פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כך תחסכו 100 הרוגים בדרכים בשנה

      התייחסות לדו-גלגלי כאל עישון, הוספת 3,000 מצלמות אכיפה, הפחתת מהירות הנסיעה והגבלות על הליסינג - הן חלק מהמלצות המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה להפחתת 100 הרוגים בדרכים

      ושוב האובססיה למהירות ותחושות הנגד רוכבי הדו-גלגלי מרימה את הראש. הד"ר אמיר זיו-אב, מי ששמש עד לפני כחמישה חודשים כמדען הראשי של משרד התחבורה, משגר מכתב אל חברי הכנסת לקראת יום הבטיחות בדרכים, ובו 6 המלצות להפחתה של 100 הרוגים בתאונות הדרכים, ללא תוספת תקציב כלשונו.

      במכתבו של ד"ר אמיר, הוא מסביר לחברי הכנסת כי "להערכתי המקצועית, למרות שיפור עצום של בטיחות התחבורה בישראל בשנים האחרונות, ניתן להפחית עוד מאה הרוגים בשנה, ללא תוספת תקציב ובכך לרדת מ- 300 ל- 200 הרוגים בשנה ולהעלות את ישראל לקבוצת המדינות הבטוחות בעולם, עם פחות מ- 4 הרוגים למיליארד ק"מ, דוגמת הולנד, דנמרק ושבדיה".

      המדען הראשי לשעבר מצא לנכון להמליץ לחברי הכנסת על שישה סעיפים בתוכנית שגיבש, כדי שאלה יקדמו את חקיקתם בכנסת ואלו הן המלצותיו:

      3,000 מצלמות אכיפה

      כאילו שלא די בפרויקט א'3 השערורייתי של המשרד לביטחון פנים, הד"ר אמיר ממליץ להפוך את ישראל ל"מדינה מצולמת", שכן לדעתו הדבר יביא לשינוי תרבות הנהיגה. לטענתו, בהסתמך על הניסיון במדינות כמו צרפת והולנד או אפילו באשדוד, התקנת 3,000 מצלמות אכיפה בכל רחבי ישראל תביא לשינוי התנהגותי שיחסוך יותר מ-40 הרוגים בשנה. הדבר יצריך תקציב של כ-750 מיליון שקלים, השקולים לדבריו לשני חודשי תקציב של חברת "נתיבי ישראל" כדי להקים את מערך המצלמות. מה שהד"ר לא מציין במכתבו הוא שכמובן שפרויקט זה, כמו ה-א'3 יממן את עצמו ויהווה גם הוא כמקור הכנסה למדינה מדוחות.

      שנהגי הליסינג יישאו בהוצאות הדלק

      ד"ר אמיר מוצא לנכון לתקוף גם את שוק צרכני הליסינג בישראל, המהווים כ-70 אחוזים מכלל שוק הרכב החדש בישראל מדי שנה. לדבריו, משום שישראל היא המובילה בעולם באחוז המכוניות הניתנות לעובדים "חינם" (טעות מיסודה, שכן עלות הרכב והמס מגולמים בשכר העובדים ומהווים חלק כלל לא קטן ממנו), הם מרבים לנסוע ולכן גם מעורבים ביותר תאונות.

      לדבריו, יש לא רק לחייב עובדים לשאת בהוצאות הדלק ברכב העבודה שלהם, אלא גם להנהיג שיטת "מקל וגזר" כלפי נסועת העובדים - עובד שיסע מעל הממוצע ייקנס בעוד שעובד שיסע פחות, יתוגמל. הנסיעה "חינם" לדבריו של המדען הראשי לשעבר, גורמת לתוספת נסועה של 8,000 ק"מ מדי שנה לרכב ומניעתה תחסוך למדינה כ-15 הרוגים בשנה.

      תמוהה בעינינו ההתייחסות של המדען הראשי לשעבר לעניין הנסועה ולא לסיכון בפועל שגורם כל נהג. שכן יתכן מאוד שנהג בטוח וזהיר ינהג הרבה מעל הממוצע אך לא יהיה מעורב בתאונות (הניסיון עולה בהתאם) לעומת נהג שנוהג מעט מאוד, אך מעורב ביותר תאונות (פחות נהיגה שקול לפחות ניסיון).

      לראות רוכבי דו-גלגלי כשקולים למעשנים

      המלצה נוספת של המדען הראשי לשעבר תוקפת גם את רוכבי הדו-גלגלי. לדבריו, כדי להפחית 6 הרוגים בשנה, יש למנוע מרוכבים מתחת לגיל 24 לרכב כליל, שכן רק רבע מהרוכבים מגיעים לגיל 25 ללא פציעות או מוות. הסיכון הבלתי נסבל של דו-גלגלי לדבריו, חמור מזה הנתפס על ידי הציבור. ד"ר זיו מציע לחברי הכנסת לנהל הסברה על מידת הסיכון שבדו-גלגלי ולהקבילה לזו של משרד הבריאות כנגד מעשנים.

      מ-50 ל-35 קמ"ש בעיר

      ושוב חוזרים אל מהירות הנסיעה, הפעם בעיר. הד"ר זיו קורא לחברי הכנסת לשקול גם את הורדת מהירות הנסיעה בעיר מ-50 ל-35 קמ"ש. לדבריו, הדבר יפחית את מספר התאונות בעיר ב-60 אחוזים, את מספר הפצועים ב-80 אחוזים ואת מספר ההרוגים ב-90 אחוזים וכל זה, ללא פגיעה משמעותית בזמני ההגעה. המדען הראשי לשעבר מציין את רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, ולדבריו, הפחתת מהירות הנסיעה מ-50 ל-40 קמ"ש של האוטובוסים, יחד עם אכיפה נוקשה, היו מפחיתים את מספר ההרוגים בכביש זה מ-17 ל-4 בשנה.

      גם דרישה זו נראית תמוהה בעינינו שכן מרבית התאונות בעיר, כך עולה מנתני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כלל אינן נגרמות בשל מהירות הנסיעה, אלא מאי מתן זכות קדימה להולכי רגל, מאי מתן זכות קדימה בצמתים, מביצוע פניות פרסה מסוכנות ואו במקומות אסורים ובחציית צמתים ברמזורים אדומים.

      הערים מלאות "מלכודות"

      המלצתו הבאה של הד"ר אמיר תוקפת את הרשויות המקומיות שלטענתו מציבן מלכודות מסוכנות לנהגים בתחומיהן, צמחיה, יצירות אומנות, פיסול בכיכרות, וכן הלאה. הד"ר גם מעיר על כך שהעיריות לא מקפידות שהשקיית הגינות מרטיבות את הכבישים וגורמות להחלקה של רוכבי דו-גלגלי. לטענתו, אם יוסרו ה"מלכודות", יחסכו בין 10 ל-20 הרוגים מדי שנה.

      הפקרות בהובלה

      הד"ר אמיר מציין כי אם יתוקנו חוקי הובלת המטענים וישופרו המודעות וההדרכה, ניתן יהיה להציל בין 10 ל-20 הרוגים מדי שנה. לדבריו, לא יתכן הדבר שיהיה חוקי להוביל מטען ברזל על עגלת משאית, הבולט ממנה כשני מטרים לאחור. בליטה שעלולה לשפד, לדבריו, שבעה נוסעים במקרה של התנגשות אוטובוס מאחור. בשל ההפקרות בתחום והחוסר בידע מקצועי, יש לדבריו לשפר ולהחמיר את החקיקה ולישר קו עם ההנחיות והתקן האירופי.


      זו אינה הפעם הראשונה בה תוקף הד"ר אמיר זיו-אב את סוגיות אלה. הוא אינו נחשב למומחה תחבורה ולמרות זאת מונה להיות המדען הראשי של משרד התחבורה. בעבר, בכנס מחקרי תחבורה שנערך בחודש מרץ השנה האשים המדען הראשי לשעבר את שוק הליסינג בגרימת עשירית מסך ההרוגים בדרכים בישראל ותקף בחריפות את "תופעת הליסינג ביישראל". חודשיים לאחר מכן, ומעט לאחר פרישתו, הציע הד"ר אמיר הצעה זהה להגבלת השימוש בדו-גלגלי בישראל. בנוסף לכך, בראיון לרדיו 103 FM בתוכניתו של בן כספית טען ד"ר אמיר כי האסטרטגיה של בטר פלייס מוצדקת וכי רנו היא זו שהכשילה את התהליך - יש לציין כי הד"ר זיו הוא המהנדס שתכנן את מערך תשתית החלפת הסוללות של החברה שקרסה.

      לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל