפיקאסו יגיעו לישראל בגרסת מרכב ארוכה, 4.597 מטרים עם שורת מושבים שלישית. שני המושבים הנוספים מרווחים ביחס לקטגוריה וניתן להושיב בהם מבוגר קומפקטי, הודות לשקע ברצפה. עם 7 המושבים זקופים נשאר תא מטען סמלי למדי אבל אפשר לקפל את שורות המושבים האחוריות, ולקבל נפח הטענה מפלצתי עד 2180 ליטר.
טיילי סוף שבוע ומשפחות שומרות שבת יאהבו את כושר הנשיאה של המיניוואן האלגנטי. הנדסת האנוש טובה באופן כללי, למעט כמה חריגים סיטרואניים למדי; ידית ההילוכים המיניאטורית לא נותנת תחושה של מכונית אמיתית, וחסרים לי מתגים מכאניים; יותר מדי פונקציות מתבצעות באמצעות צגים דיגיטליים, ומשטחי מגע לא נעימים. לדוגמא, שינוי עוצמת המזגן מחייב יציאה מתצוגת ניווט או תקשורת, וסדרת לחיצות על מתגי מגע ותפריטי ביניים. ברמת האבזור הגבוהה מותקנים במרכז הדש-בורד (לא מול הנהג) שני מסכי מגע בגודל 12" ו-7", זה בוודאי יותר מדי עבור הנהג! לא התלהבנו גם מתפקוד מערכת Stop&Start שאינה מתחברת לי עם מנועי דיזל, העדפנו לנטרל אותה.
טוחנת האוטוסטרדות
התיבה הידנית בת 6 הילוכים מדויקת אבל תפקודה אינו אינטואיטיבי, ויש בה ריווחים גדולים שנועדו לשפר בעיקר את נתוני צריכת הדלק. התיבה הידנית אינה רלוונטית לשוק הישראלי אבל אהבנו מאוד את תיבת 6-ההילוכים האוטומטית, לא רובוטית ולא קופצנית. בהשקה נהגנו בגרסת הדיזל 2.0 ליטר, שביצועיו דומים מאוד לביצועי הבנזין 1.6 טורבו-אוטומט, שיהיה האטרקטיבי ביותר בישראל.
תכנון מתקדם איפשר להוריד 140 קילוגרם ממשקלה של הפיקאסו היוצאת ומכאן צפויים ביצועי מנוע נאותים מאוד, נוחות, יציבות והיגוי משופרים, משולבים בתצרוכת דלק מצוינת. היצרן מצהיר על 18 ק"מ (משולב) לליטר בנזין, 25 ק"מ (משולב) לליטר סולר. המהירות המרבית של כל הדגמים היא 210 קמ"ש, 9.0 שניות מ-0 ל-100 בגרסת הבנזין, 9.7 לגרסת דיזל אוטומט.
עם נתונים כאלה, טרפנו את אוטובן 8A בקצב מהיר ביותר; הפיקאסו מאיצה בהחלטיות, נוחה, מתייצבת בנינוחות ב-150 קמ"ש (3000 סל"ד) ואף יותר. מערכות הבטיחות מתריעות על סכנת תאונה ועל סטייה ממסלול הנסיעה, בעזרת רטט בחגורת הבטיחות, וסימונים אור-קוליים. צליל המנוע שקט ומעודן, יש מעט רעשי רוח. עם צמיגי 225/45R18 היה ה-4C נוקשה במקצת אבל עם צמיגים בחתך 60, כבר היה נוח בהרבה. נראה שהשלדה המהודקת והצמיגים הנמוכים לא יעניקו תחושה סיטרואנית של 'מרבד קסמים', אבל הנוחות טובה.
תחת הגלגלים
חדוות הנהיגה השתפרה פלאות עת התפתלנו בכביש 305 המטפס לכיוון הפסגות המעורפלות. בלי להיות ספורטיבית מחודדת, פיקאסו החדשה אוחזת היטב בכביש, שומרת על קו פניה מדויק ואחיד, בולמת מעולה גם בגשם זלעפות. ההגה החשמלי אינו מחודד אבל מדויק ונוח, תיבת ההילוכים אינה תזזיתית, אבל היא מתאימה מאוד לנהיגה רגועה עד ספורטיבית - תענוג להורה שהשאיר את ילדיו אצל הסבתא, ורוצה ליהנות קצת בדרך הביתה. בכביש הררי או בתנועה עירונית, אהבתי מאוד את שתי קורות הגג הקדמיות; הן דקות יחסית, ואינן מגבילות את הראות החשובה באלכסון קדימה.
הגיר האוטומטי מתפקד מצוין, יחסי ההעברה טובים, העברות ההילוכים חלקות ומאפשרות מעבר מידי מנהיגה רגועה לספורטיבית. הגיר חש כאשר מאטים או יורדים במורד, והוא מסייע בבלימת משקל הרכב. ההגנה לנוסעים מרשימה מאוד: בקרת סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אקטיבית, 6 כריות אוויר ובקרות יציבות ובלימה.
בקרוב אצלנו?
בשנה שעברה נמכרו קרוב ל-1,000 פיקאסו בישראל, נתון המעניק לרכב חשיבות גדולה לבעלי-משפחות-זכאי-ליסינג. סיטרואן C4 גרנד-פיקאסו תגיע אלינו ביולי 2014, בעיקר בגרסת 7-מושבים, בנזין אוטומט. יישקל גם ייבוא הדיזל אוטומט. פיקאסו החדשה תפגוש כאן את מתחרותיה הוותיקות, רנו סיניק, פורד C-MAX, פיג'ו 5008, טויוטה וורסו. בשלב זה איננו יודעים בדיוק את רמות הגימור, אבל סביר להניח שלא תהיה עלייה גדולה ביחס למחיר הנוכחי, כ-160,000 שקלים. וכשתגיע, נשמח לקחת אותה למבחן מקומי ולהעריך את יעילות המזגן ואת נוחות הנסיעה על האספלט הישראלי, אשר גרוע כמותו לא יכולנו למצוא בגרמניה.
רק לאחרונה הודיעה חברת לובינסקי על הרחבת האחריות לדגמי סיטרואן, לחמש שנים מלאות. זה צעד חשוב שיעלה את אמון הלקוחות במוצר הצרפתי, ויסייע לחברה להתבסס עוד יותר טוב בשוק המקומי.
עוד הרבה מבחני דרכים בוואלה! רכב
סיטרואן בוואלה! רכב