נהיגה ראשונה: ניסאן ג'וק ניסמו. חרק ארסי

ניסאן ג'וק ניסמו, זהו רכב שעל פי כל דמיון או השערה מקדימה, לא אמור לעבוד. הוא כמובן יניע וייסע וגם יגיע ליעד, אבל יגרום לנהג ליהנות בדרך? כאילו, זה ג'וק... ניסאן מייקרה על קביים, קרוסאובר במיניסייז. זה בטוח לא יעבוד, נכון? אז זהו שכן. הוא עובד. עובד מגניב לגמרי וגרם לנו במשך יומיים להתעלל לו בצמיגים, לרוקן לו שובו ושוב את מכל הדלק ובכלל מבלי שתכננו. ממש כמו שעדיף לוותר על הצפייה בתהליך הכנת העוגה ולגשת ישר לשלב הטעימה מיד עם היציאה מהתנור. גם הג'וק הזה שעבר טיפול בסדנת הספורט של החברה, ניסמו, יצא חם וטעים, אז לקחנו ביס. ועוד אחד.

ניסאן ג'וק ניסמו לקח את המקק הפופולאקי שכולכם מכירים, ניער את התדמית הנשית, מתח ג'נטים, עיבה צמיגים, הקשיח מתלים ושיפר עוד חופן תכונות חשובות כדי שבסופם של ימי המבחן עדיין נישאר מחויכים כמו ברגע הראשון.

NISMO - ניסאן מוטורספורטס אינטרנשיונאל, זה השם של קבוצת החבר'ה האלה שלוקחים מכוניות מבית ניסאן ועושים בהן בדיוק מה שצריך כדי להפוך אותן למהנות הרבה יותר לנהיגה. בדרך כלל היינו מצפים מהם לקחת מכוניות כמו ה-370Z הספורטיבית ולחדד את יכולותיה הגבוהות ממילא, אבל הפעם הם החליטו לקחת את הג'וק שכולכם מכירים, או לפחות את גרסת הטורבו שלו שרק מעטים מכם מכירים, לפרק אותו לגורמים ולבנות אותו טוב יותר.

אז נתחיל מבחוץ ונעבור פנימה לעומק. למרות שאת הג'וק העממי כבר די התרגלנו לראות בכל מקום, הרי שגם אנשים שלא נמנים בקרב הגרעין הקשה של חובבי הרכב, מיד הבינו שמשהו לא לגמרי "בסדר" בג'וק שלנו. אחד אפילו שאל כמה עלה לנו הבודי-קיט ואיפה קנינו. הפגוש שלו התרומם, קיבל פסים אדומים, זימים ונורות לד, מאחור מוצאים דיפיוזר משונן עם סופית אגזוז בוהקת, החישוקים נעשו קלים ומאווררים וגם חושפים בלמים רציניים יותר.

בפנים, מוצאים את גם כן ניסאן ג'וק, כמובן, אבל רק אם עוצמים את העיניים, כי כשפותחים אותן מגלים משהו מעניין הרבה יותר. האישונים רצים בין תפירות יפות על ההגה עם סימון המרכז האדום בראשו לבין כיתובי ניסמו במוקדים נבחרים וכמובן שכשמניחים את הישבן על המושבים, מתאהבים. ניסמו שמו בג'וק הזה מושבי ספורט חובקים במיוחד שגם לובשים ריפוד אלקנטרה אוחז ונעים למגע. אחלה מושבים. גם מאחור. אמנם את מרחב המחיה שם לא הייתה אפשרות לשפר, אבל גם מי שיושב שם זוכה לאותו יחס מחבק ויוקרתי. שוב אחלה.

גם רמת האבזור די משביעת רצון. יש מערכת שמע טובה עם חיבורים לנגנים חיצוניים ובלוטות' לסלולארי, יש מחשב דרך מתקדם שמראה, גם אם כגימיק בלבד, תצוגה משתנה בהתאם למצב הנהיגה עם פרמטרים כמו כוחות ה-G שפועלים על הרכב, גדישת הטורבו, כמות המומנט או לחילופין, תצוגה עשירה על צריכת הדלק הממוצעת והרגעית.

כבר ברגע ההתנעה, מרגישים דרך הרטט המתכתי שהג'וק ניסמו משגר לאוויר ולנקודות המגע עמו בהגה ובמושב, שהוא מדבר בשפה שונה. הוא לא מנסה לסנן את התחושות, אלא מעביר אותן לאוחז בהגה כי תחושות הן חלק גדול מההנאה. בחזית שלו יש מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר ובעזרת מגדש טורבו הוא מפיק 200 כ"ס וכן 25.4 קג"מ של מומנט. זה בכלל לא מעט לרכב בסדר גודל שכזה וכשרומסים את הדוושה הימנית לרצפה, מדדנו לגרסה האוטומטית שניתנה לנו למבחן 8.2 שניות במיאוץ ל-100 קמ"ש, שזה בדיוק מה שהיצרן מספר.

הנתון הזה, כנתון מספרי בלבד, לא מרשים. לא ממש. אבל זוכרים את מה שאמרנו על התחושות? אז עם התחושה המתכתית הזו וגם צלילים באסיים שהופכים לצעקניים ככל שמחט הסל"ד מצפינה, מרגישים הרבה יותר מהירים. זה לא רק 1,300 וקצת הקילוגרמים שהמנוע צריך להתמודד איתם שמאיטים את הקצב, אלא תיבת ההילוכים הרציפה. יש לנו הרבה מאוד דברים טובים לומר עליה, אבל היא קצת מהססת ברגע הראשון לתאוצה ושם אובדות עשיריות השניה החשובות.

מנגד, דווקא במדידת זמני תאוצת הביניים שמאיצות את הרכב מ-80 ל-120 קמ"ש ומדמות עקיפה, הג'וק הזה חושף מרץ נמרץ. 5.5 שניות בלבד, זה מה שהוא צריך כדי לבצע את המשימה וזה אומר שהוא בולע עקיפות בזמן קצר ומרשים מאוד, בדיוק כמו שרכב ספורטיבי אמור לבצע ולהרגיש. אבל בוא נחזור לרגע לתיבה הרציפה. צריכים כמה וכמה ניסיונות, טלפונים לחברים וגם קריאה חוזרת של המפרט הטכני כדי להאמין שמדובר בתיבה הזו. מדוע? כי היא מצליחה לתעתע ולהרגיש בכל כך הרבה הזדמנויות כמו תיבה אוטומטית קונבנציונלית, שמגיבה מהר ל'כאילו' הורדות הילוכים, למשיכת הילוכים וליצירת תחושת האצה נחושה. היא גם עובדת יפה מאוד בנסיעה רגועה על מצב חיסכון וגם בתוך העיר, כך שבהחלט אפשרי לחיות איתה. אבל משום שהמעמד מחייב, אנחנו באופן אישי עדיין היינו מעדיפים את התיבה הידנית.

רכב ספורטיבי זה כמובן לא רק סיפור של כוח. ישנה תכונה אחת שלמכונית כזו אסור לפספס וזו ההגה. ההגה חייב להיות מדויק ותחושתי כדי שאפשר יהיה לדבר בכלל על הנאה. ומה כאן? יש הגה. יש הגה אפילו בסדר גמור. ניסמו שחקו כאן במכללים והצליחו לקחת ברזלים שמתוגברים חשמלית ולעמוד במשימה בהצלחה.

הג'וק הזה מעביר תחושה ספורטיבית וקרבית לא רק מרגע ההתנעה, אלא כבר מהפניית ההגה הראשונה. כשלוקחים אותו לכביש נהיגה ראוי, הוא גם ממש מתעלה על עצמו. הכוונה, שהוא מצליח להתגבר על מה שגרם לנו מראש לחשוב שהוא הולך לפשל שם וזה הגובה. גובה כאמור מרחיק את מרכז הכובד מהכביש וגורם לרכב להרגיש מנודנד כמו דוגמנית על עקבי סטילטו. לא כאן. הג'וק הזה מתנועע בדיוק על המתלים הקשיחים שלו, מרסן כל מה שמתפתל מולו וההגה אפילו גורם לו להכניס את האף החצוף שלו פנימה לפניות כמו שרצינו שיקרה ולא קרה בספורטיביות אחרות.

גם הבלמים של הג'וק משלימים את החבילה הספורטיבית בצורה משכנעת. הם מדויקים, נושכים חזק ויוצרים תאוטה רצינית בלחיצה מלאה, אבל גם להם יש סוף כשמחממים אותם באופן עקשני מדי בירידות ובמהירות גבוהה. כפי שאתם מבינים, הבעיה עם הג'וק ניסמו לא נמצאת בכביש הנהיגה או בתחום הספורטיבי. ממש לא שם, אלא דווקא בכל זמן ומקום אחר. המתלים הקשוחים של הג'וק שגרמו לו להיות כל כך חביב בכביש המסולסל, הופכים אותו למעצבן ממש בשיוט נינוח ובעיר כשהם מפגינים הכל חוץ מנינוחות. קפיצות, בעיטות, חבטות וסתם ניעורים מכל פגם או חיפוף בעבודת סלילת הדרך.

אם מצליחים לסלוח לג'וק ניסמו על הקופצנות שלו בכביש, מגלים רכב ספורטיבי מגניב לגמרי. כיפי לנהיגה. משכנע שזה אפשרי, גם כשלא מאמינים. הג'וק ניסמו הספורטיבי יעלה לכם 184,900 שקל, שזה לא מעט, בגרסה האוטומטית או שתחסכו 20,000 שקל אם תבחרו בגרסה הידנית הכיפית יותר לנהיגה. כך או כך, תקבלו רכב חריג בהופעתו, אבל עם יכולת תואמת ומפתיעה.

אם כך, הג'וק ניסמו מתאים ל... ובכן, מי שיאהב ביותר את הג'וק הספורטיבי הוא... בעיה. עם כל הקטע המגניב של הניסמו הזה, קשה לשים את האצבע על סוג האדם שירצה אחד כזה. קודם כל ולפני הכל זה ג'וק וג'וק, מה לעשות, זה רכב די נשי. ושנית, הוא קרוב מאוד למחיר של ספורטיביות רציניות אחרות, או אפילו יקר מהן (פיג'ו 208 GTI למשל). סופר ג'וק או לא, כדי לקנות אחד כזה, צריך ממש לרצות אחד כזה. אבל ממש.

עוד על ניסאן בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? כדאי שתבקרו כאן

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל