פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרוכב התנגש בג'יפ יוקרה, המשטרה נחפזה להאשים

      אם לא די בכך כי רגלו של רוכב הקטנוע נקטעה בתאונה היה מעורב, המשטרה בחרה לנהל הליך משפטי מופרך ולהגיש כתב אישום כנגדו, וזאת על סמך עדויות שבורות וראיות חלקיות

      על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 15/05/10 רכב הנאשם על קטנוע בכביש כניסה לחוף אכזיב מכיוון מערב ולא ציית לתמרור ב 37 המוצב בכיוון נסיעתו, נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרכב המעורב, חסם את דרך הנסיעה וגרם בכך להתנגשות.

      בעקבות התאונה, הוגש כתב אישום חריף כנגד הנהג בו נכללו עבירות של חבלה של ממש, נהיגה רשלנית, נהיגה בדרך הגורמת נזק וכן עבירה אל אי מתן זכות קדימה. במהלך הדיון בבית המשפט, הועלו טענות קשות מאוד ע"י צוות ההגנה באשר לבחירת המשטרה לנהל הליך משפטי כנגד הבחור הצעיר שחווה טראומה של ממש בעקבות התאונה, לאחר שרגלו נכרתה מזכוכית החלון של הרכב המעורב. וכל זאת, כאשר היא מבססת את כתב האישום על סמך מסכת עובדות שלא נבדקו עד תום, אלא על סמך פרשנות גרידא - ובניגוד לכלל היסוד שקובע כי פרשנות אינה מספיקה על מנת להרשיע נאשם מעבר לכל ספק סביר .

      את ההגנה בתיק ניהלו עו"ד פאנוס ועו"ד ד"ר אסף ורשה. במסגרת טיעוני ההגנה, נכתב כי אין כל הוכחה שהקטנוע הגיע מדרך צדדית לצומת. משלא הגיע מדרך צדדית לצומת הרי שלא יודעים מניין הגיע. הוא יכול היה באותה מידה להגיע מהנתיב ממול, או לנסוע באותו נתיב של הג'יפ ולהיפגע. על כן, הבקשה להרשיעו אינה מעוגנת במסכת העובדות – "אם לא יודעים מניין הגיע הרי שלא ניתן להרשיעו מעבר לכל ספק סביר בעבירה של אי מתן זכות קדימה. מכאן, שכל עובדות כתב האישום לא הוכחו ויש לזכות את הנאשם".

      כמו כן, נטען כי לא צריך להיות מומחה על מנת לקבוע עובדתית – ולא פרשנית – עובדתית – כי הג'יפ נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך והיא מהירות מופרזת. מדובר בג'יפ יקר גדול ומאסיבי שפגע בקטנוע וכתוצאה מכך הוכרז כטוטאלוס. לפיכך, הסבירות כי הוא נסע במהירות שגבוהה מהמותר באופן ניכר – גבוהה ביותר. נזקיו מעל 110,000 שקלים. והכל, כתוצאה מהתנגשות בקטנוע. אין המדובר ברכב אחר שהיה יכול לתת "פייט" לקטנוע קטן, צנום וצנוע.

      כמו כן, נכתב לדברי ההגנה כי מומחי המשטרה לא בדקו כיוונים נוספים בתיק הראיות, ולא בדקו מהירות נסיעתו של הג'יפ על אף שהעיד שהיא הייתה 80 קמ"ש במינימום ו-90 קמ"ש במקסימום. תוצאות התאונה לא הביאו את המשטרה לבדוק את מידת אחריותו הפלילית של הג'יפ.

      העובדה כי המדובר בצומת חשוך עם תאורה לא תקינה מאת עדות הבוחן בבית המשפט, לא הביאה את המשטרה לבדוק אולי הגורם הלא אנושי לקח חלק נכבד בתאונה.

      המשטרה בזבזה את זמנו של בית המשפט

      בסופו של דבר, טענה ההגנה כי המאשימה לא הצליחה להוכיח ברמה הנדרשת כי הנאשם נהג ברשלנות וכי נכנס לצומת מבלי לציית לתמרור ב-37 שהוצב בכיוון נסיעתו.

      בית המשפט נאלץ להכריע בסוגיה מהותית, האם בשעה שהנאשם נכנס אל הצומת, הרכב המעורב היה בתחום שדה הראיה שלו. במסגרת הכרעת הדין, כתב השופט כב' יעקב בכר מבית משפט לתעבורה בעכו כי "לאחר שבחנתי את עדויות הנהג המעורב והנוסעת עמו ואת ממצאי הבוחן בזירת התאונה, הגעתי למסקנה כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב הבא אל הצומת. לפיכך זוכה הנאשם זיכוי מלא.

      לדברי עורכי הדין ורשה ופאנוס: "מוטב היה כי כתב האישום לא היה מוגש כלל לבית המשפט, הן מפאת ההשלכות החמורות של התאונה על חייו של הצעיר שנהרסו באחת, והן לאור העובדה כי לא ניתן להרשיע נהג על סמך פרשנות מצומצמת. הכרעת הדין המזכה את הנאשם הביאה את הפארסה המשפטית לכדי סיום הוגן".

      לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה
      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב


      .