פסילת רשיון זה לא סוף הסיפור

מידי יום נפסלים נהגים מהלחזיק ברישיון נהיגה באמצעות הליך העונה לשם "פסילה מנהלתית". קצין משטרה עורך להם שימוע שבתומו יוכרע אם ימשיכו לנהוג או שמא יאלצו למצוא חלופות תחבורתיות לפרק זמן של עד 90 ימים.

המציאות מלמדת כי היד של קציני המשטרה קלה על הדק הפסילה המנהלתית. כוונת המחוקק היתה להעניק לנהג "תקופת צינון ולא מקדמה לעונש". אולם בפועל, נדמה כי נוצר בלבול בין השניים. ציבור הנהגים צריך לדעת כי פסילת רישיון נהיגה על ידי הקצין אינה גזרה שלא ניתן לשנותה. להלן שורה של שאלות ותשובות בנושא:

סעיף 47 לפקודת התעבורה, מעניק לקצין משטרה סמכות להטיל פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 יום, בסמוך לביצוע אחת מהעבירות הבאות: נהיגה מהירות מופרזת הזמנה למשפט, עקיפה מסוכנת בפס לבן, עקיפה שהדרך לא פנויה, אי מתן זכות קדימה לרכב חוצה על פי תמרור, נהיגה בשכרות, משקל יתר 25% יותר וסיכון הולך רגל במעבר חציה.

חובה שהעבירה תבוצע לעיני השוטר או לחילופין, אם הנהג נחשד בעבירה שגרמה לתאונת דרכים. כמו כן, קיימת לקצין סמכות מקבילה לפסול את הרכב ולהורידו מהכביש לתקופות דומות של 30 יום, זאת בעבירות נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, התרת נהיגה לבלתי מורשה ועוד.

מדובר על פניו בעבירה שבוצעה על ידי נהג ותיק, ללא הרשעות קודמות, ובמקרה חריג אשר אינו מאפיין את אופן נהיגתו של הנהג, ולכן אין סיבה מספקת מבחינת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה, בגין עבירה שנמצאת ברף התחתון של העבירות . לפיכך, נסיעה במהירות מופרזת שמחייבת הזמנה למשפט, אולם סוטה מהמהירות המותרת באופן מינורי – מהווה עילה לאי פסילה מנהלתית.

חשוב לדעת, כי הסמכות שנתנת לקצין המשטרה לשלול מנהלתית רישיון נהיגה אינה נתונה לשיקול דעתו בלבד. לשון החוק מחייבת את הקצין לבחון האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה, כמו גם האם הנהג, על אף ביצוע העבירה, מסוכן לציבור. המדובר בשני תנאים מצטברים אשר אם אחד מהם לא מתקיים – קצין המשטרה אינו רשאי לפסול את רישיון הנהיגה.

ההחלטה בדבר פסילה מלהחזיק ברישיון הנהיגה מתקבלת רק אחרי קיום שימוע לנהג. והיא מותנית בכך, שלקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה קיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום נגד אותו נהג.

בהחלט. הגורם שנחלץ לא אחת לסיועם של הנהגים הינו בית המשפט שקבע בתיקים רבים, כי ניתן היה שלא לפסול את הנהג והשיב את רישיון הנהיגה לבעליו. לצד ההכרח להוכיח כי הנהג מסוכן לציבור, מוטלת החובה על שוטרי התנועה לעמוד במבחן דיני הראיות. אם התגלה פגם, הרי שקצין המשטרה מנוע מלפסול מנהלתית את רישיון הנהיגה

כך לדוגמא, פסק בית המשפט בתיק של נהג שנפסל רשיונו והוחרם רכבו למשך 30 יום בגין נהיגה בשכרות. וזאת על בסיס סרוב להיבדק כי אין ממש בטענת המשטרה כי הנהג סירב להיבדק, ולכן הורה על ביטול הפסילה של רשיון הנהיגה והשבתת הרכב. במקרה נוסף שהיה, נהג נתפס נוהג בשכרות ורשיונו נפסל מנהלתית, אולם במהלך הדיון התברר שהשוטר לא החליף פית נשיפה - עובדה שכרסמה משמעותית בתיק ובית משפט השיב לנהג את רשיון נהיגה והיכולת לפרנס את משפחתו.

קיים סיכוי כי בית המשפט יבטל את החלטת הקצין לפסול מנהלתית לפרק זמן של 50 יום בשל תאונת דרכים בה נפגע אדם. זאת במקרה שבית המשפט יתרשם כי הסבירות להגשת כתב האישום נמוכה, או לחילופין, יוכח כי עברו התעבורתי של הנהג נקי ומדובר במקרה חריג וחד פעמי שאינו מאפיין את אופי נהיגתו.

המציאות מלמדת כי גם בתאונות דרכים קטלניות בהן כמעט ואין שיקול דעת לקצין הפוסל ועליו לפסול את רשיונו של הנהג לתקופה של 90 יום, החזירו בתי המשפט, לעיתים רחוקות אמנם, רשיונות של נהגים. במקרה שהיה, שופטת בבית המשפט לתעבורה בחיפה פסקה כי מחומר הראיות עולה, שבוחן התנועה כתב שהנהג הפוגע לא יכול היה למנוע את התאונה משום שהולך הרגל התפרץ לכביש באופן שלא ניתן היה לצפותו מראש.


הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

לאתר של עו"ד אלעד שור